פתחו לחרדים את שערי האוניברסיטאות - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתחו לחרדים את שערי האוניברסיטאות

תגובות

>> לא רק שילובם של החרדים בכלכלה ובתעסוקה עומד כיום על הפרק, כי אם גם שילובם בחברה. הטעות אינה אקראית - חוששני שלא הכל תמימי דעים לגבי המטרה השנייה.

בחלוקה גסה ניתן לאפיין שתי מגמות ביציאת חרדים "החוצה", לעולם הכלכלה והתעסוקה: הראשונה נובעת מאילוצים כלכליים, ובראשם רמת ההוצאות העולה מול רמת ההכנסות היורדת. הצורך בשיפור רמת החיים של החברה החרדית הוא בראש ובראשונה אינטרס חרדי, ותוצאותיו הן אינטרס חילוני.

כמובן, תהליך שכזה מוגבל מעצם טבעו. החרדי פונה אל העולם החילוני במטרה לשפר את איכות חייו כאדם חרדי בחברה חרדית, ולפיכך הנאתו ממשאביה הרוחניים, ולא רק החומריים, של החברה החילונית אינה אופציה מועדפת. סופו של התהליך הרסני: החברה החרדית במתכונתה הנוכחית מתבססת במידה רבה על התבדלות מהחברה החילונית, וסביר כי לאורך זמן לא תצליח להכיל את החרדים "הפורשים" ושיתוף הפעולה מצדה יופסק.

המגמה השנייה היא מהותית: חרדים רבים אינם מוצאים עוד את מקומם בתוך חברת הלומדים, ומתוך תהליך אינדיווידואליסטי-קפיטליסטי של מימוש עצמי פונים לרכישת מקצוע חופשי והשתלבות בשוק התעסוקה. לחרדים שכאלה אינטרס מובהק בשינוי פני החברה החרדית, שכן המשך שילובם בה מותנה בהרחבת גבולותיה. לפיכך, מטרתם מעתה אינה רק "שילובם של החרדים בכלכלה ובתעסוקה", אלא גם בחברה הישראלית, מתוך שינוי פניה של התפישה החרדית עצמה. יציאתם לעולם הכללי אינה פונקציונלית אלא מוכוונת מטרה: הצגת חרדיות חדשה, פלורליסטית יותר, שיש בה תורה לצד דרך ארץ.

איני יוצא מתוך הנחה פטרנליסטית שתפישה חרדית כזו ראויה או ברוכה יותר. טענתי היא עובדתית: שינוי שאינו אינסטרומנטלי ישפיע בהכרח על דמותה של החברה החרדית. עם זאת, על ישראל לשתף פעולה עם מגמות אלה, לא מתוך תפישה נורמטיבית בדבר צורת החיים החרדית הנאותה, כי אם מאינטרס כלכלי ברור: חברה חרדית המבססת עצמה תודעתית על מרכזים כלכליים זולת "חברת הלומדים" היא יצרנית ומכניסה יותר.

לכאורה, המדינה אינה ממלאת את חובתה זו. בהפקירה את הזירה לניסיונות השתלבות חרדיים היא מותירה את הפיקוח על טיבו של התהליך בידיהם, כך שהיקפו ואיכותו מוגבלים ביותר. ברצוני לקרוא לרוויזיה בנקודה מהותית אחת, ששינוי בה יהיה בבחינת פתח לשינויים אחרים: פתחו את שערי האוניברסיטאות לחרדים. המכללות החרדיות הקיימות והמקצועות הנלמדים בהן הם מייצג מובהק של יציאה אינסטרומנטלית, איכותית אמנם, אך חסרת אופק. רק באמצעות פיתוחה של שכבה חרדית אקדמית-ביקורתית, ניתן יהיה לשאוף כי מגמות השילוב הנוכחיות יביאו לשינוי השיח בחברה החרדית עצמה.

לשם כך צריכה המדינה להתמקד בהסרת חסמים המונעים את שילובם של החרדים באוניברסיטאות המובילות. צעד ראשון הוא הגמשת תנאי הקבלה והתאמתם לרקע הלימודי והתיאורטי בחברה החרדית, בדומה למה שכבר נעשה עם אוכלוסיות מוחלשות אחרות, דוגמת החברה האתיופית. באמצעות צעד זה ואחרים, ניתן יהיה לממש חזון השתלבות רחב, שרק מרוויחים יהיו בו: הבו לנו אקדמיה חרדית.

הכותב הוא תלמיד ישיבה חרדית לשעבר וכיום סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#