"מעריב", דנקנר והפירמידה - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מעריב", דנקנר והפירמידה

תגובות

<<החלטתו של נוחי דנקנר לרכוש את "מעריב" ולחלצו מקריסה כלכלית מתלכדת עם המטרים האחרונים במרוץ לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. זהו צירוף מקרים הולם. כתיבתו האקדמית של פרופ' דיוויד גילה, אחד משני המועמדים לתפקיד הממונה (השני הוא עו"ד בועז גולן, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים), מחדדת את הבעייתיות של העסקה בהיבט דיני ההגבלים.

לגילה עמדה מורכבת שיישומה מחייב להתחשב בעובדות ובמציאות הכלכלית. בכנס שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן הצביע גילה על כך שההשפעה של בעל הון שיש לו אחזקות בכמה ענפים במשק ואשר מחליט להיכנס לתחום חדש היא דו כיוונית במונחי הריכוזיות. מצד אחד, כניסה של בעל הון לתחום חדש מגבירה את העוצמה שלו במשק. מצד שני, העובדה שבעל ההון נכנס לענף חדש מגבירה את התחרות באותו ענף, ועל כן ברמת הענף זו ברכה.

ניישם את הניתוח על רכישת מעריב (היישום על אחריות הח"מ): מחד גיסא, השתלטותו של דנקנר על אמצעי תקשורת מעצימה את כוחו במשק. מאידך גיסא, ללא דנקנר עלול "מעריב" להיסגר, והדבר יביא לעליית הריכוזיות בענף העיתונות הכתובה.

הבעיה מורכבת גם ברמה הדמוקרטית. התחזקותו של דנקנר והתעצמות כוחם הפוליטי של בעלי ההון היא סכנה לדמוקרטיה, מכיוון שבעלי ההון מעוניינים בשימור עוצמתם גם כשהדבר עומד בסתירה לאינטרס הציבור. מצד שני, דמוקרטיה מבוססת גם על חופש ביטוי ולכן היא נחלשת כשמספר אמצעי התקשורת מצטמצם.

נדלג לתחום ההגבלים העסקיים. גילה זכה להכרה בינלאומית על פיצוח הקשר בין תחרותיות, ריכוזיות ופירמידות שליטה. במאמר שכתב עם פרופ' יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב ניתחו השניים כיצד ישפיע על התחרות העסקית מצב שבו ספק רוכש נתח בחברה שהוא מספק לה שירות או מוצר. זוהי פירמידה קלאסית. לדוגמה, רכישת בזק על ידי יורוקום שבבעלות שאול אלוביץ'. יורוקום היא ספקית מכשירי סלולר של פלאפון, חברת בת של בזק. בפירמידה של אלוביץ', החברה בקודקוד הפירמידה היא ספקית של החברה בתחתית הפירמידה שבה הוא שולט באמצעות אחזקה חלקית במניות. גילה טוען כי במבנה פירמידה יש סכנה גוברת לפגיעה בתחרות על ידי הדרה של הספקים המתחרים.

ניישם לרכישת מעריב (על אחריותי כמובן): דנקנר יוכל למשל לחזק את חשיפת עסקיו הרבים בעיתון הבית החדש תוך הדרה ומזעור של המתחרים, שיעמדו לרשותם פחות אמצעי תקשורת לפרסם בהם.

האם הממונה על ההגבלים מוסמך להגביל את הכוח הפוליטי שצובר דנקנר בהשתלטותו על אמצעי תקשורת? לא. הממונה הוא פקיד שאחראי על ביצוע חוק ההגבלים. החוק מיושן ואינו כולל סמכויות שיאפשרו להגן על הדמוקרטיה מפני היכולת של טייקונים לתרגם הון לעוצמה פוליטית. למעשה, באף מדינה בעולם אין חוק הגבלים שמעניק לרגולטור יכולת למנוע התעצמות ריכוזית של בעל הון רק בשל החשש לצבירת כוח פוליטי בלתי מבוקר. זה לא אומר שלא צריך חוק כזה.

אם כך, מי ישים גבול לבעלי ההון? זהו תפקידם של חברי הכנסת, בהנחה שיש להם אומץ. אחריותו של הממונה הבא על ההגבלים היא להסביר להם כמה זה חשוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#