יורדים מתחת לקו - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יורדים מתחת לקו

דירת שלושה חדרים במרכז תל אביב היא חלום לעשירים בלבד; גם נסיעה במכונית נהפכה לפריבילגיה, שלא לדבר על הקניות בסופר שהתייקרו ועל פערי השכר שדוקרים את העין ואת הכיס  עשרה קריקטוריסטים נענו להזמנת TheMarker והמוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון, וציירו לכם את אירועי הכלכלה הבולטים  כי בפורים מוכרחים להיות שמח

תגובות

שר האוצר וראש הממשלה: למי קראתם פודל?

זה נהפך לריטואל קבוע: שר האוצר מתעקש, הציבור לוחץ, ראש הממשלה נעתר - ושר האוצר נאלץ לרדת מהעץ. זה קרה עם המע"מ על הפירות והירקות, עם תוספת השכר למגזר הציבורי ובאחרונה עם העלאת הבלו על הדלק.מערכת היחסים בין שר האוצר יובל שטייניץ לפטרונו הפוליטי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא יורדת מסדר היום הכלכלי. שטייניץ לא מוכן שיקראו לו פודל ולפחות במקרה אחד הוא יכול לרשום לעצמו ניצחון: מאבקו ליישום המלצות ועדת ששינסקי להעלאת הכנסות המדינה מגילויי הגז. הפעם נתניהו היה זה שנאלץ ליישר קו עם שר האוצר שלו.

איור: ניסים חזקיהו (נוסקו)

קדחת הקידוחים: רכבת הרים מפחידה

 

במונית, בבית הקפה, בגינה הציבורית ובתור לרופא - אין כמעט מקום בישראל שבו לא תוכלו לשמוע שיחה על גילויי הגז והנפט. אבל הישראלים לא רק מדברים אלא גם עושים. הציבור בישראל, או בשמו הנפוץ יותר, "המשקיעים הקטנים", השקיע כ-14 מיליארד שקל בענף הגז והנפט בתקווה להרוויח ממנו בזכות גילויים עתידיים - אחזקה ישירה ב-42% מהענף. המשקיעים הקטנים הקולניים ביותר היו אלה של גבעות עולם, שניהלו מאבק נגד אימוץ מסקנות ועדת ששינסקי להעלאת נתח המדינה מגילויי הגז והנפט. מניית גבעות עולם מתנהלת בבורסה כמו רכבת הרים מפחידה. ואולם לא בטוח שההשקעות הספקולטיביות בתחום אכן מומלצות, ולראיה: הגופים המוסדיים מזרימים לחברות אלה שיעורים קטנים מתיקי ההשקעה. כשההשקעות בתחום מסוכנות כל כך, וכשבחברות מסוימות ייתכן כי רוב העליות כבר מאחורינו - לא בטוח שהזהב הוא דווקא שחור.

איור: ירמי פינקוס

הגז המצרי: אי של אי-יציבות

 

עד לפני רגע זה נראה כמו הדבר היציב ביותר במזרח התיכון, אבל אז הגיע לסיומו שלטונו של נשיא מצרים, חוסני מובארק - והסכנה למשק האנרגיה הישראלי נעשתה ברורה למרות חגיגות גילויי הגז של תמר ולווייתן. המצרים מספקים לישראל 2 מיליארד מ"ק גז טבעי מדי שנה עבור ייצור חשמל. בעקבות פעולת טרור שהצליחה לפגוע בצינור שמספק את הגז לישראל, הושבתה באחרונה הזרמת הגז עד כדי חשש ליציבות משק החשמל המקומי. לאחר אינספור הצהרות, שב השבוע הגז המצרי לזרום, אך המשבר הבהיר עד כמה רחוקה הדרך עד להפיכתה של ישראל לעצמאית מבחינה אנרגטית.

איור: יעקב שילה

מחירי המזון: שיא של 21 שנה

 

שיא של 21 שנה נשבר באחרונה - מחירי המזון בעולם עלו ב-30% והגיעו לרמות הגבוהות ביותר מאז שנות ה-90 של המאה ה-20. מחיר החיטה כמעט הוכפל, הסוכר התייקר ב-14% ומחירי הסויה והתירס קרובים כעת לשיא. כמובן, גם זינוק של עשרות אחוזים במחיר הנפט תרם לעליית מחירי הסחורות. את השינויים האלה מרגישים כולנו כשכל קנייה קטנה בסופר מאלצת אותנו להכניס את היד עמוק יותר לכיס ולשלוף עוד ועוד מזומנים. כלכלנים מסוימים אף צופים כי המגמה עלולה להביא להפגנות ומהומות גם במדינות העולם המערבי.

איור: צחי פרבר

מחירי הדלק: זיגזג של עליות

 

העלאת המס על הדלק בינואר- 23 אגורות לליטר בסך הכל - הצליחה לעשות מה שאף גזירה אחרת לא הצליחה לעשות בשנה האחרונה: להוציא את הישראלים מאדישותם. מחיר הבנזין בישראל נשק אז ל-7.30 שקלים לליטר, בעיקר בעקבות עליית מחירה של חבית נפט בעולם, אבל דווקא ייקור המס על הדלק היה לקש ששבר את גב מעמד הביניים. הביקורת הציבורית עשתה לבסוף את שלה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כינס מסיבת עיתונאים והכריז על שורת צעדים שתכליתם להקל על המעמד הנמוך ומעמד הביניים - בהם גם ביטול העלאת מס הבלו על הדלק. ואולם עד מהרה התברר כי מוקדם היה לשמוח: התהפוכות הפוליטיות בעולם הערבי והפסקת יצוא הנפט מלוב גרמו לעלייה נוספת במחירה של חבית נפט, ולכן מחיר הדלק בישראל צפוי להמשיך להיות מהגבוהים בעולם.

איור: מושיק גולסט

שוק הנדל"ן: העשירים משקיפים מלמעלה

אהוד ברק, שרי אריסון, בני שטיינמץ, עידן עופר ואלי יונס - עשירי ישראל מעדיפים לצפות במתרחש בישראל מלמעלה. עדיף ממגדל יוקרה. בתל אביב כמובן, אלא מה. המחירים, אם שאלתם, מתחילים ב-40-50 אלף שקל למ"ר. אלה שאינם שואפים גבוה - בעיקר מאילוצים תקציביים - ובסך הכל מעוניינים בדירת שלושה חדרים קטנה, מגלים שהתגשמות חלומם מתרחקת והולכת. מחירי הדירות בישראל זינקו ב-35% רק בשנתיים האחרונות, ומעמד הביניים נאלץ להמשיך לחפש לו קורת גג.

איור: דובי קייך

שכר הבכירים בחברות הציבוריות: החגיגה נמשכת

במשבר הכלכלי, ההוא הרחוק, שאירע ב-2008, עלו לכותרות משכורות הענק של מנהלי חברות שקרסו. כולם ציקצקו - זה מה שקורה כשאין קשר בין ביצועי חברות לבונוסים ולמשכורות העתק. מאז קמה כאן ועדת נאמן לבחינת חקיקה שתגביל את שכר הבכירים, אבל דבר לא השתנה, להפך. הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות ל-2010 מראים שבחלק מהמקרים פערי השכר רק גדלו. עדיין מוקדם לקבוע אם מבקרי הוועדה - שקבעה שאין להטיל מגבלות שכר, אלא לחזק את עצמאות הדירקטוריונים להחליט בעניין - צדקו, אבל בינתיים הבכירים ממשיכים לחגוג.

איור: עמוס אלנבוגן

פרשת רשות המסים 2: איומים, סחיטה והפחדה

 

כמו בסרט הוליוודי מליגה ד', גם אצלנו יש סרט המשך לסרט רע. אחרי פרשת רשות המסים, שבה הודה והורשע יו"ר הרשות לשעבר ג'קי מצא במרמה וסיוע לשוחד, הגיעה פרשת רשות המסים 2. במרכז הפרשה החדשה עומד דוד ואנונו, שמילא שורה של תפקידים בכירים ברשות, ובתפקידו כמנהל יחידת המודיעין היה אחראי על כמה מהחקירות החשובות ביותר ברשות. לפי כתב האישום נגדו, ואנונו ניצל את מעמדו כדי לאיים ולהפחיד אנשי עסקים וניסה לסחוט מהם כספים בתמורה להבטחה לפתור את בעיותיהם ברשות. "גביתי מסים לטובת המדינה", טען ואנונו להגנתו. בקצב הזה לא יהיה מוגזם להעריך שבקרוב נצפה בסרט המשך נוסף.

 

איור: עמוס בידרמן

אייפד 2: הצגה חייבת להימשך

 

אף שהיה בחופשה עקב מחלה קשה, מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס בחר לעלות על הבמה בכנס השנתי של החברה ולהציג את אייפד 2, מכשיר הטאבלט השני בסדרה. לא לחינם הטריח ג'ובס את עצמו - אייפד הוא אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות שעליהן הוא חתום: מחשב לוח שעשוי לשנות את הרגלי צריכת המדיה שלנו. ג'ובס, שחתום כבר על מהפכות טכנולוגיות כמו האייפוד והאייפון, השיק את האייפד הראשון בתחילת 2010, שממנו נמכרו עד כה כ-15 מיליון מכשירים. ההתנפלות על הגרסה השנייה של המכשיר, שהושקה בתחילת החודש, לא איחרה לבוא, ולפי דיווחים כבר נמכרו כמיליון מכשירים מהדגם החדש.

איור: מישל קישקה

תקציב מערכת הביטחון: הגוף שאף פעם לא שבע

 

גם בעתות שלום מערכת הביטחון הישראלית נלחמת, אבל בקרבות מסוג אחר: על תקציבה. מדי שנה מנסה משרד האוצר לקצץ את התקציב האדיר של מערכת הביטחון, ומדי שנה נעמדים אנשי מערכת הביטחון על רגליהם האחוריות בתגובה. הנה המספרים: החלק הגלוי של תקציב מערכת הביטחון ל-2011 מסתכם ב-54.2 מיליארד שקל. ב-2012 יסתכם התקציב ב-55.8 מיליארד שקל. סכומים אלה אינם כוללים את התקציבים החסויים מעיני הציבור של מערכת הביטחון, כמו תקציבי השב"כ והוועדה לאנרגיה אטומית. בפועל, התקציב קרוב יותר ל-65 מיליארד שקל, כש-8 מיליארד מתוכו מופנים להוצאות שכר ופנסיה.

איור: אמיתי סנדי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#