היערכות לרעידת אדמה כן אפשר לטאטא מתחת לשטיח - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היערכות לרעידת אדמה כן אפשר לטאטא מתחת לשטיח

למרות חשיפת הבעיות: הממשלה נטולת יכולת ביצוע

תגובות

>> ב-1980 קבעה מדינת ישראל תקן לבנייה עמידה ברעידות אדמה, שנהפך למחייב. ב-1986 הבחינה הממשלה כי אכן מצוין שיש תקן מחייב לבנייה עמידה ברעידות אדמה - אבל כדאי גם לוודא שהתקן נאכף. תקן מצוין שנשאר על הנייר בלבד לא ממש יסייע בקידום העמידות בפני רעידות אדמה. לפיכך, ב-1986 החליטה הממשלה כי יש לקבוע הליך לבקרה של אכיפת התקן. החלטה יפה, לכל הדעות. אלא שכמו התקן - גם היא נשארה על הנייר.

ב-2001 פירסם מבקר המדינה דו"ח על היערכותה של ישראל לרעידות אדמה, ובו צוין כי ב-15 השנים שחלפו לא קודם ההליך האמור. כמה חודשים לאחר פרסום הדו"ח קרסה התקרה באולם ורסאי. 23 אנשים נהרגו, והממשלה הקימה ועדת חקירה ממלכתית, ועדת זיילר, שתבחן את שאלת עמידותם של מבני הציבור בישראל בכלל, ומפני רעידות אדמה בפרט.

ב-2003 פירסמה ועדת זיילר את מסקנותיה, ובהן המליצה לבצע שינויים מערכתיים - ממש משטר חדש - בתחום הבנייה בישראל. אחת ההמלצות של ועדת זיילר היתה להקים רשות ממלכתית לריכוז הטיפול הכולל של התכנון, הבנייה והפיקוח, בכפוף לשר הפנים. מיד לאחר פרסום מסקנות ועדת זיילר, פרץ ריב סמכויות בין משרד השיכון למשרד הפנים, לגבי השאלה היכן צריכה לקום אותה רשות ממלכתית. הרשות הממלכתית לא הוקמה עד היום.

כתוצאה מכך, גם היום אין כל אכיפה מסודרת של תקני הבנייה בישראל - תקנים בכלל, ותקני עמידות בפני רעידת אדמה בפרט - וזאת 25 שנה לאחר שהממשלה הכירה בצורך הדחוף לאכוף את התקנים.

דו"ח המעקב השלישי של מבקר המדינה בנוגע להיערכות המדינה לרעידת אדמה, פורסם אתמול - עשר שנים לאחר הדו"ח המקורי. במהלך העשור היתה התקדמות מועטה בהיערכות של ישראל לקראת רעידת אדמה (אם כי לאחר כתיבת הדו"ח חלה פריצת דרך בתחום של מיגון מבני ציבור, ותוכנית המיגון יצאה לדרך). בקצב של מדינת ישראל עשרות שנים חולפות להן, שבמהלכן נערכים כל הדיונים הנכונים, נחשפות כל הבעיות, מתקבלות כל ההחלטות בנוגע לפתרונות הדרושים, אבל דבר לא נעשה. ההחלטות כולן נשארות על הנייר.

כך ננקטה סחבת של 25 שנה, לרבות ועדת חקירה ממלכתית אחת, באכיפת תקני הבנייה ורעידות האדמה בישראל. כך ננקטה סחבת של 35 שנה, לרבות שלוש ועדות מקצועיות שהמליצו המלצות בנוגע לטיפול במערך הכבאות בישראל. כך ממשיכה ישראל לטאטא מתחת לשטיח את החמורות שבבעיותיה. הממשלה מודעת לבעיות, היא יודעת מה צריך לעשות כדי לפתור אותן, אבל פשוט נעדרת כל יכולת ביצוע.

ספק רב אם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מכיר את מייקל ברבר, וחבל. סר מייקל ברבר בשבילכם הוא פרופסור בריטי בתחום חינוך. בעולם הוא התפרסם לאחר שב-2007 פירסם מחקר שערך במסגרת חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, ובו השווה את מערכות החינוך הטובות ביותר בעולם. בבריטניה הוא התפרסם כבר עשר שנים קודם לכן, כשניהל עבור ראש הממשלה דאז טוני בלייר רפורמה מוצלחת במערכת החינוך הבריטית.

בעקבות הצלחת הרפורמה לקח אותו בלייר למשרד ראש הממשלה, והקים עבורו יחידה ממשלתית מסוג חדש. יחידה שלמה, צמודה לראש הממשלה, שכל תפקידה אחד: Delivery. משמע, יחידה שתפקידה היחיד הוא לוודא כי החלטות ממשלת בריטניה מיושמות בפועל.

ברבר ביקר לאחרונה בישראל, כאורח כנס 2021 TheMarker. הוא לא דיבר בכנס על חינוך, כי אם על Delivery - איך דואגים שהחלטות הממשלה לא יישארו על הנייר בלבד. זה לא מסובך, מתברר. לדברי ברבר, כל שצריך הוא לענות על שש שאלות - אבל על שש השאלות הללו צריך לענות בנחישות, ובקפדנות.

השאלות, כמובן, לא באמת פשוטות. אפילו השאלה הבסיסית ביותר - "מה רוצים להשיג?" - היא מכשלה קשה. רק ממשלות מעטות יודעות להגדיר כיצד תיראה ההצלחה מבחינתן, ולכן רק מעטות מגיעות להצלחה.

היחידה של ברבר עסקה בשאלות מעין אלה: תפקידו של מי להישאר ער בלילות כדי לוודא שהרפורמה שהוחלט עליה אכן מתקדמת? איך ניתן למדוד התקדמות? מהי שרשרת הביצוע בקידום הרפורמה - מיהם היחידות והאנשים האחראים לכל שלב בדרך? איך מזהים שהרפורמה סטתה ממסלולה ואינה מתקדמת כראוי? איך ממפים את הכשלים המונעים התקדמות? לאחר שהכשלים זוהו, איך מטפלים בהם? ולבסוף - איך יוצרים תרבות של ביצוע?

"אל תחפשו את האשמים", אומר ברבר. "הרבה יותר חשוב ליצור תרבות שבה הפקיד הממשלתי לא יחשוש להתריע בזמן שהתוכנית אינה מתקדמת, ויחשוב יחד אתכם איך ניתן לתקן זאת". ועוד אמירה של ברבר: "כדי להצליח בשינוי, חייבים להאמין שהשינוי ניתן לביצוע - ולשכנע את כל האחרים. צריך להאמין, להישאר ממוקדים, להישאר עדכניים, לפעול מהר כשמתגלות בעיות ולדבוק בהשלמת המשימה. אחרת - זה לא קורה".

אצל טוני בלייר ה-Delivery עבד. אין סיבה שלא לנסות פתרון דומה בישראל. אחרי עשרות שנים של יכולת ביצוע הולכת ודועכת, הגיע הזמן שגם מדינת ישראל תבין שהרפורמה העיקרית שהיא זקוקה לה - הרבה לפני אכיפת תקני בנייה - היא רפורמה בעבודת הממשלה וביכולת הביצוע שלה. אחרת, שום דבר חיובי לא יקרה כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#