יוג'ין קנדל: "גם אם ויתרנו לחברות הגז על פרומיל, העלינו את שווי הגז פי כמה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוג'ין קנדל: "גם אם ויתרנו לחברות הגז על פרומיל, העלינו את שווי הגז פי כמה"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אומר שהמדינה נהפכה למעשה לבעלת מניות גדולה במאגרי הגז - ולכן תהיה שותפה להטבות המס שאושרו ברגע האחרון בהצעת חוק ששינסקי; "האתגר הבא שלנו", הוא מצהיר, "הוא יצירת תחרות בענף"

תגובות

>> ביום רביעי הקרוב תצביע מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי), שאושרה בשבוע שעבר בוועדת הכספים. 14 מבין 48 הסעיפים בהצעה שונו באופן מהותי לעומת הנוסח המקורי שהוגש לוועדה, ואושר קודם לכן בממשלה. בראש השינויים כמה הטבות מס שלפי אומדן משרד האוצר היקפן "כמה מיליונים" - אבל עשויות להסתכם בעתיד, באומדן סביר יותר, במאות מיליוני שקלים לפחות.

"חבילת ההקלות שהתבקשנו לאשר לחברות הגז היתה גדולה מאוד מאוד, וכללה, כפי שראו בהסתייגויות השונות שהגישו חברי הכנסת, סעיפים שמשמעותם לשלוח את ועדת ששינסקי לעשות שיעורי בית מחדש, וגם סעיפים טכניים שאין להם משמעויות כספיות גדולות, אך יש בהם כדי לשפר את הנוחות של היזמים ולמנוע חוסר ודאות", אומר בראיון ל-TheMarker יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, פרופ' יוג'ין קנדל.

אפלבאום תומר

"היו כמה וכמה גלים של חבילות כאלה; הסעיפים שאושרו לבסוף הם כאלה שלא מתורגמים מבחינת המדינה לכסף, אך למשקיעים הם מתורגמים לחיסכון בזמן ולנוחות, ומכאן - לכסף", מנסה קנדל לנמק את ההליכה לקראת החברות. "בדרישות שהיו בעלות השפעה גדולה מדי על מסקנות ששינסקי, התשובה שקיבלו החברות היתה שלילית, והן לא אושרו. לעומת זאת, דברים אחרים שהועלו רוכזו לכדי חבילה אחת, שתכליתה היתה לסגור את כל הקצוות האחרונים, ולכן נראה כאילו מדובר בחבילה גדולה. בפועל, אין לזה משמעות מהותית מבחינה כספית - אלא רק לסייע לחברות לתפקד בצורה יעילה יותר".

ובכל זאת, מנעתם עלייה עתידית בנתח המדינה מן התגליות באמצעות מנגנון שיפחית את ההיטל על רווחי הגז אם שיעור מס חברות לא יירד בשנים הקרובות, או יועלה בעתיד.

"ועדת ששינסקי הניחה במודל שלה שמס חברות יפחת מ-24% כיום ל-18% ב-2016. עם זאת, ידענו שיש אפשרות שמס חברות לא יירד. לכן רצינו לקבע את הנתח הסופי של המדינה (Government Take), אך העדפנו לחכות ולראות קודם לכן מה תחליט הכנסת. אם הכנסת היתה מחליטה להפחית את נתח המדינה, היינו משאירים את המצב כך, אבל מכיוון שהיא אימצה לבסוף את נתח המדינה שקבעה ועדת ששינסקי, אז לא היתה לנו כוונה לקבוע נתח גבוה יותר מזה שעליו התבססנו לפי שיעור מס חברות של 18%, ולכן קבענו מנגנון שישמור עליו".

למעשה, הענקתם לחברות הגז חסינות מפני שינוי מס כלל-משקי בעתיד.

"נכון להיום, החברות האלה ממילא לא נמצאות תחת משטר המס האחיד במדינה. יש פה מודל מיוחד שבו המדינה לוקחת חלק ניכר מן הרווחים של החברות משום שהגז הוא בבעלותה. לא נגענו במס חברות, אלא הטלנו היטל על הרווחיות, ולכן סביר ששיעור נתח המדינה יהיה מותאם לערך הגז. ואולם אם המדינה, כריבון, לוקחת יותר מסים, אז הרווחים קטנים, ומכאן שערך הגז קטן. המודל הרי בנוי כך שעלייה בערך הגז אשר נובעת משינויים במחיר הגז גוררת את השתתפות המדינה ברווח העודף. אבל אם השינוי בערך הגז נובע מכך שהמדינה גובה נתח גבוה יותר במקום אחר - אז זה לא סביר לקחת מן היזמים גם פה וגם שם".

"המטרה היא להגדיל את העוגה שנחלק"

אבל זו סוגיה עקרונית. אם ממשלת ישראל תחליט בעוד 20 שנה כי הסביבה העסקית מצדיקה העלאת מס, מדוע שתחייבו אותה כבר היום לנתק את חברות הגז מיתר הקהילה העסקית? לכל היותר החרגה כזאת צריכה להינתן בידי הממשלה ב-2030.

"אם אנחנו מסכימים שלא הגיוני לגבות מהיזמים מס חברות של 60% ולאחר מכן לגבות עוד היטל של 50% על הרווח אחרי מס, אז צריך לנקוב בשיעור קבוע לנתח המדינה. צריך לזכור שמבחינת חברות הגז יש פה הלם גדול. פתאום באה המדינה ולוקחת חלק גדול יותר מן הרווחים, גם אם זה בצדק. אבל כשהם ניגשים למממן, הוא מביא בחשבון שעקרונית יש למדינה זכות לעשות זאת שוב, כי אין פה שום חוזה שנחתם מולו ומבטיח חסינות משינוי עתידי נוסף. אם מבחינת הממשלה הזאת יישום מסקנות ששינסקי ממצה תהליך מחושב ומסודר ששיקלל את כלל העמדות, ויצר איזון בין האינטרס הציבורי לבין הצורך בעידוד חברות להמשיך ולפתח את הענף, אז צריך גם להצהיר שאין בכוונתנו לפתוח את המודל. מכאן גם נובעת הצהרת ראש הממשלה הצפויה היום, שלפיה הממשלה אינה רואה צורך בעריכת תיקונים נוספים במודל".

עם זאת, ההצהרה אינה תחומה בזמן, ולא תחול למשל על הממשלה הבאה.

"היא גם אינה מגבילה את הממשלה הנוכחית. משפטית, אין דרך לכבול ידי ממשלה. עם זאת, אתה לא רוצה לשדר חוסר יציבות ולפגוע בשם של ישראל. כשאנחנו אומרים זאת מפורשות אנחנו מתכוונים לזה, ואני למשל הייתי בעד הכרזה הרבה יותר משמעותית. לדעתי, אם הכל ילך כשורה והחוק יאושר כפי שהוא, אין סיבה לשנותו שוב עכשיו. אולי יהיה צורך כזה בעוד שמונה או עשר שנים, אבל כרגע לא רואים סיבה לשנות דברים, ולכן צריך להקרין יציבות. המציאות בבריטניה, למשל, שבה שינו את המשטר הפיסקלי בענף אחת לשלוש שנים, היתה טעות".

למה כוונתך ב"הכרזה משמעותית יותר"?

"לדעתי היה צורך כלכלי לתת ודאות רבה יותר, מכיוון שחוסר ודאות משמעותו כסף. זה הופך את המימון ליקר יותר - ואין לשכוח שדה פקטו, המדינה נהפכה לבעלת מניות גדולה יותר במאגרים האלה".

מי העלה בכלל את הבקשה הזו?

"עלתה בקשה מצד חברות הגז לתת איזו אינדיקציה לגבי כוונות הממשלה. היות שכנסת אחת לא יכולה לחייב את הכנסת הבאה, זה המקסימום שניתן היה לעשות. אנחנו חושבים שתהיה להכרזה משמעות מסוימת, מכיוון שממשלות לא נוהגות להפוך ב-180 מעלות את החלטות הממשלות הקודמות. ואולם, מבחינה משפטית הכרזה כזאת אכן לא מגבילה אותן".

לא הרגשת נבוך כאשר דווקא חברי הכנסת הם שפנו אליכם בימים האחרונים בדרישה לאשר הקלות נוספות לחברות הגז?

"החברות פנו אלינו גם ישירות. במשטר דמוקרטי רשאי כל אחד לפנות אל חברי הכנסת, כי הם אמורים בסופו של דבר להצביע. טבעי שחברי הכנסת יפנו לשאול שאלות, אם הם מוצאים לנכון".

ביקורת נוספת הוטחה בתיקון שלפיו המדינה תתחייב לשאת בריבית עבור הפסדים שיגלגלו חברות הגז כדי ליהנות מניכוי במס.

"ריבית מתגלגלת זה דווקא מהלך הגיוני לדעתי - מכיוון שהמטרה היא לא לשנות את הרווחיות של השקעות ההמשך בפיתוח הפרויקטים. ברגע שההיטל קבוע, השקעה גבוהה יחסית משנה את הרווחיות לכמה שנים. ברגע שבו אתה מכניס לפרויקט שיקולים של אם להשקיע או לא, אלה כבר שיקולים שפוגעים בערך המיזם, וזה הרי לא רק מיזם של החברות כשאתה מקבל 60% מן הרווחים שלו. צריך גם לזכור שאף אחד לא ישקיע הון בהיקפים כאלה רק כדי לקבל מאתנו ריבית נורמטיבית לשנה-שנתיים".

כשאתה אוסף אחת לאחת את שורת ההטבות, זה לא מתחיל כבר לנגוס בנתח המדינה שלו התחייבת בחוק?

"זה אולי אף יעלה אותו בעתיד, משום שדאגנו להפחית את חוסר היעילות שעלול היה להיווצר בפרויקט. גם אם קיצצנו בפרומילים מנתח המדינה, ובאמת מדובר בפרומילים, עדיין העלינו את ערך הפרויקט במכפלות גבוהות יותר. אלה לא סעיפים שבאים לומר, ‘תנו ליזמים כסף', אלא סעיפים שבהם אי מתן הוויתורים היה מביא לחוסר יעילות בהחלטות שהחברות היו מקבלות. בסופו של יום, החברות הן יצרניות הערך - והמטרה המשותפת שלנו היא להגדיל את העוגה שנחלק".

"לממשלה יש כלים לדאוג לתחרות"

תשומת לבם של חברי ועדת הכספים שדנו בהצעת חוק ששינסקי הופנתה לאו דווקא לסוגיות המס המורכבות, אלא בעיקר לסוגיית קרן התקבולים שתקים הממשלה בעבור ההכנסות מהתגליות. בעקבות דרישה של חברי כנסת בוועדה, שר האוצר התחייב להקים ועדה לבחינת אופיה הרצוי של הקרן, ולהביא לחקיקה את הקמת הקרן עד סוף 2011. ברקע מתנהל ויכוח סוער על יעדי השקעותיה של הקרן.

ראש הממשלה הבטיח להפנות את כספי הקרן להשקעות בביטחון ובחינוך, חברי הכנסת מעוניינים ביעדי רווחה, ואילו החשב הכללי חושב שאסור להקים קרן, ויש להפנות את הכספים להחזר חוב ממשלתי. היכן אתה עומד?

"אני לא לוקח צד. יש פה קרן שראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל, חברי כנסת וגם אני רואים צורך בהקמתה. יש צורך בפתרון בעיות הנובעות מן ‘המחלה ההולנדית', יש בעיה של כרית מזומנים לא מספיקה לתרחישי קיצון במדינה שאין כנגדה חובות, ויש גם את הנושא של חלוקה בין-דורית של אוצרות טבע - כי לא ראוי לרוץ עכשיו ולמכור את כל הגז. צריך לדעת לנהל באופן אחראי ויעיל את התקבולים, ולהקים קרן גם אם בהתחלה הכסף שיזרום יהיה מועט. יתרה מכך, זה דווקא יתרון, מכיוון שכך נוכל ללמוד את התהליך, להתנסות בו, ולדעת להיערך לשנים שבהן יתחילו לזרום מיליארדים. לכן, הקרן צריכה לקום לדעתי כבר עכשיו, והוועדה שהוקמה תצטרך בין היתר להביא את המלצתה לגבי מדיניות החזרי החוב. כל האפשרויות פתוחות".

מחד אתה אומר לא למכור את כל הגז עכשיו, ומאידך הקלתם על היצוא. זאת, בלי לציין שמשרד התשתיות מתכוון לקבוע מגבלה של הבטחת רזרבות גז ל-50 שנה.

"אם היה לנו שוק גדול כמו בארה"ב, הייתי אומר ליזמים לא לייצא. אבל הרזרבות שלנו יהיו גדולות הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים. משרד התשתיות הוא שאחראי על קביעת הביטחון האנרגטי - אבל אני חושב שכבר יש לנו עתודות ל-50 שנה היום, ויכול להיות שבעתיד הקרוב הן יגדלו פי שלושה. בנוסף, אנחנו גם מקווים שבשוק יהיו כמה ספקי גז כדי לפתח תחרות - ואת זה תוכל להשיג בין היתר באמצעות פתיחת האפשרות ליצוא".

מהיכן תביא עוד ספקים - ומדוע שנובל אנרג'י תתיר למאגרים מתחרים שימוש בתשתיות ההולכה שלה?

"זה בדיוק האתגר הבא שלנו: איך ליצור תחרות בענף הגז. נדאג שהתשתיות יהיו פתוחות לכל, ואם תיווצר בעיה שבמסגרתה חברות לא יוכלו להתחבר לצנרת - יש לממשלה כלים לדאוג לכך שהן כן יחוברו. נבחן את הענף ברמת המאקרו, ונראה איך משלבים עוד ספקים, ומאידך איך מגדילים את שוק הביקושים המקומי. זו לא שאלה פשוטה. נצטרך קודם להבין מה תהיה ההשפעה של תגליות הגז על המשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#