"אפשר לבנות 15 אלף דירות חדשות בקיבוצים" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אפשר לבנות 15 אלף דירות חדשות בקיבוצים"

לאחר הקפאה ארוכה, חידש מינהל מקרקעי ישראל את מתן אישורי הבנייה לקיבוצים; המחיר: כ-1.1 מיליון שקל לבית

תגובות

>> הניסיון של ממשלת ישראל ושל משרד השיכון להגדיל את היצע הדירות, במטרה להוריד את מחירי הנדל"ן, עשוי לקבל סיוע ממקור בלתי צפוי: לאחר מאבק ממושך נחתם לפני כחודש הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הקיבוצים. ההסכם יאפשר, בשלב הראשון, את בנייתן של כ-980 יחידות דיור. בשלב השני, מעריכים בקיבוצים, אפשר יהיה לבנות כ-10 אלף יחידות דיור בתחומי הקיבוצים, ובשלב שלישי יש אפשרות ל-5,000 דירות נוספות.

גיל אליהו

המאבק בין המינהל לקיבוצים החל כבר לפני כמה שנים. הוא התעורר בעקבות השכרת דירות בשטחי הקיבוצים, במטרה ליהנות מדמי השכירות. הקיבוצים אמנם לא ממהרים לנדב נתונים, אך מהערכות עולה כי כ-150 קיבוצים (מתוך 274 קיבוצי התנועה הקיבוצית) השכירו בעשורים האחרונים דירות.

כל עוד התופעה הזאת היתה שולית בלבד, במינהל מקרקעי ישראל העלימו עין. אלא שבעשור האחרון צברה תופעת ההשכרה תאוצה ונהפכה בכמה קיבוצים לענף כלכלי משגשג שהניב תשואה גבוהה. לטענת המינהל, השוכרים שילמו כ-1,800 שקל בחודש בממוצע דמי שכירות - הכנסה נקייה של כמעט חצי מיליון שקל בשנה לקיבוץ שהשכיר 20 דירות.

במינהל לא אהבו את המדיניות של הקיבוצים, והחליטו לאסור אותה. המינהל קבע כי ההשכרה היא "שימוש חורג" בנכס ללא קבלת היתר, ועל כן היא אסורה מתוקף חוזי החכירה בין הקיבוצים למינהל.

לאחר שהקיבוצים התעלמו מדרישת המינהל להפסיק את ההשכרות, החליטה הממשלה ב-2009 - ביוזמת יו"ר מועצת המינהל ושר השיכון (לשעבר) מאיר שטרית - כי חוכרים שלא היוונו את דמי החכירה - כלומר, שלא רכשו זכויות קניין בנכס - יאלצו לקבל את אישור המינהל לבנייה חדשה למגורים.

החלטת הממשלה איפשרה למינהל להקפיא באופן גורף את הבנייה למגורים בקיבוצים שלא היוונו את חלקות המגורים, והחל באוקטובר 2009 סירב המינהל לספק לקיבוצים היתרי בנייה. הקיבוצים מצדם נאבקו במינהל בכלים ציבוריים ופוליטיים, ולא התעמתו עמו בערכאות.

לאחר מאבקי כוח שבהם היו מעורבים גורמים פוליטיים בעלי משקל, בעיקר שרים ממפלגת העבודה, הושגה באחרונה פשרה שלפיה ישלמו הקיבוצים במרכז למינהל 5% מהכנסותיהם מהשכרה, ולא ישכירו יותר מ-25% ממלאי הדירות בכל קיבוץ במרכז. עוד הוסכם כי הקיבוצים יורשו להמשיך להשכיר ללא מגבלה דירות שגודלן 55 מ"ר או פחות מכך. מאחר שבקיבוצים במרכז גודלן של מרבית הדירות להשכרה קטן מ-55 מ"ר, אין משמעות רבה למגבלות האלה. בנוסף, על קיבוצי הפריפריה הוטלו פחות מגבלות, ובקווי העימות הותרה השכרה חופשית.

ביטול ההקפאה יאפשר לקיבוצים לבנות באופן מיידי 980 דירות שתכנונן הושלם והקמתן אושרה בוועדת התכנון והבנייה. כעת, יוכלו לקבל אותן דירות היתרי בנייה. מדובר בדירות בשטח של עד 160 מ"ר בנוי על מגרש של 350 מ"ר.

פרדי כהנא

אלא שמדובר בשלב ראשון בלבד. לדברי עמרי כנען, העומד בראש אגף ליווי וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים, יש בחלקות המגורים בקיבוצים קרקע פנויה לבניית אלפי דירות. להערכתו, ניתן לבנות 10,000 דירות נוספות בחלקות המגורים שבתוך הקיבוצים, וכן 5,000 דירות נוספות בשטחים החקלאיים - לאחר קבלת אישורים מתאימים.

העלות של בית בבנייה באמצעות הקיבוץ היא כ-1.1 מיליון שקל (ראו מסגרת).

כמה קיבוצים כבר הוכפלו

הסטטיסטיקה מוכיחה שההצטרפות לקיבוצים היא אטרקטיבית מאוד ובחמש השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הקיבוצים ב-11,700 נפש (10.1%). בקיבוצים מדווחים כי על כל מגרש לבנייה בקיבוצי המרכז מתמודדים כיום 10 מועמדים.

בשל הקפאת הבנייה בשנה וחצי האחרונות, חלק מהמשפחות שנקלטו מתגוררות באופן זמני בדיור ישן ובלתי מתאים או מחוץ לקיבוץ. ביטול ההקפאה יאפשר להן לבנות את בתיהן בתוך שנתיים עד שלוש.

תוספת הדירות הנוכחית אינה דומה ל"הרחבות" - כלומר, אותן שכונות וילות שהוקמו בשנים האחרונות בצמוד לקיבוצים, שבהן מתגוררות אלפי משפחות - אלא היא מה שמכונה בקיבוצים "הרחבה פנימית", שמשמעותה תוספת חברים לשם גידול דמוגרפי.

שיאני הקליטה והבנייה הם קיבוץ עינת, שקלט כ-100 משפחות ויחידים וכמעט הכפיל את מספר חבריו בחמש השנים האחרונות; קיבוץ נווה ים הסמוך לעתלית, שקלט גם הוא כ-100 משפחות ויחידים - חלקם ממפוני גוש קטיף - והכפיל ואף יותר מכך את מספר חבריו; גם קיבוץ אפיקים קלט כ-100 משפחות ויחידים, בעיקר בנים חוזרים; קיבוץ גבעת השלושה הוסיף לשורותיו כ-50 חברים; ונתיב הל"ה קלט 50 חברים, ו-20 נוספים בדרך. קיבוצים נוספים שקלטו חברים רבים בשיטה זו הם נגבה, כרמים, נחל עוז, גת, גבעת חיים איחוד, המעפיל, להבות חביבה, ברקאי, מעיין צבי, רגבים ורבים נוספים.

הביקוש העיקרי הוא לקיבוצים במרכז. עם זאת, יש לא מעט מועמדים להתקבל גם לקיבוצי הפריפריה. המבקשים להתקבל לקיבוצים יודעים היטב כי לא מדובר בקיבוץ של פעם, אלא בקיבוץ מופרט ("מתחדש"), שהשוויון בו בוטל ורמת החיים של החברים נגזרת מהכנסותיהם, ואילו הקיבוץ מקנה להם רשת ביטחון כלכלית מסוימת. כיום 73% מהקיבוצים מופרטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#