בנק ישראל: הקמת קרן תמלוגים - רק אם הגז בלווייתן יופנה ליצוא - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: הקמת קרן תמלוגים - רק אם הגז בלווייתן יופנה ליצוא

בבנק מצננים את החשש מ"המחלה ההולנדית" וטוענים כי השפעת השימוש בגז במשק החשמל על שער החליפין תהיה זניחה - ואולם יצוא גז במיליארד דולר בשנה יביא לייסוף השקל ב-0.8%. עשרה ח"כים הגישו הצעת חוק להקמת קרן השקעות לכספי הגז

תגובות

>> השימוש שתעשה ישראל בתגליות הגז הטבעי לצרכים מקומיים יגרור השפעה קטנה יחסית על שער החליפין שלה, ולא ידרוש הקמת קרן ייעודית לתקבולי הגז - כך טוען בנק ישראל בדו"ח השנתי שיפרסם בסוף החודש. ואולם אם מאגר לווייתן, למשל, ישמש ליצוא גז - עשויות ההשפעות על שער החליפין להיות מהותיות יותר. יצוא של גז בשווי מיליארד דולר בשנה, למשל, יביא לדעת בנק ישראל לעלייה של 1.5% בסך היצוא, ויגרור ייסוף של כ-0.8% בשער החליפין הריאלי.

בחודשים האחרונים החל בנק ישראל בבדיקת ההשלכות הפיסקליות האפשריות של תגליות הגז האחרונות לחופי ישראל, והמעבר של משק החשמל מאז 2004 לשימוש בגז טבעי מקומי על חשבון ייבוא דלק חלופי. מדובר בבדיקת האפשרות שבמשק הישראלי תתפתח התופעה המכונה "המחלה ההולנדית" - המתארת שינוי חד בשער המטבע המקומי כתוצאה מזינוק בהכנסות במטבע זר, למשל, בעקבות מכירת משאבי טבע. כתוצאה מן התיסוף החד במטבע המקומי, פוחת כושר היצוא לטובת הגברת היבוא, המגזר התעשייתי נפגע, שיעורי האבטלה גואים והחוב הציבורי תופח וגורר אחריו עלייה באינפלציה.

מבדיקת בנק ישראל עלה, עם זאת, כי הגידול בשיעור החשמל המיוצר בגז טבעי בשש השנים האחרונות (מ-0% ל-38%) תרם עד היום לייסוף ריאלי של השקל בשיעור של 2% בלבד. לפי ההערכה הנוכחית, מציין בנק ישראל, יחליף הגז הטבעי בשנים הבאות יבוא דלק בשווי 3 מיליארד דולר נוספים בלבד - שלא צפויים להשליך מהותית על שער החליפין מאחר שחלק מהחלפה זו כבר התממשה בינתיים, וכן מאחר שההשפעה ממילא כבר מגולמת בציפיות השווקים.

באשר לאפשרות כי מאגר לווייתן - או מאגרים עתידיים נוספים שיתגלו - ימכרו את משאביהם לשווקי חו"ל, ההשפעות יכולות להיות גדולות יותר, מסייג בנק ישראל, אך טוען כי "בגלל אי-הוודאות לגבי היקף היצוא העתידי, לא ניתן כיום לכמת את ההשפעה של תרחיש כזה על שער החליפין".

במציאות שכזו, מציע בנק ישראל לאזן את ההשפעה של תסמיני "המחלה ההולנדית" באמצעות הקמה של קרן עושר לאומי (Sovereign Wealth Fund) למטרת חיסכון פיסקלי, שתשקיע את ההכנסות מיצוא הגז בחו"ל. על מתווה הקמת קרן שכזו שוקדים בימים אלה במקביל הן בבנק ישראל והן במשרד ראש הממשלה, אם כי הקמתה נתקלת בהתנגדות נחרצת מצד החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, הטוען כי על תקבולי מיסוי הגז לשמש תחילה להפחתת החוב הממשלתי של ישראל.

לטענת בנק ישראל, עם זאת, הקרן לא נועדה רק לסיוע פיסקלי, אלא גם עשויה לסייע "בחלוקה הבין-דורית של הרווח ממשאב טבע זה".

כפי שנחשף ב-TheMarker, במהלך דיוני ועדת ששינסקי כבר התבקשו יועצי הוועדה לבנות מאגר מידע אודות דרכי התמודדות המדינות המפיקות ברחבי העולם בהכנסות ממכירת משאבי הטבע. בין היתר, נבחנה קרן ההשקעות שייסדה ממשלת סינגפור (GIC) להשקעת עודפי התקציב שלה. כמו כן, נבחן המודל הנורווגי שבו מנוהלת הקרן כיחידה בבנק המרכזי, וכן נבחנו "קרנות ייצוב", שתפקידן לאזן תנודות בהכנסות המדינה המפיקה כתוצאה משינויים חדים בתקבולי מכירת המשאבים. קרן כזו נהוגה כיום ברוסיה ובצ'ילה (משום התנודתיות במחירי הנחושת, למשל).

הח"כים תומכים בקרן

עשרה ח"כים הגישו הצעת חוק לשימושים בהכנסות הגז. לפי ההצעה, תוקם קרן השקעות שתנוהל על ידי בנק ישראל ותשמש להשקעות ארוכות טווח וכן תהווה כלי פיסקלי, ותעביר חלקים מהכנסותיה לתקציב המדינה. החוק יחול על כל משאבי הטבע, ולא רק על גז. עבודת הקרן תפוקח על ידי ועדה בראשות שר האוצר.

יוזמי החוק הם הח"כים שלי יחימוביץ' (העבודה), כרמל שאמה (הליכוד), משה גפני (יהדות התורה), יעקב אדרי (קדימה), אמנון כהן (ש"ס), דב חנין (חד"ש), זבולון אורלב (הבית היהודי), אחמד טיבי (רעם תעל), וניצן הורוביץ (מרצ). ח"כ יחימוביץ' אמרה כי "ניאבק על הקמת הקרן ונדרוש התחייבות להקמתה, אך לא נקשור את אישורה המיידי באופן הצבעותינו על חוק ששינסקי, כדי שלא לעכב את החקיקה".

הקרן תהיה רשאית להעביר מדי שנה חלק מהכנסותיה לטובת תקציב המדינה, בהיקף שלא יעלה על שיעור ההחזר השנתי החזוי ארוך הטווח של השקעותיה, במטרה לשמש כלי פיסקלי ולתמוך בתקציב המדינה כדי לאפשר השקעה בפיתוח תשתיות דוגמת חינוך, בריאות ורווחה.

-

המחלה ההולנדית

המחלה ההולנדית היא כינוי שניתן לשינוי חד בשער המטבע המקומי כתוצאה מזינוק בהכנסות במטבע זר, כמו בעקבות מכירת משאבי טבע. שמה של התופעה הוענק לה בעקבות ניסיונה הכושל של הולנד להתמודד עם תופעה זו, לאחר גילוי מאגרי הגז הטבעי בים הצפוני בשנות ה-60



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#