סנאפטו תיהפך למרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סנאפטו תיהפך למרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל

פייסבוק עושה צעד ראשון בענף ההיי-טק הישראלי ורוכשת את סנאפטו בכ-60-70 מיליון דולר - אחת הרכישות היקרות של פייסבוק עד כה  בשונה מרכישות קודמות של פייסבוק, סנאפטו תשאיר חלק מפעילותה בישראל

תגובות

>> פייסבוק הקדימה ביום את ההודעה על רכישת חברת סנאפטו הישראלית בעקבות הפרסום אודות העסקה ב-TheMarker, והכריזה אתמול רשמית על הרכישה. על פי הערכות, סנאפטו - שיצרה אפליקציה המאפשרת גישה לפייסבוק גם ממכשירים סלולריים שאינם מכשירים חכמים - נרכשה ב-60-70 מיליון דולר. שתי החברות הודיעו כי העסקה תאושר באופן סופי בשבועות הקרובים.

מדובר ברכישה הראשונה של הרשת החברתית פייסבוק בישראל. עבור המשקיעים זהו אקזיט מצוין, שכן בסנאפטו הושקעו 9 מיליון דולר בלבד: 5 מיליון דולר מסקויה, 3 מיליון מכרמל ונצ'רס וכמיליון דולר ממשקיעים נוספים.

"ההרגשה מצוינת", אמר רן מקבי, מנכ"ל סנאפטו ואחד היזמים. "החזון הראשוני שלנו היה להביא את סנאפטו לכל מי שיש לו טלפון סלולרי, גם אם הוא אפריקאי או סיני שאין לו טלפון חכם. אין שותף טוב יותר מפייסבוק, שתאפשר לנו להגיע לכל אחד בעולם. זה מרגש מאוד. אנחנו עובדים עמם כבר כמה חודשים באופן צמוד ולמדנו להכיר את האנשים. הם חושבים כמונו. יש להם שאיפות דומות. מבחינתי זה לא הסוף, זו רק ההתחלה. המשימה הראשונה שלי היא להבטיח שהמיזוג בין שתי החברות יצליח".

קרנות ההון סיכון יקבלו ראשונות נתח מהאקזיט בזכות מניות הבכורה שהן מחזיקות, ואחריהן יזכו היזמים מקבי, מיכה ברדיצ'בסקי, ברק נווה וליאור טל ברווח בהיקף של מיליוני דולרים כל אחד. משקיעה נוספת היא חברת ספטולב, חברת השקעות של חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל. "אני לא חושב שזה ישנה אותי", אמר מקבי. "אני עדיין נוסע במאזדה 2. הכסף יופקד בבנק ואני אמשיך לעבוד כרגיל בפייסבוק".

השותפים בקרנות שיושבים בדירקטוריון וסייעו לחברה מאז שהוקמה הם גילי רענן מסקויה, שעבורו זה האקזיט הראשון, ורינה שאינסקי מכרמל ונצ'רס. למעשה כרמל ונצ'רס, שכאמור נכנסה להשקעה בחברה בהיקף של כ-3 מיליון דולר, הניבה לאחר תשעה חודשים סכום דו ספרתי במיליוני דולרים, המוביל לתשואה מצוינת יחסית לפרק הזמן שעבר. גם בסקויה לא מקופחים, ועל פי הערכות ירשמו תשואה של יותר מפי שישה על ההשקעה.

"סנאפטו היא ‘חברה של חברים'", מסביר מקבי. "את ליאור אני מכיר מהתיכון ועבדנו יחד באודיגו. את מיכה וברק אני מכיר מהצבא, שלושתנו ממר"מניקים מחיל האוויר, ואני ומיכה גם עבדנו יחד בצ'ק פוינט. מיכה היה הראשון שפניתי אליו עם הרעיון של סנאפטו.

"בהתחלה הוא טען שזה בלתי אפשרי, אבל לאחר מכן הוא חשב עוד קצת - ואמר שכן. הוא עבד אז עם דן חמיצר על סטארט-אפ שעסק בחידות שלא התקדם, והיה בשל להקים חברה חדשה. ברק עבד ב-SAP כשהצטרף אלינו. הוא הגיע חודש לאחר שהחברה הוקמה. ליאור היה אז עורך דין, והיה מוכן לקפוץ על כל הצעה לאחר חמש שנים באותו המקצוע".

פייסבוק מגיעה גם למכשירים פשוטים

סנאפטו הוקמה ב-2007 ונמצאת בשנים האחרונות בצמיחה. לחברה משרדים בלונדון, בתל אביב ובעמק הסיליקון. ייחודו של הפיתוח של החברה הוא בכך שהוא מיועד לטלפונים סלולריים פשוטים. האפליקציה של החברה עובדת על כ-2,500 דגמי מכשירים שונים - כ-80% ממכשירי הסלולר בעולם - ומאפשרת למכשירים גישה לשירותי רשת שונים, בדומה לסמארטפונים. כך, סנאפטו מאפשרת לפיצ'רים שונים של פייסבוק להגיע לקהל שלא מחזיק בטלפון חכם.

לדברי מקבי, הרעיון הראשוני היה למצוא פתרון טכנולוגי לבעיית התאימות (Porthing). כלומר, לכך שכל מפתח צריך לפתח אפליקציה ייעודית לכל דגם במקום באופן כללי. "עשינו מוצר אלפא, מן דפדפן כזה שמאפשר גישה לאתר של פיקאסה. בתוך חודש היו לנו 100 אלף משתמשים".

אפליקציית סנאפטו לפייסבוק מאפשרת את כל הפעולות הרגילות בחשבון הפייסבוק, אך בנוסף מאפשרת סנכרון בין רשימת אנשי הקשר בטלפון לרשימת החברים בפייסבוק. גרסה נוספת שתצא בקרוב תאפשר העלאת תמונות ממצלמת הטלפון למחשב. האפליקציה מאפשרת גישה לעוד כ-30 שירותי רשת כמו לינקדאין, פיקאסה, וטוויטר.

בינואר האחרון חתמה סנאפטו על הסכם אסטרטגי עם פייסבוק, ובשבוע האחרון חתמה על הסכם שיתוף פעולה גם עם הרשת החברתית העסקית לינקדאין שלה 90 מיליון משתמשים רשומים. כיום משתמשים 30 מיליון איש בסנאפטו. בין חברות התקשורת המציעות את סנאפטו למנוייהן airtel, וודאפון, נוקיה (דרך חנות OVI), בלאקברי, סוני אריקסון וחנות האפליקציות העצמאית הגדולה בעולם GetJar.

פייסבוק נוהגת לבצע מעט רכישות יחסית למתחרותיה הגדולות. הסכומים מאחורי חברות הסטארט-אפ שהיא רוכשת הם נמוכים יחסית, והחברה הנרכשת עוברת בדרך כלל לפאלו אלטו שבקליפורניה. לדברי מקבי, חלק מ-25 העובדים של סנאפטו יעברו כעת לפאלו אלטו, אך חלק יישארו בישראל. משמעות המהלך היא שלפייסבוק צפוי להיות מרכז פיתוח ראשון בישראל. "אני לא יודע מהן התוכניות לטווח ארוך של פייסבוק", אמר מקבי. "אני בכל מקרה עובר לפאלו אלטו, גם ככה תיכננו לפתוח שם משרד".

תישאר בפייסבוק או תקים סטארט-אפ חדש?

"אני איש של סטארט-אפים ולא של ארגונים גדולים. אבל פייסבוק כיום היא כמו סטארט-אפ קטן. נראה מה יהיה".

זו הפעם הראשונה שפייסבוק פעילה באופן אקטיבי בסצינת ההיי-טק הישראלית. חברה נוספת שהיתה על הכוונת של פייסבוק היתה face.com הישראלית, שהחליטה שלא להיענות להצעה מטעם פייסבוק. לפני שנה גם גוגל היתה במצב דומה, ללא רכישה ישראלית, אבל במהלך 2010 המצב השתנה כשרכשה את לאבפיקסיז תמורת 25 מיליון דולר, ומאוחר יותר את קוויקסי ב-12.5 מיליון דולר.

לדברי מקבי, הרעיון החל מתסכול פרטי שלו. "זה היה לפני שלוש שנים וחצי. היה לי נוקיה מדגם 6500, לא סמארטפון. ניסיתי להתקין אפליקציה אבל איכשהו זה תמיד לא עבד. או שזה זז לאט מדי או שנגמר הזיכרון. זה היה מתסכל מאוד. ההקמה של סנאפטו היא למעשה תוצר של שנים של תסכול".

עם כמה קרנות נפגשתם עד שסקויה בחרו להשקיע בכם?

"נפגשנו עם 20 קרנות עד שסקויה החליטו להשקיע. היתה לנו כימיה טובה אתם מההתחלה. הם היו ענייניים מאוד".

לא הפריע להם שהמודל העסקי שלכם לא תומך בהכנסות כבר בשלב ראשון?

"גם גוגל, טוויטר ופייסבוק לא עשו כסף בשלב הראשון. למעשה, לקח להם הרבה זמן עד שהם התחילו לייצר כסף. חלק מהדיונים מול הקרנות היו אם הן משקיעות בנו כדי לתמוך בגדילה שלנו או כדי שנעשה כסף בשלב מוקדם, ומה השלב שבו צריך לחשוב על זה. היו קרנות שהיו אגרסיביות יותר והיה להן חשוב שכבר בשלב הראשון תהיה אפשרות לעשות כסף. הן חיפשו הוכחה. בסקויה וכרמל הבינו שאם החברה מביאה 100 אלף משתמשים בתוך חודש, כנראה שיש מספיק דרכים לעשות כסף מהגידול במספר המשתמשים. אין בעיה לייצר הכנסות כשמספר המשתמשים שלך גדל".

הקשר של סנאפטו עם פייסבוק החל בשיתוף פעולה, אבל קרם עור וגידים לאחר קשיים מרובים. "לקח שנה עד שהצלחנו לדבר עם מישהו מפייסבוק. הכרתי שני אנשים שעובדים שם ולא הצלחתי דרכם", אמר מקבי. "סקויה עזרו לנו ולפגישה הראשונה הגיע אחראי שותפויות במובייל מטעם פייסבוק. הוא התלהב מאוד. לאחר כמה חודשים הוא קישר אותי עם מישהו מהצוות שלו. כשההחלטה על מיזוג עלתה לשולחן - זה היה די טבעי. כל שנותר זה ‘לריב' על המחיר".

20 קרנות אמרו לא לסנאפטו

מקבי סיפר כי החברה ניגשה ל-20 קרנות הון סיכון לפני סקויה. כולן אמרו לה "לא" וסירבו להשקיע. בסקויה לא זרקו את החברה מכל המדרגות, אף שהרעיון שעמד מאחורי הפלטפורמה הטכנולוגית שלה היה חריג מאוד. בעוד רוב זירת הטכנולוגיה עוברת לפתח עבור הטלפונים החכמים, בסנאפטו בחרו להשקיע דווקא בפיתוח עבור טלפונים פשוטים. נדיר למצוא סטארט-אפ וקרן הון סיכון שמחליטים להשקיע במוצר שיוצא נגד "העדר".

גילי רענן, השותף בקרן סקויה, אומר כי התרשם מהצוות של סנאפטו. "העובדה שהצוות הזה חשב ברצינות כבר בשלב הזה איך להגיע לשוק הלהיבה אותי. הרעיון הראשוני של סנאפטו היה די דומה למוצר שיש כיום. אם אתה גר בניו יורק, סן פרנסיסקו או תל אביב כנראה שאתה לא חושב על כל אלה שאין להם טלפון חכם. אבל אם אתה חושב על משתמשים שנמצאים במרכז ארה"ב, דרום אמריקה, אסיה, אפריקה ואפילו בישראל - עבור חלק מהמשתמשים זה רלוונטי מאוד", אמר רענן. "התחברתי מיד לחזון של סנאפטו שהיה סוציאלי מאוד. גם לבחור הצעיר באפריקה מגיע לגשת לאפליקציה בזול ומהר. צריך לאפשר לכולם שימוש בדברים הטובים שיש ברשת האינטרנט".

אחת הביקורות בשוק היתה שהחברה לא יכולה להתפתח ולהיות חברה גדולה עם תזרים מכמה קווי מוצרים. לא חששת להשקיע בחברה כזאת?

"לא משקיעים מתוך פחד. אני יכול לתת לך הרבה טיעונים מדוע לא להשקיע בגוגל או בפייסבוק. בסוף אתה מסתכל על מה שיש, והשאלה היא אם אתה רואה מסלול להצלחה. אם אתה רואה מסלול כזה - לשם אתה מכוון. כאן ראיתי משהו שיכול ליהפך לפלטפורמת סלולר שלישית, לצד אייפון של אפל ואנדרואיד. אם אתה מפתח Angry Birds לאייפון ואנדרואיד, תפתח גם לסנאפטו. הבעיה של ריבוי מכשירי סלולר מסוגים שונים היא בעיה קשה מאוד שיצרה חוסר תאימות וחוויית משתמש לא טובה. לסנאפטו היה פתרון לעניין".

מה המודל העסקי של סנאפטו?

"המודל העסקי הוא גם פרסומות, אבל לא רק. משלבים פרסום כי זה כסף זמין וקל. החברה פיתחה אפסטור (חנות אפליקציות) שמאפשרת למשתמשים להוריד תוכן בתשלום. זה כבר קיים בהודו. המטרה היתה לשכפל את זה. נכון שמשתמשי סמארטפונים רוכשים יותר מאשר מחזיקי טלפונים פשוטים, אבל כשאתה עושה את המכפלות בין ההוצאה הממוצעת לבין כמות המשתמשים - אתה מגיע למספר שזה משתלם לך".

מה היו האתגרים שלך כדירקטור ומנהל בקרן שליווה את החברה?

"כמות המשתמשים צמחה מהר יותר משאתה יכול להתקין שרתים. אתגר נוסף היה איך להגיע לשיתוף פעולה עם כל מיני שותפים טכנולוגיים. זה דרש עבודה על חוויית משתמש וגם להגיע לאנשים המתאימים. אתגר אחר היה לבנות את הצוות הנכון".

בסופו של דבר בחרתם להימכר לפייסבוק. מדוע?

"החברה קיבלה כמה הצעות רכישה. כשהגיעה ההצעה הנכונה - אמרנו כן. אין חוקים בעניין הזה. חשבנו שההצעה שקיבלנו טובה מאוד, וקיבלנו אותה. לא עשינו את זה מעמדה של חולשה. החשיבות של העסקה הזאת להיי-טק הישראלי גדולה. כניסה של משקיע אסטרטגי חשוב כמו פייסבוק וההכרה שלו בהיי-טק הישראלי חשובה מאוד. אני לא מכיר את התוכניות של פייסבוק, אבל ישראל מעניינת אותם מאוד. אני משוכנע שזה יגרום לפייסבוק להכיר את השוק הישראלי טוב יותר ולרכוש יותר".

היה קשה למכור את החברה לפייסבוק?

"אנחנו עובדים עם החברה בשיתוף פעולה. ממה שאני רואה, כשאתה עובד עם שותף אסטרטגי גדול זה בדרך כלל מקדים לרכישה. ואז מגיע הרגע ששני הצדדים מבינים שמעבר למטרות קצרות טווח האינטרסים הם משותפים, ואז יש יותר סיכוי לעסקת מיזוג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#