המדינה השקיעה מיליארדים במיגון עוטף עזה - אבל מה עם מאות אלפי תושבים בצפון? - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה השקיעה מיליארדים במיגון עוטף עזה - אבל מה עם מאות אלפי תושבים בצפון?

בניגוד להשקעה הנרחבת במיגון תושבי עוטף עזה בשנים האחרונות, מיגון האוכלוסייה ומוסדות הציבור באזור הצפון סובל מהזנחה רבת שנים ■ במשרד הביטחון מדברים על תוכנית חומש למיגון העורף בהשקעה של 5 מיליארד שקל - אך זו לא נמצאת בתוכניות של האוצר

4תגובות
מקלט בקיבוץ מגל
אייל טואג

מבצע צוק איתן והפגיעה הקשה בחלק מיישובי עוטף עזה, שאזרחיהם ספגו פגיעות בנפש, הביאו לבולמוס של מיגון ביישובי הדרום. מאז מבצע עופרת יצוקה הושקעו כ-1.5 מיליארד שקל במיגון בדרום. כ–10,000 ממ"דים נבנו, ו–44 יישובים באזור עוטף עזה מוגנו באופן אינטנסיבי.

אלא שהשבועות האחרונים מזכירים כי הצרות של העורף הישראלי אינן רק בדרום. הסכנה של מלחמה בגבול הצפון והאפשרות שתושבי ישראל יצטרכו להתמודד עם מטר של טילים מנציגיה של איראן נהפכה למוחשית. בעוד הרשויות והממשלה התמקדו במיגון הדרום כלקח מסבבי העימות האחרונים, באזור הצפון לא התקבלה החלטת ממשלה דומה, והושקע בו הרבה פחות משאבים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן הבטיחו לאיראנים כי יספגו מכה אנושה מכל עימות בין הצדדים, אך בהיעדר מוכנות לעימות כזה גם תושבי ישראל ישלמו מחיר.

העורף הישראלי חווה כבר במלחמת לבנון השנייה ב–2006 את המשמעות של עימות מסוג זה. ואולם 12 שנה לאחר מכן, לא בטוח שהצפון מוכן לעימות היקפי, גם אם נעשה לא מעט בשנים האחרונות כדי להיערך לו.

בינואר האחרון נערך דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא מוכנות הצפון לעימות. מהנתונים שהציג בדיון אל"מ גולן ואך, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, עלה כי 26.7% מכלל אזרחי מדינת ישראל הם ללא מיגון תקני — ממ"ד, מקלט פרטי או ציבורי, או מיגון המוני שמותאם לשהייה ארוכה. בערים הוותיקות — למשל, ירושלים תל אביב ובאר שבע — לכ–40% מהתושבים אין מיגון תקני.

מקלט בקיבוץ עמיר, בגליל העליון
אנצ'ו גוש / ג'יני

בצפון, עד 9 ק"מ מהגבול, ל–24% מהתושבים ביישובים היהודיים, ול–42% מהתושבים ביישובים הערביים אין מיגון תקני. בטווח של עד 20 ק"מ מהגבול ל–21% מהתושבים ביישובים היהודיים, ול–38% מהתושבים ביישובים הערביים אין מיגון תקני. בטווח של עד 40 ק"מ מהגבול ל–35% מהתושבים ביישובים היהודיים ול–41% מהתושבים ביישובים הערביים אין מיגון תקני.

מתוך 3,800 מקלטים שנמצאים ב–67 רשויות בצפון, 400 מוגדרים על ידי פיקוד העורף כנמצאים ברמת כשירות שאינה טובה. הפערים בין היישובים השונים גדולים: בעוד בכפר ורדים, למשל, לא קיימים פערי מיגון, בחלק מהיישובים הדרוזים בצפון 50% מהתושבים אינם ממוגנים באופן תקני.

ואך הסביר בוועדה כי "16% מהמקלטים הציבוריים פסולים לשימוש, ו–30% מהם בשלבי תיקון. אמנם המקלטים הציבוריים הם אמצעי מיגון מצוין, אבל הבעיה היא ביכולת של האזרח לשהות בתוכם שהייה ארוכה, ללא מזגנים. בנוסף, אזרחים רבים מתלוננים שאין להם Wi-Fi. יש תקציב להפוך את כל המקלטים הציבוריים שממוקמים עד 9 ק"מ מגבול הצפון לכשירים עבור שהייה ארוכה עד סוף 2018, ואנחנו נעמוד בה".

חיזוק לכך שהצפון אינו ממוגן כראוי למלחמה התקבל ביום חמישי, כששר הביטחון נאם בכנס הרצליה והכריז כי "מיגון העורף לא טופל בישראל במשך שנים רבות. קיימתי כבר 54 ישיבות בנושא בשנתיים שאני מכהן בתפקיד. אנחנו מתכננים לראשונה להקצות סכומים משמעותיים — מחוץ לתר"ש (תוכנית רב־שנתית) גדעון — למטרה זו.

ליברמן בכנס הרצליה, הבוקר
תומר אפלבאום

"יש לנו כיום תוכנית מואצת להשקעה של 150 מיליון שקל עד סוף 2018 — כדי לשפר את המוכנות של המיגון במרחבי מיגון ציבוריים. בנינו תוכנית חומש למיגון העורף בעלות של מיליארד שקל בשנה לחמש שנים. התוכנית תסייע להביא את התשתיות הלאומיות והשיכונים בצפון המדינה למצב טוב — כמו בדרום".

אלא שהשקעה של 5 מיליארד שקל בחמש שנים לא נמצאת כרגע בתוכניות של משרד האוצר. ליברמן הבהיר כי אין בכוונתו להקצות את הסכומים הללו מתקציב הביטחון וכי כל משרד וכל רשות יצטרכו לדאוג לפתרונות בגזרה שלהם, מהתקציב שלהם.

ממשרד האוצר נמסר בנוגע לדרישה של ליברמן כי "בהתאם לדרישת משרד הביטחון, בעת דיוני תקציב 2019 סוכם על הקצאת 150 מיליון שקל ב–2018 עבור מיגון אזור הצפון. תקציב זה מוקצה כעת לטובת שיפוץ מקלטים ציבורים, מיגון מוסדות ציבור, מוסדות חינוך ועוד".

העלות למיגון הצפון גבוהה מזו של אזור עוטף עזה, מכיוון שקו הגבול ארוך יותר והאוכלוסייה גדולה יותר. במרחק של עד 40 ק"מ מגבול הצפון חיים כמיליון תושבים. בנוסף, האיום מצפון חמור יותר, לחיזבאללה ולאיראנים יש טילים ורקטות שכוח הנזק שלהם גדול יותר משל כלי הנשק המאולתרים שהחמאס משתמש בהם כדי לירות מרצועת עזה.

העלויות שעליהן דיבר ליברמן מתבססות על סקר מקיף שנערך עבור משרד השיכון בנוגע לצרכי המיגון של יישובי הצפון שנערך על ידי חברת פז כלכלה. עלות הוספת ממ"ד בבית שבו לא קיים ממ"ד נעה בין 100 ל–120 אלף שקל. העלויות של מיגון שפיתחה תעש מערכות, המיועדים למפעלים ומוסדות ציבור ביישובי העימות, היא 150–200 אלף שקל לכל מבנה.

"חסר כוח אדם לתפעול מצב חירום"

מקלט לפני שיפוץ בקרית שמונה
ירון קמינסקי

גופים רבים אחראים למוכנות העורף לעימות: משרד השיכון; רשות החירום הלאומית (רח"ל) — השייכת למשרד הביטחון; פיקוד העורף, השייך לצה"ל — ומסתמך על 40 אלף אנשי מילואים האחראים על כל מערך החיים בישראל בעיתות חירום; משרד הפנים; הרשויות המקומיות; ואפילו המועצה לביטחון לאומי כגורם תכנוני.

קיימים תחומים שבהם היתה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות. כך בכל הנוגע לשיפור מערכי ההתרעה — ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. גם בתוכניות לפינוי האוכלוסייה נעשתה התקדמות משמעותית. ואולם עדיין דרוש שיפור במיגון של האוכלוסייה, של מתקני הבריאות ושל מוסדות החינוך.

בצלאל טרייבר, לשעבר מנהל רשות החירום הלאומית (רח"ל), מסביר כי "רח"ל הכינה עבודת מטה מקיפה כדי להגדיר את רמת השירות שהמדינה תעניק לאזרחיה במקרה חירום. כל משרדי הממשלה הגדירו את הנושאים אליהם הם צריכים להתכונן והוגדרו 33 יעדים לאומיים.

"למשל, המדינה מתחייבת שיהיה מחסה לכל אדם במקרה של אסון. לכן, למשרד הפנים יש 400 אלף ערכות לקליטת אוכלוסייה שכוללות אוהל, שמיכה, מזרן ושירותים לכל קבוצה.

"בנוסף, מוגנו 12 אתרים אסטרטגיים בתחום תשתיות האנרגיה. לעומת זאת, במיגון של מבני בריאות — לא התקדמנו מספיק. בבתי החולים בצפון נעשו עבודות מיגון אבל עדיין יש פער גדול מהנחוץ. בנוסף, לא ניתנו די תקציבים מהממשלה — לרשויות המקומיות חסר כוח אדם ייעודי לתפעול של מצב חירום. כלומר, אנשים שיוכלו לחלק אוכל ומים במצב שבו יהיה לאזרחים קושי להגיע אליהם.

"כראש רח"ל התקציב שלי גדל בתקופת כהונתי פי שניים. אבל בסך הכל זו היתה עלייה מ–200 מיליון שקל בשנה ל–400 מיליון שקל בשנה. יש לנו נטייה להדחיק את האפשרות של אירוע חירום משמעותי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#