תוכנית הממשלה לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית ל-15 שנה - יוצאת לדרך - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית הממשלה לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית ל-15 שנה - יוצאת לדרך

היום צפויה הממשלה לפרסם מכרז הקורא לחברות ייעוץ בעלות ניסיון בגיבוש אסטרטגיה כוללת להעלות הצעות שכוללות ניתוח מעמיק על המשק הישראלי  במסגרת התוכנית, הוקם בממשלה צוות הכולל את ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל ובכירי האוצר חיים שני ואודי ניסן  נתניהו: המטרה - להיות בין 15 המדינות המובילות בעולם בתמ"ג לנפש

תגובות

>> תוכנית הממשלה לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית ל-15 השנים הקרובות יוצאת לדרך. היום צפויה הממשלה לפרסם מכרז הקורא לחברות ייעוץ אסטרטגי בעלות ניסיון בגיבוש אסטרטגיה כוללת למדינות אחרות, להציע הצעות שכוללות ניתוח מעמיק אודות המשק הישראלי, תוך שימת דגש על האתגרים והזדמנויות העומדים בפני המשק ב-15 השנים הבאות. החברות יתבקשו להגיש את הצעותיהן עד סוף אפריל השנה. בממשלה מעוניינים כי התוכנית תושלם כבר ב-2011.

בינואר פירסמה הממשלה לראשונה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ, הינחו את ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה יוג'ין קנדל ואת מנכ"ל משרד האוצר חיים שני - להוביל תהליך של גיבוש אסטרטגיה חברתית-כלכלית ארוכת טווח לישראל. ההודעה נמסרה בוועידת TheMarker, שנשאה את השם "ישראל 2021".

במסגרת התוכנית, הוקם בממשלה צוות היגוי שבו חברים ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל, מנכ"ל האוצר, חיים שני והממונה על התקציבים באוצר, ד"ר אודי ניסן. הצוות יפעל לגיבוש אסטרטגיה בשיתוף קבוצות שונות בחברה הישראלית, ובהן גופי ממשל, המגזר שלישי והמגזר העסקי, מתוך הנחה שהצבת ישראל בין המדינות המובילות בעולם מבחינת רמת החיים וחוסן החברתי-כלכלי, היא מטרה משותפת לכולם.

נתניהו אמר בכנס בינואר: "אני מצפה מקנדל ושני לגבש תוכנית שתביא אותנו אל בין 15 המדינות המובילות בעולם בתמ"ג לנפש". לדבריו, "היעד שלנו הוא להציג אסטרטגיה מצוינת לישראל, ולבצע אותה". וכן, "ההצלחה הגדולה ביותר של אסטרטגיה כלכלית היא אם היא מאומצת על ידי ממשלות מתחלפות, כי אנשים יודעים את היתרונות של הרפורמה".

קנדל אמר בכנס: "בישראל נעשתה לאורך השנים עבודה מבורכת על ידי גופים מחוץ לממשלה, ולמדנו אותם לעומק. לאחר דיונים ובדיקות שערכנו בעולם, הבנו שיש צורך לפתח חזון המקובל על כלל הציבור וכי יש צורך לערב את הציבור בתהליך. האסטרטגיה של המהלך היא לא רק הנחת מסקנות חד-פעמית, אלא בניית תהליכים ומוסדות שתומכים בתהליכים אלה. התהליך צריך להיות מרוכז וממוקד על ידי ממשלה. ללא ריכוז ממשלתי יש חשש שהתהליך לא יסתיים".

שני, שהגיע לאוצר מתחום ההיי-טק (היה מנכ"ל ויו"ר נייס) ציין כי "אם אינך ממפה את העולם, להחלטות שלך לא תהיה משמעות בעוד חמש שנים".

"תשתית לטווח ארוך באופן קבוע"

"אנחנו רוצים ליצור תשתית פעילות לטווחים ארוכים באופן קבוע, ללא תלות באנשים העומדים בראש המערכות בתקופות שונות", אמרה אתמול ל-TheMarker יוליה איתן, כלכלנית בכירה במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. "הצוות וחברת הייעוץ יצטרכו לערוך ניתוח של מצב המשק לטווח הארוך, לבחון את ההזדמנויות שעומדות בפניו, לנתח את הסיכונים והחסמים שבהם ייתקל ולהתבונן במיקומו ביחס לשחקנים בזירות אחרות רלוונטיות. נרצה לערוך סקירה רחבה על מגמות גלובליות ולבחון איך הן משפיעות עלינו", הוסיפה איתן.

"כיום יש לנו במדינה שדרה כלכלית רחבה של אנשים המחויבים לטווח הארוך, שמקבלים לכך גיבוי מהדרגים הבכירים ביותר - מראש הממשלה ומשר האוצר. לא בטוח שזה יהיה כך בשנים הבאות, לכן המנגנונים חשובים. מעבר להצגת מפת דרכים מבחינת התכנים, צריך להתייחס למוסדות של קבלת החלטות ולקבוע איך להטמיע את התוכנית האסטרטגית בשגרת העבודה הממשלתית. אנחנו צריכים להגדיר איך מייצרים פס יצור של תהליכים לטווח ארוך בממשלה", אמרה איתן.

"האתגר הוא לא לעשות תוכנית חד פעמית עם תוצר של נייר עמדה, אלא לייצור משהו, שיהיה חלק משגרת העבודה של הממשלה. צריך לבנות יכולות פנימיות בממשלה לטיפול בטווח הארוך. ברור לנו כבר כעת שהכנסת שינויים בתהליכי עבודה והטמעתם זה תהליך שדורש זמן הבשלה".

הצוות שפועל בשבועות האחרונים הגיע למסקנה שאף שהוא חותר להצגת תוכנית אסטרטגית עם יעדים ברורים, על התוכנית להיות גמישה בהתאם להתפתחויות השונות. מרחב הגמישות של התוכנית ייקבע בתיאום עם החברה החיצונית שתסייע בגיבושה.

"אנחנו רוצים לעבוד באופן שיוסיף ידע ומקצועיות של חברת ייעוץ בעלת ניסיון בתחום. לשם כך יש לפתח מתודולוגיה, מוסדות ותהליכים, ולייצר תוצר של ניתוח אסטרטגי. עיקר החשיבות של המהלך הוא בהנחת התשתיות שיאפשרו להמשיך בעקביות את התכנון האסטרטגי. הוצאת המכרז היא אבן דרך חשובה מבחינתנו", אמרה איתן.

הצוות יבחן את היכולת הממשלתית לבצע תהליכי תכנון ארוך טווח באופן קבוע, ויידרש להציע דרכים להטמעת תהליכים אלה בשגרת העבודה של הממשלה. זאת, כאשר המטרה העיקרית היא הצבת ישראל בין המדינות המובילות בעולם מבחינת רמת החיים וחוסן החברתי-כלכלי.

נוכח חילופי הממשלות התכופים נוצר מצב של חוסר תכנון ועשייה לטווח העולה על קדנציה ממשלתית, שנעה בין שנתיים לארבע שנים בממוצע. התוכנית האסטרטגית תשאף לגבש מנגנוני קבע ממשלתיים, שיהיו עוגן לתכנית האסטרטגית, יפקחו על ישומה, יבטיחו התאמות בהתאם לשינוי מצבים ולא יהיו תלויים באישיות שעומדת בראש משרד ממשלתי, או גוף ציבורי. לדוגמה, אפשר יהיה להקים צוות אסטרטגי קבוע בכל משרד ממשלתי, או צוות אחד כלל ממשלתי, או לקבוע שמנכ"ל משרד ממשלתי ימונה לטווח של חמש שנים ויהיו מינוי מקצועי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#