בקיבוץ יפתח מנהלים מלחמת עולם על השלל: "העוגה הזאת עוד תחנוק אותנו" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקיבוץ יפתח מנהלים מלחמת עולם על השלל: "העוגה הזאת עוד תחנוק אותנו"

הם נהפכו לשותפים עסקיים לפני עשרות שנים, והשנה מכרו יחד את רוב אחזקותיהם בנטפים, תמורת מיליונים ■ אבל בעוד שבקיבוץ מגל הכל סודר והחברים עסוקים בעיקר בלהדוף את צבא אנשי שוק ההון, בקיבות יפתח הדברים נראים אחרת

9תגובות

>> זכייה פתאומית בסכום כסף גדול יכולה לבלבל כל אדם: ההתמודדות עם לחצים מצד קרובים ומכרים, החיכוכים המשפחתיים והפיתוי לעשות שימוש מיידי בכסף ידועים כמלחיצים. כשמדובר בקיבוצניקים שעשו אקזיט, ההתמודדות יכולה להיות קשה כפליים: לא רק שחלקם מעולם לא ניהלו חשבון בנק עצמאי ולא די שהאנונימיות נגזלת מהם - הכותרות בעיתונים מבשרות על מכירת המפעל או החברה וגם מדווחות על סכומי הכסף שיקבלו החברים - הם גם נאלצים להתמודד עם שאלות קשות כמו כיצד יחולק הכסף בין החברים. האם על פי שנות הוותק? האם בצורה שוויונית בין החברים? וכמה מהכסף ילך לקופה המשותפת?

עם השאלות הנלוות לקבלת סכומי כסף גדולים, מתמודדים בימים אלה שני קיבוצים - קיבוץ יפתח שבצפון וקיבוץ מגל שבעמק חפר - שמכרו יחד עם קרן מרקסטון וקרן טנא בספטמבר האחרון את אחזקותיהם בחברת ההשקייה והטפטוף נטפים לקרן פרמירה לפי שווי של 850 מיליון דולר. קיבוץ מגל קיבל ממכירת 18% מאחזקותיו (מתוך 23%) כ-540 מיליון שקל, לפני מס והחזר התחייבויות לנטפים. הערכות הן שכשלושה רבעים מהסכום הנותר יועברו לחברי הקיבוץ. קיבוץ יפתח זכה לתמורה של 260 מיליון שקל על מכירה של כל אחזקותיו בחברה (9%). בניכוי מס הכנסה, החזר חובות ושימושים כלליים, יחולקו בין החברים כ-140 מיליון שקל.

אייל טואג

אך בעוד שבמגל נערכו מראש לאופציה של מכירת האחזקות במפעל ובנו מודל חלוקת רווחים מסודר, שהיה מקובל על כלל חברי המשק ומונע כיום מלחמות שלל, ביפתח מתנהלת מלחמה בין דור המייסדים לבין הדור הצעיר - מלחמה הנסובה בעיקר על כסף. בעוד שבמגל נושא הפנסיה סודר לפני שנים, ביפתח נלחם דור המייסדים למען אבטחת עתידו בימי זקנה.

שוויוניים או שווים יותר

ההיסטוריה התמימה של הקמת מפעל נטפים לא רמזה על העתיד להתרחש שנים רבות מאוחר יותר - כשהקיבוצים כבר הופרטו ונטשו את האידיאולוגיה השוויונית שרווחה בהם בעבר.

הקמת נטפים מסמלת יותר מכל את הערכים ששלטו בחברה הקיבוצית בשנות ה-60 וה-70: תעשייה מוטת חקלאות שלצד רווח מביאה גם תרומה להפרחת הנגב, ערבות הדדית והצבת רווחת הכלל לפני עשיית רווחים.

על המצאת הטפטפת הראשונה חתומים המהנדס שמחה בלאס ובנו ישעיהו. זוהי שיטת השקייה חסכונית במיוחד, שאיפשרה להשקות גידולים גם באזורים צחיחים תוך איבוד מים מינימלי. ב-1968 מכרו בני בלאס את זכויות הייצור והשיווק של הטפטפטות לקיבוץ חצרים שבנגב, שהקים את מפעל נטפים והתחיל את אחת מהמהפכות הגדולות ביותר בתחום החקלאי. הטפטוף נהפך לשיטת השקייה מקובלת ומפעל נטפים נהפך לאימפריה תעשייתית שפועלת כיום ביותר מ-100 מדינות בעולם.

בשנות ה-70 הבינו בחצרים כי המפעל צריך לגדול - והקיבוצים יפתח ומגל נבחרו על ידם להקים, ללא תמורה, קווי ייצור לטפטפות כחלק מהסיוע ההדדי שהיה קיים אז בין קיבוצים. בשנות ה-90 החליטו הקיבוצים חצרים, מגל ויפתח - שהחזיקו בקווי ייצור ובמערכי שיווק נפרדים של נטפים - למזג את שלושת המפעלים לחברה אחת גדולה ומשותפת, ולשערך את חלקו של כל אחד מהם בחברה.

לאחר רכישת 30% מהחברה על ידי קרנות ההשקעה מרקסטון וטנא בתמורה להזרמת הון ב-2006, דולל יפתח ל-9% ומגל ל-23% - וזה היה חלקם בחברה עד מכירתה לקרן ההשקעות פרמירה.

ומה צפוי כעת? בקיבוץ מגל מתמודדים עם גלים של יועצים ומשווקים משוק ההון שמתדפקים על דלתות החברים בכוונה לשכנע אותם להשקיע את ממונם החדש אצלם. לא פחות מ-14 גופים כבר הגיעו עד כה לקיבוץ. אבל החברים, שקיבלו הכנות מדוקדקות מההנהלה העסקית של הקיבוץ, ולא ממהרים להשקיע את כספם (ראו מסגרת).

ביפתח, לעומת זאת, המלחמה על חלוקת הרכוש עדיין בעיצומה וכמה מן הצעירים אומרים כי בכוונתם "לגרור את הוותיקים עשר שנים בבית המשפט. לנו יש זמן", ציין אחד מהם. הוותיקים לא מוכנים לוותר: "חומסים אותנו", הם אומרים ומאיימים גם הם בפנייה לבית המשפט ולרשם האגודות השיתופיות.

"לכל קיבוץ אופי, מסורת וצביון מיוחד ושונה", מסביר אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית, את ההבדל בהיערכות של קיבוצים לקראת החלטה כלכלית משמעותית, ומוסיף: "כל מהלך שיש לו משמעות על נכסי הקיבוץ מגיע להכרעה דמוקרטית בקלפי, בה לכל חבר - צעיר או ותיק - יש זכות הצבעה שווה".

"החברים דורסים אחד את השני"

"העוגה הזאת תחנוק אותנו. החברים כאן דורסים אחד את השני כדי לחטוף פרוסה עבה יותר, ואני מרגישה שאני מקיאה ממה שקורה פה", אומרת חברה ותיקה ביפתח.

המאבק ביפתח הוא על הרבה מאוד כסף - 140 מיליון שקל - בין הצעירים לוותיקים. בפועל קיבל הקיבוץ על מכירת אחזקותיו בנטפים 260 מיליון שקל. בניכוי מס הכנסה, החזר חובות ושימושים כלליים, בהם מענקים לחברים שרמת הדיור שלהם נמוכה ושיקום וחידוש תשתיות ישנות, יחולקו בין החברים 140 מיליון שקל. התמורה לא תשולם לקופת הקיבוץ במנה אחת, אלא אמורה להיכנס בארבעה מועדים שנקבעו בעסקה, כשהמנה הראשונה כבר שולמה.

85 מיליון שקל מהמנה הראשונה חולקו כבר לחברים, על בסיס שנות ותק בקיבוץ (17,200 שקל לשנת ותק), כשהוותק המרבי לעניין חלוקת התמורה נקבע ל-47 שנים, על אף ששנות הוותק של הוותיקים ביותר, יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח, שכ-20 מהם נותרו בקיבוץ כיום, מסתכמות ב-63 שנים.

הפחתת שנות הוותק לעניין התמורה ב-16 שנים מתבססת על סעיף בתקנון ההתחדשות (יפתח הוא קיבוץ "מתחדש") מ-2000, שקבע כי במועד ההתחדשות תופסק ספירת שנות הוותק לעניין חלוקת התמורות ממכירת נכסים, או חלוקת דיווידנד מנכסים מניבים.

לפי חישוב זה, נגרעו מהחברים הוותיקים ביותר 16 שנות ותק או 270 אלף שקל. 12 שנים מהן נגרעו בשל ביטול זכות הוותק ממועד השינוי. כך, למשל, בני זוג בעלי הוותק המרבי קיבלו לחשבונם כ-1.615 מיליון שקל וחבר יחיד קיבל - כ-808 אלף שקל.

החברים הוותיקים השלימו עם הגריעה, אך הם לא השלימו עם דרישת החברים הצעירים, לחלק את שלוש המנות הבאות, בסך כולל של 56 מיליון שקל, "לפי גולגולת" - כלומר חלוקה שוויונית בין 170 חברי הקיבוץ, שאינה מקנה זכויות לתמורה עודפת בגין שנות ותק.

החברים הוותיקים והמבוגרים רואים בחלוקה זו ניסיון בלתי נסבל לנשל אותם מזכויותיהם על ידי הצעירים, שחלקם התקבלו לקיבוץ ממש לפני השינוי וקיבלו בו דיור וזכויות בנכסים כפי שהיה מקובל בעבר בקיבוץ השיתופי של פעם, בלא שהכניסו לקופה המשותפת שקל אחד. צעירים אלה אף תוגברו במספר לא קטן של חברים בגיל הביניים (50-70) שמוכנים לוותר על חלקם לטובת בניהם.

כדי לנסות להרגיע את האווירה, החליטה הנהגת הקהילה בקיבוץ למנות צוות גישור בעניין - הכולל חמישה חברים צעירים וחמישה ותיקים - שיחל את עבודתו בקרוב, אך שני הצדדים אינם תולים בו הרבה תקוות. מצד אחד, הצעירים מאיימים בפנייה לבית המשפט אם לא יתקבלו הדרישות שלהם, ולדברי אחד מהם: "נגרור את הוותיקים עשר שנים בבית המשפט", ומוסיף ברמיזה כי "לצעירים יש הרבה מאוד זמן". מצד שני, גם הוותיקים מאיימים בפנייה לרשם האגודות השיתופיות ואף לבית המשפט.

"כאשר (אתם הצעירים) הגעתם למשק, חשבתי שבאתם לחיות אתנו ולא לרמוס ולחמוס אותנו", כתבה באחרונה אחת החברות הוותיקות במכתב גלוי בעלון המקומי. "לצערי, כך זה נראה. מהיום הראשון שהגעתם קיבלתם חדר להניח בו את הראש, קיבלתם בתי ילדים ובתי ספר מסודרים לילדיכם ומקומות עבודה עבורכם. מי הכין את המקום עבורכם אם לא המבוגרים, שאתם נלחמים בהם ונגדם מהיום הראשון לבואכם? כל הזמן אתם מחפשים רק איך לקבל ולא לתת. כל הזמן רק לסדר את המבוגרים שיצאו לשינוי המבני בגיל 70 פלוס, ללא פרוטה בבנק. ואתם, פרוטה לא הכנסתם למשק. ייתכן שגם חלק מכם השאיר רכוש בחוץ, דירה, למשל, ובוודאי גם כסף בבנק.

"לכן, כל פרוטה מהתמורה ממניות נטפים היא מעבודתנו בעבר וזה הנכס היחיד שיעזור לנו בשעת הצורך: עובד פיליפיני שיתמוך בנו בעת הצורך או לדיור מוגן. איני חושבת שאתם תנהגו כך כלפי הוריכם ומשפחותיכם באשר הם נמצאים. זיכרו שילדיכם שומעים וקולטים ובבוא היום יחזירו לכם באותה מידה".

קיבוץ מגל // "הכסף לא נפל כאן משמים"

>> אם יש משהו שקיבוצניקים רוצים לברוח ממנו גם כיום, הוא דימוי המיליונרים עם הבריכות שהוצמד להם בנאומו המפורסם של מנחם בגין משנת 1981, שבו הוא תקף את "הקיבוצניקים המיליונרים, בעלי הבריכות".

אך דווקא השבוע, ביום שבו הגענו לבקר במגל כדי לבדוק כיצד מתמודד הקיבוץ עם סכומי הכסף שקיבלו חבריו ממכירת אחזקותיו במפעל נטפים, אנו נתקלים בטרקטורים ובשופלים שעובדים בבריכה. הכסף לשיפוץ גויס בעזרת מס שהקיבוץ הטיל על החברים בהתאם להחלטה שהתקבלה בלא קשר לעסקה, כבר לפני כמה חודשים, בשל מצבה הרעוע של הבריכה. אם לשפוט לפי מצב הבטון ויריעות האיטום, הבריכה באמת היתה זקוקה לשיפוץ.

גם הקיבוצניקים במגל לא נראים כמי שזכו בלוטו. הילדים שמתרוצצים על המדשאות לבושים בגדים פשוטים - בוודאי לא בגדי מותגים - וגם כלי הרכב שבחניה לא ממש נוצצים - הרבה מכוניות מסוג יונדאי, כמה הונדות ואולי מאזדה אחת או שתיים. למרות המגמה הישראלית של החצנת הכסף, במגל כנראה עדיין מאמינים ב"הצנע לכת".

"אנחנו לא מיליונרים. זה לא שאראלה התקשרה אלינו בוקר אחד והודיעה שזכינו בלוטו", אומרת בחיוך סמדר כ"ץ, מנהלת הקהילה בקיבוץ בחמש השנים האחרונות, "אף אחד לא לקח חופש יום לאחר שהכסף הגיע - כולם קמו לעבודה כרגיל".

בכמה כסף מדובר? 200 חברי קיבוץ מגל מכרו 18% מתוך סך אחזקות בשיעור של 23% מחברת נטפים לקרן פרמירה, בעסקה שנחתמה ב-22 בספטמבר 2011. בתמורה קיבל הקיבוץ כ-540 מיליון שקל לפני מסים ולפני החזר התחייבויות לנטפים. ההערכות המספריות הן ש-75% מהתמורה הוזרמו לקופות החברים ו-25% מהתמורה מיועדת להשקעות עסקיות וחקלאיות, השקעות בתשתיות, במבני ציבור ובמטרות נוספות. "חלק גדול מהכסף עבר לחברים, חלק הלך לכיסוי חובות והשארית שנותרה הועברה לעסקים של הקיבוץ כעתודות", אומר שגיא שלומי, המנהל העסקי של קיבוץ מגל.

אייל טואג

בתנועה הקיבוצית נפוצו שמועות כי חברי מגל יקבלו סכומים שנעים בין חצי מיליון שקל ל-2 מיליון שקל, אבל אודי לוין, חבר הקיבוץ ונציג מגל בעסקת המכירה, מבקש לצנן את ההתלהבות: "לאנשים יש נטייה לנפח את הסכומים", אומר לוין, "בפועל הסכומים נעים בין 200 ל-800 אלף שקל לחבר, בהתאם לשנות הוותק בקיבוץ ולאחר קיזוז מס ההכנסה".

בשוק ההון דווקא לא התאכזבו מהסכומים שנותרו בכיס החברים - וסברו כנראה שמדובר בטרף קל. חברי קיבוץ שלא מתמצאים במיוחד בכספים, יכולים להיות משקיעים נהדרים בתקופה שבה יש ירידות קשות בשוק ההון וגם הרגולציה מכבידה. הסיבות האלה גרמו ללא פחות מ-14 גופים פיננסיים להגיע עד למגל שבעמק חפר כדי לתור אחר לקוחות פוטנציאליים חדשים. בין היתר, הגיעו לקיבוץ נציגי כלל פיננסים, הראל פיננסים, איילון, אקסלנס, אנליסט, מגדל שוקי הון, אלטשולר שחם ועוד כמה גופי השקעה קטנים, ונפגשו עם חברי המשק בבתיהם כדי לשכנע אותם להשקיע אצלם את כספם.

"כל הזמן יש פניות של בתי השקעות - כולם רוצים להשתתף בחגיגה", אומרת כ"ץ. "הם פונים לחברים ישירות והחברים בוחרים עם מי לעבוד".

אבל למרות תאבונם של גופי ההשקעות והבנקים, הקיבוצניקים התגלו כאגוז קשה לפיצוח. "מסתבר שהם לא ממהרים כל כך להשקיע את כספם", אומר אחד מאנשי השיווק של בתי ההשקעות. "רובם אנשים מבוגרים, שמאוד מפחדים להשקיע בשוק ההון וככל הנראה ילכו לאפיקים סולידיים יותר, כמו תוכניות חיסכון בבנק", הסביר באכזבה. "חברי הקיבוץ שנפגשתי אתם היו מאוד מהוססים", הוסיף נציג השיווק. "הצגנו לכל אחד את אפשרויות ההשקעה העומדות בפניו באופן אישי ופרטני, אך בשונה מהלקוחות הרגילים שלנו, הם לא מיהרו לסגור עסקה".

"לפעמים חלומות מתגשמים"

מה עושים בכל זאת החברים עם סכומי הכסף שקיבלו? "יש אנשים שהחליפו רכב בן 20 שנה, כמה חברים בנו מרפסת, יש משפחות שנסעו לחו"ל - ככלל שההתנהגות היא אחראית וצנועה", משבח לוין את חברי הקיבוץ, ומסביר: "הכסף לא נפל כאן משמים, היה פה תהליך הכנה מסודר מאוד. החברים המתינו גם לסגירת העסקה - כולם ידעו שעד שזה לא קורה, זה לא קורה".

אחת ההוכחות לקיבוץ מוצלח, על פי הפרמטרים של התנועה הקיבוצית, הוא מספר הבנים החוזרים. שלומי, למשל, הוא בן חוזר וכמוהו יש לא מעט במגל. בניגוד לקיבוצים רבים אחרים שעוברים תהליכי הפרטה או מכירה של חברות, במגל דווקא לא נרשמו חיכוכים קשים בין חברי המשק הצעירים לוותיקים. בין היתר, הודות לתהליך ההכנה המסודר שעליו דיבר לוין, שהחל למעשה לפני כעשור - כחלק מתהליך הפרטת הקיבוץ - כבר אז הוחלט כיצד יחולק הכסף בין החברים במקרה של מכירת אחזקות הקיבוץ במפעל נטפים.

לפי החלוקה שנקבעה, שליש מהכסף יחולק באופן שוויוני בין החברים; ושני שלישים יחולקו בהתאם לוותק של החברים בקיבוץ. החלטה מוקדמת זו איפשרה למתנגדים להשמיע את קולם זמן רב לפני שהכסף היה באופק, והביאה לכך שלא נרשמו במגל מאבקים על חלוקת הרכוש, המלווים את קיבוץ יפתח (ראו כתבה בעמוד קודם).

"ברור שלא כולם מאושרים מהסכום שקיבלו", אומר איצ'ה לידור, חבר ותיק במגל, שהיה שותף להבאת נטפים למגל וכיהן בעבר כמנכ"ל החברה, "אבל החוכמה היא לעשות את הדברים כשיכולים - ולא כשחייבים.

"במגל החברים טענו תמיד שאף פעם לא נמכור את נטפים ולכן הם לא יראו מזה גרוש", אומר לידור, "זה מה שאיפשר לנו לנהל את הדיון בנושא חלוקת הכסף ממכירה עתידית ברמה אקדמית כמעט. לכן, כשנקבע כמה יקבל כל חבר לא נשמע ציוץ או קרקור", הוא טוען בחצי חיוך, ומסכם: "במגל היה חשש שלא נזכה ליהנות מהכסף ושמכירה היא חלום באספמיה. אבל לפעמים חלומות מתגשמים".

אייל טואג, תומר אפלבאום

הרצאות בנושאי בנקים ופנסיה

קיבוץ מגל, שהוקם ב-1953, ממשיך לקיים יחסים הדוקים עם נטפים: הוא מחזיק בכ-5% ממניות החברה ומתוך 200 חברי הקיבוץ כ-80 עדיין עובדים בנטפים. עם זאת, הקיבוץ מתקיים כיום ממגוון עסקים נוספים - 3,000 דונם של חקלאות הכוללים מותג שמן הזית "מסיק", מטעי שקדים ואבוקדו וחברה לקייטרינג.

עם מכירת החברה נשמעו טענות מצד בכיר לשעבר בהנהלה הכלכלית של חצרים, שחברי מגל ויפתח קיבלו את חלקם בחברה מקיבוץ חצרים ללא תמורה, ולכן הרווח שלהם הוא מכירה של מתנה תמורת סכום גדול. לידור מאמין שמדובר בחוסר הבנה והיכרות עם הנושא. "מגל תרמה לאורך השנים הרבה יותר ממה שציפו מאתנו ותרמה תרומה משמעותית למפעל. כשהתחלנו את המסע אף אחד לא חלם לאן הוא יתפתח. התרומה של המפעל שנמצא במגל וכן של חברי מגל לפיתוח מוצרים, לתפישת הניהול ולתפישת העולם שכיוונה את ההתפתחות של נטפים היתה מכרעת". לידור מוסיף שהוא מעריך את האנשים שנתנו במגל אמון אבל מצהיר ש"החזרנו כל גרוש שקיבלנו כפל כפליים".

כך או כך, ההכנות המדוקדקות של חברי הקיבוץ לא נגמרו עם חלוקת הרכוש. לאחר שכבר נסגרה העסקה עם קרן פרמירה, החלו במגל להיערך ליום שאחרי. לטובת חברי הקיבוץ ניתנו כמה הרצאות בנושאים כלכליים, והקיבוץ גם דאג לארגן את נושא העמלות עם הבנקים כדי לאפשר לחבריו תנאים נוחים, אך בעיקר ניתנה לחברים ההמלצה להקדיש חלק משמעותי מהכסף לפנסיה - תחום מוזנח יחסית בתנועה הקיבוצית. במגל אמנם דאגו במשך השנים לנושא ולכל החברים יש פנסיה, ההנהלה העסקית של הקיבוץ המליצה לחברים לחשב כמה עולה שהות בבית אבות או עלות של סיעוד, ורק אז לחשוב מה לעשות עם שאר הכסף.

"ניסינו לעזור לחברים שנפגשים בפעם הראשונה עם סכום כזה", אומר לוין, "רובם רוצים לעזור לילדיהם שמחוץ לקיבוץ, ואנחנו רק הנחינו אותם להתנהל עם הכסף בצורה מדודה", הוא אומר. לידור, ששייך לשכבת הוותיקים בקיבוץ, מדגיש שחברי מגל חיו טוב עוד קודם למכירה, אבל עכשיו מי שרוצה לעזור לילדים, יכול סוף סוף לעשות זאת. אגב, אחת מההמלצות שניתנו, מספרים חברי הקיבוץ, היא לא לדבר עם אמצעי התקשורת. עכשיו אנחנו מבינים את קבלת הפנים הצוננת שלה זכינו בשבילי הקיבוץ.

למרות ההכנות שעברו החברים, כ"ץ מדגישה כי "רק עוזרים לאנשים בזהירות להתמצא במרחב. בכל זאת, זה קיבוץ מופרט וכל אחד צריך לקבל את ההחלטה בעצמו".

אך אנשי שוק ההון מתרשמים שעבודת ההכנה המדוקדקת, שכללה המלצות בלבד, עשתה את שלה: "הקיבוצניקים כדרכם עובדים בצורה מסודרת ומאוגדת, כאשר המנהלים הכלכליים מפקחים וממליצים לחברים מה לעשות עם הכסף", אמר לנו השבוע מקור בשוק ההון שביקר בקיבוץ. "בתום התהליך המליצה ההנהלה של הקיבוץ על כמה גופים נבחרים ומסלולים עיקריים. עם זאת, כל חבר נפגש גם באופן אישי עם אנשי השיווק ויש כאלה שכבר השקיעו את כספם בקרנות נאמנות סולידיות ובודדים השקיעו בניהול תיקי אג"ח ומניות. אבל רוב החברים עדיין מתלבטים מה לעשות עם הכסף".

אגב, חבר שיעשה השקעה פזיזה או לא מוצלחת, יוכל לקבל בעתיד תמיכה מהקיבוץ כחלק ממנגנון הערבות ההדדית שהושתת בו גם לאחר הפרטתו. הערבות נועדה לעזור לחברים שנתקלו בקשיים לא צפויים או בבעיות בריאותיות, אבל שלומי מסביר כי "אם תתבצע השקעה כושלת של חבר זה או אחר והוא ימצא את עצמו במצב המתקרב לפת לחם, כפי הנראה נאלץ למצוא פתרון - כחלק מהעובדה שאנחנו קהילה התומכת זה בזה". מדובר במנגנון שנועד לתמוך בחלשים: "אנחנו מקווים שזה לא יקרה, אבל גם חולשה בהשקעות יכולה להביא חבר למצב שבו הוא יידרש לעזרה".

המכירה: חקלאות ישראלית בשווי של מיליארד דולר

>> במחצית השנייה של 2011 בישרו כותרות העיתונות הכלכלית על מסמך הבנות לרכישת השליטה בנטפים על ידי קרן פרמירה. במסגרת העסקה, שנחתמה ב-22 בספטמבר 2011, רכשה קרן פרמירה 55% ממניות נטפים לפי שווי של כ-850 מיליון דולר לפני חוב של כ-150 מיליון דולר שנטלה נטפים מהבנקים. עם החובות גילמה הרכישה שווי תפעולי לחברה של כמיליארד דולר. הכסף נכנס לכיסיהם של קרנות מרקסטון וטנא והקיבוצים מגל ויפתח.

פרמירה הגיעה להסכמות עם קיבוץ חצרים (בעל המניות הנוכחי הגדול בנטפים עם אחזקה של כ-38%) לגבי אופן ניהול החברה. קיבוץ יפתח מכר את כל אחזקותיו במפעל (9%) תמורת 260 מיליון שקל. בניכוי מס הכנסה, החזר חובות ושימושים כלליים, יחולקו בין החברים כ-140 מיליון שקל. קיבוץ מגל מכר 18% מאחזקותיו תמורת כ-540 מיליון שקל, לפני מס והחזר התחייבויות לנטפים. לפי הערכות, כ-75% מהסכום הנותר יועבר לחברי הקיבוץ. לאחר השלמת העסקה, מגל יישאר עם אחזקה של כ-5%.

עוד מחזיקים בנטפים לאחר העסקה קרן טנא, (כ-2%) וקיבוץ חצרים שלא היה שותף למכירה, אך יכול לממש את האופציה שניתנה לו על ידי פרמירה ועשוי למכור בעתיד 6.5% מאחזקותיו בחברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#