האמת על שעון הקיץ - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האמת על שעון הקיץ

הגיע הזמן להניח לוויכוחים פוליטיים ולתת לאזרחים לחיות לפי השעון הטבעי שלהם

2תגובות

>> כבר כמה שנים מתנהל דיון חם אודות שעון הקיץ ויתרונותיו למשק. עקב לחץ ציבורי, ב-7 בפברואר הודיע שר הפנים, אלי ישי, על הקמת ועדה שתבחן מחדש את הארכת שעון הקיץ.

נדמה שהדיון המנוהל אינו ענייני, אלא פוליטי. מצד אחד עומד ציבור דתי המעדיף שעון קיץ מקוצר - כזה שיסתיים לפני יום הכיפורים. הנימוק העיקרי הוא, לכאורה, נוחות - הקלה בצום. מצד שני ניצב מחנה חילוני המצביע על הנהוג "בעולם הנאור" ועל העובדה שעם שעון קיץ ובלעדיו הצום נשאר בדיוק 25 שעות. ציבור זה טוען שהארכת שעון הקיץ תביא לחיסכון בחשמל ולעלייה בפריון העבודה.

ראשיתו של שעון הקיץ הוא בגרמניה ב-1916. במהלך השנים מדינות נוספות הצטרפו אליה. היה זה עידן תעשייתי, שבו לא מעט ממשלות חשבו על דרך יעילה לגרום לאדם לעבוד שעות נוספות ולהגביר את הפריון. ב-2010 עשו שימוש בשעון הקיץ 82 מדינות, מהן תשע רק על חלק משטחן. ב-159 מדינות כלל אין שימוש בשעון קיץ, בהן יפאן, הודו, סין וסינגפור - מעצמות-על כלכליות.

ב-2006 הפעילה לראשונה מדינת אינדיאנה בארה"ב שעון קיץ בשטחה. מחקר של National Bureau of Economic Research בדק את ההשפעה האמיתית של שעון הקיץ על השימוש בחשמל במדינה. על פי המחקר, חלה עלייה של 1%-4% בהוצאה על חשמל. רוב העלייה בצריכת החשמל התרחשה דווקא בסתיו, כתוצאה מהצורך לחמם מים בבקרים ולהפעיל מיזוג אוויר אחר הצהריים. העלייה השנתית בהוצאות החשמל הסתכמה ב-9 מיליון דולר בעלות ישירה, ו-1.7-5.5 מיליון דולר בהוצאות המיוחסות לזיהום אוויר.

לאור הניסוי באינדיאנה, הבטחת התאחדות התעשיינים שהמשק יחסוך כ-28 מיליון שקל (כ-4 שקלים לאזרח) אם שעון הקיץ יוארך עד 1 בנובמבר, נראית לא ריאלית. יתרה מכך, לפי הנתונים של הלמ"ס, ב-2006 הצריכה הפרטית והציבורית לחשמל במשך תקופת שעון הקיץ היתה גבוהה ב-20% מצריכת החשמל במשך תקופת שעון החורף (במיליוני קוט"ש), צריכת החשמל לתעשייה היתה גבוהה ב-6% וצריכת החשמל ליישובים חקלאיים גבוהה ב-10%.

אך השיקול הבריאותי חשוב מהכסף. ב-8 בפברואר ביטל נשיא רוסיה, דמיטרי מדוודב, את שעון החורף, ומ-27 במארס יחיו אזרחי רוסיה לפי שעון קיץ בלבד. מה שהוביל לקבלת החלטה זו הם ממצאים שלפיהם בשלושת הימים הראשונים בכל שנה של שעון הקיץ ברוסיה חלה עלייה של 75% בהתקפי לב ושל 66% במספר ההתאבדויות. ההסתגלות לשעון הקיץ נמשכת כשלושה שבועות, תלוי בגיל ובמצב הבריאותי.בתקופת ההסתגלות חלה החמרה במצבם של חולי לב וכלי דם, עלייה בשיעור האנשים הלוקים בדיכאון, יותר תאונות דרכים, והופעת קשיים בלימודים ועצבנות אצל ילדים.

אולי כדאי שמנהיגי האומה יניחו לוויכוחים הפוליטיים, לחשבונות הקטנים על השעות הנוחות לצום ועל מיליוני שקלים אחדים שלכאורה ייחסכו עם הפעלת שעון הקיץ, ויניחו לאזרחי המדינה לחיות לפי השעון הטבעי שלהם לאורך כל שנה, בלי שעון קיץ כלל.

הכותבת עוסקת במחקר כלכלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#