בנק ישראל אשם בהיעדר התחרות בין הבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל אשם בהיעדר התחרות בין הבנקים

ב-8 שנות כהונתו פישר לא עשה דבר כדי לשנות מצב זה

33תגובות

סטנלי פישר יזכר כאחד מגדולי הנגידים שהיו בהיסטוריה של בנק ישראל, ומי שניווט את הכלכלה הישראלית ביד בוטחת במים הסוערים של משבר 2008. גדולתו של פישר, עם זאת, לא תיזכר לו בכל הקשור לעידוד התחרותיות בין הבנקים בישראל. בנקודה הזאת פישר, כמו כל קודמיו בתפקיד, נראה כמי שמעדיף את היציבות של הבנקים בישראל על פני התחרות ביניהם.

גם אתמול התייצב פישר בכנסת כדי להגיש לבנקים כתף תומכת. בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה במסמך של מרכז המחקר של הכנסת שלימד כי הריביות על האשראי בישראל יקרות יותר, הגן פישר על עמדת הבנקים כשאמר כי "הבנקים שלנו פחות רווחיים בהשוואה בינלאומית, כך שאי אפשר לצפות שהבנקים ימשיכו עד אין סוף להוריד את הריבית ואת העמלות". עוד הוא אמר כי "אם לא נשמור על היציבות של מערכת הבנקאות, נמצא עצמנו עם בנקים לא רווחיים, וכשיבוא משבר יקרה מה שקרה במערכות בנקאות אחרות בעולם - וזה יגרום נזק לכלכלה ולאזרחים כולם".

ממצאי מרכז המחקר של הכנסת לימדו כי הריביות על אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים יקרות בישראל מאשר במרבית המדינות המפותחות, בשעה שהריבית על האשראי לעסקים גדולים היא תחרותית בהשוואה לעולם. במרכז המחקר הסבירו זאת בכך שהבנקים שולטים ללא מיצרים באשראים הקטנים במשק - אין תחרות על הלקוחות הקטנים, ולכן גם אין תחרות על הריביות הניגבות מהם. לעומת זאת, על האשראי לעסקים גדולים יש לבנקים תחרות מול שוק ההון, במקרים של עסקים גדולים במיוחד גם מול בנקים מהעולם, ולכן שם הריביות תחרותיות יותר.

לפישר היו השגות מקצועיות על הממצאים האלה, וייתכן בהחלט שהוא צודק. קשה להתחרות בידע המקצועי של בנק ישראל בכלל ושל פישר בפרט על הבנקאות העולמית. אבל גם אם הנתונים העובדתיים של מרכז המחקר של הכנסת לא היו מדויקים, קשה לחלוק על תמונת המצב שהם הציגו - מערכת בנקאות מקומית שאינה חשופה כמעט לתחרות בנוגע ללקוחות הקטנים. בהיעדר תחרות אפשר כמעט באופן קטגורי להסיק כי המחירים המשולמים על ידי הלקוחות הקטנים, גם בריביות וגם בעמלות, יהיו גבוהים מהנדרש כלכלית.

פישר ובנק ישראל יודעים כמובן היטב כי הבנקים בישראל אינם חשופים לתחרות. זאת, מאחר שבנק ישראל דאג לכך במו ידיו. זה נעשה אמנם לפני זמנו של פישר כנגיד, אבל בשמונה שנות כהונתו פישר לא עשה דבר כדי לשנות את המצב. אנחנו מתייחסים, כמובן, לחקיקה האומללה מתחילת שנות ה-2000 בנוגע לחוק שירות נתוני האשראי, המאפשר לגופים המעוניינים להעמיד אשראי ללקוחות לקבל מידע על הלקוח בכל הקשור לעמידתו בהתחייבויות שלקח על עצמו.

חוק נתוני האשראי הוא תנאי הכרחי לקיום תחרות בין הבנקים, שכן מערכת נתוני אשראי יעילה היא הכרחית כדי שבנקים חדשים ישקלו להיכנס לפעילות כאן. בלי נתוני אשראי אין סיכוי לחדירת בנקים חדשים - בין אם מדובר בבנקים זרים מחו"ל או בהקמת מוסדות בנקאיים חדשים בישראל. פשוט אין סיכוי, נקודה.

חוק נתוני האשראי הקיים מלפני עשור סורס לחלוטין - בלחצו הישיר של בנק ישראל - ולכן בפועל החוק הזה לא קיים. כיום לבנקים יש חובה להעביר מידע על לקוחות בעייתיים (פושטי רגל למיניהם) כדי שמעמידי אשראי ידעו להיזהר מהם. זה בסדר גמור, אבל פושטי רגל הם אחוז קטן מהאוכלוסייה. מרבית האוכלוסייה הם מי שמשלמים את האשראי שלהם בזמן, והם רוצים שיהיו הרבה חברות שיתחרו על הזכות להעמיד להם אשראי. רק שכיום החברות האחרות, שאינן הבנק שלהם, כלל אינן יודעות עד כמה הם לקוחות טובים ועד כמה שווה להתאמץ להוריד להם את הריבית כדי לפתות אותם לקחת אשראי. בהיעדר נתוני אשראי חיוביים, ולא רק שליליים, אף סוכן אשראי לא יכול לפעול.

זה בדיוק מה שבנק ישראל גרם אז: בטענה של הגנה של פרטיות הלקוחות, הוא הצליח להעביר חוק שאוסר על הפצת נתוני אשראי חיוביים. כך, הלקוחות החיוביים, כלומר מרביתנו, נותרו בלי אף אחד שיודע עד כמה הם לקוחות חיוביים - פרט לבנק האם שלהם. לכן אף אחד, פרט לבנק האם, לא יקח את הסיכון להתחרות עליהם. פשוט וקל.

בפועל, הסירוס של בנק ישראל נעל את שוק האשראי בישראל. בלי דירוג של רמת סיכון האשראי של הלקוחות הנורמטיביים, החיוביים, בנקים זרים לא יכולים להיכנס. גם בנקים חדשים לא יכולים לקום. מי ששואל את עצמו כיצד בארה"ב הקפיטליסיטית ישנם 80 מיליון לקוחות של בנקים קואופרטיביים קטנים (Credit Unions), שמחלקים את כל הרווחים שלהם חזרה ללקוחות בדמות הוזלת אשראי ועמלות, ואילו בישראל אין סיכוי שיקומו מוסדות בנקאיים כאלה - יצטרך למצוא את התשובה בבנק ישראל. משמע, בחוסר הרצון של בנק ישראל לעודד הקמת בנקים קטנים חדשים, כי זה מחייב הרבה עבודת פיקוח. ובחוסר הרצון של בנק ישראל לעודד תחרות בין הבנקים בכלל, מכיוון שזה עלול לסכן את יציבותם.

בנק ישראל, בקיצור, אשם בכך שאין תחרות בין הבנקים. האשמה נופלת לפתחו של הבנק טרם זמנו של פישר, אבל במשך כהונתו של פישר המדיניות הלא תחרותית של הבנק המרכזי לא השתנתה. בנק ישראל אמנם עומד בימים אלה בראשותה של ועדה הבודקת כיצד ניתן לעודד את התחרות בין הבנקים בישראל, רק שספק אם קיומה של ועדה כזו באמת הכרחי. התנאי הראשון ליצירת תחרות הרי ידוע, וזהו מבחנו של פישר לעמוד בו: לשנות את חוק נתוני האשראי, כך שניתן יהיה להעביר נתוני אשראי חיוביים. חובת ההוכחה על פישר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#