יותר מדי אקדמאים בתחומים לא נחוצים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יותר מדי אקדמאים בתחומים לא נחוצים

תגובות

המס המוגדל על הציבור ישמש גם להשקעה בחינוך הגבוה, שיחזיר אותה בצמיחה כלכלית מוגדלת - כך הסבירו לציבור בכירי האוצר. אבל בספרה "האם ההשכלה משנה?", מראה פרופ' אליסון וולף שממשלה השואפת ברצינות לצמיחה כלכלית חייבת להבטיח שהשקעתה בחינוך הגבוה תיעשה בצורה נכונה.

רלוונטית במיוחד לאירועים האחרונים במזרח התיכון היא דוגמה המופיעה בספרה של וולף מ-2002: ממשלת מצרים לא השקיעה נכון בחינוך הגבוה, כאשר הבטיחה משרות בשירות הציבורי לבוגרי האוניברסיטאות, וגרמה לעודף עצום בהיצע של בוגרים מחוסרי עבודה ממורמרים, שכישוריהם לא התאימו לתעסוקה במגזר הפרטי; אלה יצאו לרחובות וסייעו באופן משמעותי בהפלת משטר מובארק.

מחקר של הלמ"ס והמל"ג מראה שישראל סובלת מתסמין דומה של השכלה עודפת, שלפיו כ-40% מבוגרי האוניברסיטאות והמכללות אינם מועסקים בתעסוקה הדורשת את ההשקעה שהשקיעו הם והציבור בהשכלתם הגבוהה.

לעומת זאת, לאחר שתעשיית ההיי-טק הישראלית נואשה מלדרבן את האוניברסיטאות הציבוריות להגדיל את מספרי הבוגרים במקצועות הטכנולוגיים של המחשב ומערכות המידע החסרים לה, החליטה תעשייה זו כי הגיע הזמן שיהיה לה מרכז אקדמי משלה, שרואה את הצרכים שלה. לכן, הקימה לעצמה באחרונה תעשיית ההיי-טק הישראלית את "האקדמיה של החברות", כדי להכשיר את דור העתיד של העובדים על פי צרכיה.

ביסוס לאכזבת תעשיית ההיי-טק ממערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית ניתן לראות בקביעתו המדאיגה של נציג הציבור לשעבר בות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), אהרון בית הלחמי: "באוניברסיטאות שיקולי התכנון מונעים על ידי אנשי סגל ותיקים שלא תמיד מודעים לכל החידושים בשוק"; האוניברסיטה העברית השיבה על טענות ועדת בקרה למדעי המחשב מטעם המל"ג כי "ההוראה באוניברסיטת מחקר לא נבחנת בשילוב הבוגרים בתארים מתקדמים ובתעסוקה"; ואילו רקטור האוניברסיטה הביעה עמדה נגד הצורך ברלוונטיות לציבור של ההוראה והמחקר.

ואולם המגמה בעולם מתנגדת להתבצרות של הממסד האקדמי במגדל השן האטום לצורכי הציבור. נשיאת MIT, אוניברסיטה המשמשת מופת למעולות שבאוניברסיטאות העולם, משתבחת בתרבות היזמית של המוסד, שקשריו עם עולם העסקים הם אינטימיים וחובקי עולם. הנציבות האירופית מדגישה את ההכרח שבשיתוף פעולה הדוק בין האוניברסיטאות לבין עולם העסקים, ומוסיפה: "עסקים חייבים להיות מעורבים בבניית תוכנית הלימודים באוניברסיטאות ובהכשרת תלמידי התואר השלישי כדי שכישורי הבוגרים יתאימו נכונה לצורכי התעשיה".

ממשלת בריטניה כבר פועלת בעניין. השר הבכיר לעסקים, חדשנות וכישורים, האחראי גם על מערכת ההשכלה הגבוהה, הודיע לות"ת הבריטית שעליה להקים מנגנונים ולתת תמריצים תקציביים לאוניברסיטאות, כדי שאלה ישתפו פעולה עם המגזר העסקי בזיהוי הכישורים הגבוהים הנדרשים לכלכלת בריטניה ובהכשרת היצע כישורים שיענה על דרישותיה.

על ממשלת ישראל ללמוד מממשלות אירופה ולדרוש מפורשות ממערכת ההשכלה הגבוהה למלא תפקיד מרכזי בהצמחת כלכלתה תמורת המימון הציבורי. תנאי הכרחי לכך הוא הקמת משרד ממשלתי, כמו זה הקיים במדינות המתוקנות, שיהיה אחראי בפני הציבור על מערכת ההשכלה הגבוהה, כפי שממליץ לישראל ארגון OECD.

הכותב הוא מרצה למימון בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#