התמ"ת: "הערבים משכילים מתמיד, והם מצפים לתעסוקה הולמת" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התמ"ת: "הערבים משכילים מתמיד, והם מצפים לתעסוקה הולמת"

בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת: "86 אלף שכירים ערבים עובדים בעסקים יהודיים; לערבים אין בעיה לעבוד אצל יהודים - היהודים הם שנמנעים מהעסקתם"

תגובות

>> למהנדסים ומדענים ערבים אין כמעט סיכוי לעבוד במקצוע שלהם בישראל - כך עולה מסקר מקיף ראשון שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בראשות בני פפרמן, בנוגע להשתלבות ערבים בכלכלת ישראל. הסקר הוצג בוועידת ראש הממשלה לשותפות ושילוב ערביי ישראל שהתקיים ביום שלישי שעבר.

מהסקר, שבוצע בקרב 1,000 עסקים ערביים ו-1,000 אקדמאים ערבים, עולה כי רק 20% מהמדענים והמהנדסים הערבים עובדים במקצועם. 72% נאלצים לעבוד במקצועות אחרים, בעיקר הוראה (44%), במסחר ואפילו כעובדים בלתי מקצועיים. פפרמן מעריך כי מרבית המהנדסים הערבים אינם מאמינים שימצאו עבודה במקצועם, ולכן נערכים כבר במהלך הלימודים שלהם להשלמות לתעודת הוראה ולמקצועות אחרים.

מצבם של האקדמאים הערבים בתחומי המשפט והכלכלה טוב מעט יותר - 51% מהם מצליחים להשתלב בעבודה במקצועם. המשפטנים והכלכלנים מצליחים גם להשתלב בעבודות במגזר היהודי - 54% מהמועסקים במקצועם עבדו אצל מעסיקים יהודים, לעומת 40% מקרב המהנדסים (17% מהם ניסו למצוא עבודה אצל יהודים - ונכשלו). בנוסף, 43% מהמהנדסים הערבים לא ניסו מעולם להתקבל לעבודה אצל יהודים; הם כנראה מעריכים שהסיכוי לכך הוא קלוש.

מקרב כל האקדמאים הערבים, כ-47% מעולם לא ניסו להתקבל לעבודה אצל יהודים. רק 37% ניסו והצליחו לעבוד אצל יהודים. 16% ניסו לעבוד אצל יהודים, אך נכשלו בכך.

32% מהאקדמאים הערבים שהשתתפו בסקר של התמ"ת אמרו כי גזענות ואפליה הן הסיבות העיקריות לחוסר היכולת שלהם להשתלב בשוק התעסוקה היהודי. 19% שייכו זאת לסיבות ביטחוניות. אלה ההסברים העיקריים שהם מספקים לאי-השתלבותם - הרבה לפני אי שליטה בעברית ובאנגלית, מגורים בפריפריה או היעדר ניסיון תעסוקתי.

החמצה של הון אנושי

הממצאים שמביא פפרמן מלמדים כי ל"תחושת הבטן" של האקדמאים הערבים יש בסיס. ב-22.5 אלף עסקים ערביים (שמעסיקים לפחות שכיר אחד) מועסקים 155.6 אלף שכירים, ש-10.7 אלף מהם (6.8%) הם יהודים. לדברי פפרמן, אין הכוונה דווקא להעסקת יהודים במשרות "ייחודיות", כמו משרות ניהול בכירות, אלא במגוון משרות.

לעומת זאת, 171 אלף עסקים יהודיים מעסיקים 2.3 מיליון שכירים, ורק 85.7 אלף מהם ערבים - 3.7%, כמחצית משיעור ההעסקה של יהודים אצל ערבים. עם זאת, פפרמן אומר כי מספר הערבים המועסקים על ידי יהודים מפתיע לטובה: "לערבים אין בעיה לעבוד אצל יהודים; היהודים הם שנמנעים מהעסקתם".

האי שוויון מתבטא גם בסוג המשרות שמעסיקים יהודים מציעים לערבים: 31% מהשכירים הערבים בעסקים יהודיים מועסקים בתעשייה, 16% במזון ואירוח, 13% בבינוי ו-5% בחקלאות (תחום שבו העובדים הזרים הדירו את רגלי הערבים). בשירותים עסקיים, לעומת זאת, מועסקים רק 9% מהשכירים הערבים. יוצא דופן ברשימה הוא תחום הבריאות, שאקדמאים ערבים חדרו אליו באופן מרשים - ושבו שיעורם 12%.

"עובדים ערבים רואים עדיין באפליה ובדעות הקדומות את החסם העיקרי להתקדמותם", מסביר פפרמן. "לצד חסמים אובייקטיביים, כמו ידיעה מועטה של עברית ואנגלית. ההזנחה של תחום מעונות היום במגזר הערבי, והעובדה שפעוטות ערבים מוחזקים בעיקר במשפחתונים ולא במעונות מסודרים, פוגעת קשה בידיעת העברית שלהם - בכך המדינה מאפשרת חדירה של גורמים קיצוניים לחינוך בגיל הרך, וחבל".

לדברי פפרמן, כתוצאה מכך אקדמאים ערבים מחפשים עבודה כמעט רק בתוך המגזר שלהם, ובעיקר במקצועות ההוראה - מכיוון שרק שם הם סבורים כי יצליחו למצוא תעסוקה. התוצאה היא תסכול, וגם החמצה של הון אנושי. הסקר של התמ"ת אכן העלה ממצאים של אי שקט גובר בקרב האקדמאים הערבים - כתוצאה מהתסכול המקצועי שלהם.

"ערביי ישראל לא בחרו לעבוד בתור שיפוצניקים או בחקלאות. הם נדחפו למקצועות האלה כי אלה המקצועות היחידים שבהם יהודים הסכימו להעסיק אותם. רק שהעידן הזה נגמר.

אפליה מתקנת

"הערבים של היום הם משכילים מתמיד, והם מצפים לתעסוקה שתהלום את כישוריהם. היהודים חושבים שהערבים יסתפקו בכל עבודה - אבל בהיבט הזה ערביי ישראל מקדימים את היהודים בשנות דור. תם עידן ההפרדה והעבודות הנחותות, ואם לא נבין זאת ניקלע להתמרמרות קשה של האוכלוסייה הערבית", מדגיש פפרמן.

עם זאת, אין מקום לאופטימיות מאחר שהציבור היהודי אינו מגלה פתיחות כלפי האוכלוסייה הערבית. בסקר נבדקה גם אפשרות אימוצה של מדיניות אפליה מתקנת לטובת תעסוקת ערבים. התברר כי 95% מהערבים תומכים בכך - אבל רק 5% מהיהודים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#