פיצוץ תוכן מבוקר - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיצוץ תוכן מבוקר

גל המידע האדיר השוטף אותנו מתוך אין-ספור מכשירים המחוברים לרשת יצר תחום התמחות חדש: מתווכי מידע - אתרים ויישומים שלומדים את צרכיו של המשתמש וממליצים לו על תוכן רלוונטי  "כשיש מאסה עצומה של מידע, קשה לברור את הבר מן התבן. עכשיו באות חברות שמנסות לעשות סדר בבלאגן"

תגובות

דמיינו לכם שאתם פותחים את הטלוויזיה והיא ממליצה לכם על תוכניות שקולעות בדיוק לטעמכם. לאחר מכן אתם פותחים חלון גלישה בדפדפן, ובעמוד אחד מרוכזות כל כותרות החדשות שמעניינות אתכם. בפייסבוק העדכונים מהחברים החביבים עליכם יופיעו ראשונים, וביוטיוב יתנגנו להם קליפים שקולעים בדיוק למצב הרוח שלכם. התרחיש הזה אינו בידיוני, ולמעשה משתמשים רבים חווים אותו מדי יום באמצעות שירותים שכבר קיימים בשוק.

בעולם שבו יוטיוב מתנפח ב-35 שעות וידיאו מדי דקה, ומערכת הבלוגים WordPress צומחת מדי יום בכמות מידע השקולה לשלוש אנציקלופדיות בריטניקה, המשתמש כבר לא מוצא את ידיו ואת רגליו. עתה, כשגל מידע אדיר זה שוטף אותו מתוך אין-ספור מכשירים המחוברים לרשת, המשתמש כבר נזקק באופן נואש למתווכי מידע - מתווכים שיכירו את צרכיו הייחודיים, יסרקו עבורו את עולם התוכן האדיר שמסביבו וימליצו לו על התכנים שעשויים לעניין אותו באופן אישי. הם יעזרו לו להתמודד עם זנב התוכן הארוך של האינטרנט, שבו מתחבאים אינסוף קטעי וידיאו, כתבות וטוויטים שמעניינים אותו, ואותו בלבד. "אין תחום אחד שבו אין התפוצצות של מידע", קובע שלי תשובה, שותף מנהל בחברת הייעוץ טריגר-פורסייט. "כשיש לך מאסה עצומה של מידע קשה לברור את הבר מן התבן, והיצע התוכן רק גדל והולך. עכשיו באות חברות שמנסות לעשות סדר בבלאגן".

השלב הראשון באבולוציה של האינטרנט, טוען תשובה, היה בעולם של מפתחות (אינדקסים) - מידע מקוטלג לפי נושאים. מנועי חיפוש דוגמת גוגל ויאהו הכניסו לרשת את אלמנט החיפוש, דבר שגרם למהפכה בעולם התכנים. החיפוש של גוגל הלך והשתכלל, ובתוצאות החיפוש החלו לשקלל גם רכיבים ייחודיים המאפיינים את המשתמש. חיפוש המילה "פיצה", למשל, יניב תוצאות של פיצריות בסביבת אזור המגורים של הגולש. כיום, אומר תשובה, אנו נמצאים בעידן הפרסונליזציה - התאמה אישית למשתמש.

הצלחת הפרסונליזציה תלויה במידת ההשקעה של המשתמש. "ככל שתשקיע יותר מאמץ באפיון עצמך כצרכן מול המערכת, היא תלמד אותך יותר לעומק ותאפשר לך לקבל את הדברים שתואמים את מה שאתה רוצה", מסביר תשובה. ואולם, משמעותו של אפיון ממוקד היא שיותר מידע אישי רגיש לגבי המשתמש חשוף לעיני "האח הגדול" ופרטיותו הולכת ונפגעת. "מי שיש לו את המידע הזה, יש לו נכס יוצא דופן ביד. לכן, כמובן שאנשים רבים יפחדו למסור את המידע הזה, בעוד אחרים יקבלו בתמורה תכנים יותר ממוקדים", הוא מציין.

המשתמש הפך לצינור

הגל הבא, שנמצא כבר מעבר לפינה, יהיה גל ההתאמה האישית. אחת החברות הראשונות בגל הזה היא My6Sense הישראלית, המפתחת מוצר המדרג עבור המשתמש את המידע הרלוונטי ביותר עבורו מתוך זרם המידע שאליו מחובר המשתמש - טוויטר, פייסבוק ועדכונים מאתרים (RSS).

ברק חכמוב, מנכ"ל ומייסד החברה, צופה כי "כמויות המידע יגדלו תוך שנתיים לפחות פי עשרה", ומסביר כי האתגר שאתו מתמודדת החברה קשור לשינוי שחל באופן צריכת המידע באינטרנט.

לדבריו, בעבר המשתמש חיפש את המידע ו"משך" (Pull) אותו אליו, ואילו כיום רוב המידע "נדחף" (Push) אל המשתמש באמצעות זרם עדכונים משירותים שאליהם הוא רשום. בנוסף, המשתמש הפך לצינור שמייצר תוכן ומעביר מידע לאנשים המחוברים אליו. החברות המסחריות שהבינו את כוחן של הרשתות החברתיות הפכו גם הן לערוץ מידע והתחברו לעולם הדיגיטלי הפרטי של המשתמש. My6Sense מתמקדת בדירוג התכנים המגיעים מכל הערוצים הללו, ולא בהמלצה על תכנים נוספים שעשויים לעניין אותו.

My6Sense מדרגת את המידע שנדחף למשתמש לפי מידת הרלוונטיות. "נדע לחקות את מה שקורה במוח האנושי", טוען חכמוב. "הדירוג הוא אינדיבידואלי לכל אדם, כמו DNA. אנחנו מפענחים את פונקציית הדירוג האנושית המורכבת". המשתנים העשויים להשפיע על הדירוג עשויים להיות קשורים לתוכן, מתי הוא נשלח, איפה נמצא המשתמש וגם להיבטים קהילתיים, למשל עד כמה פופולרי הנושא. פונקציית הדירוג מתעבה והולכת לאורך זמן בהתאם לידע שנצבר מהמשתמש. לדברי חכמוב, אף שלמשתמשים ניתנת האפשרות להציג את המידע באופן כרונולוגי, רבים מעדיפים את השימוש בערוץ הפרסונלי המותאם אליהם.

לפני כשנה וחצי השיקה My6Sense את המוצר הראשון שלה, שיועד למכשירי אייפון והתבסס בעיקר על עדכונים מאתרים ובלוגים (RSS). בהמשך יצא לשוק מוצר המיועד למערכת אנדרואיד, שכיום הוא המצליח ביותר. באחרונה השיקה החברה תוסף לדפדפן כרום. כיום האפליקציות ניתנות למשתמשים בחינם, אך חכמוב מאמין כי בעתיד הכלים של החברה ישמשו גם לדירוג תכנים מסחריים ועסקיים.

בשלב הראשון החברה התמקדה באפליקציות לסמארטפונים. לדברי חכמוב, בשל המסך הקטן והזמן הקצר יחסית המוקדש לצריכת תוכן, ישנה חשיבות קריטית לספק למשתמש את האינפורמציה הרלבנטית ביותר עבורו. כמו כן, באמצעות המידע הנקלט מהטלפונים ניתן לאסוף מידע נוסף על הרגלי הצריכה בנוגע למיקום המדויק של המשתמש, דבר המשפר את דירוג המידע. ולבסוף, "הדבר נעשה מתוך הבנה שהמכשירים הניידים יהפכו לאולטימטיביים לצריכת תוכן".

טענה זו מגובה, לדבריו, בהכרזות של גופי תוכן מובילים כמו יאהו, AOL, "וושינגטון פוסט" ו"ניו יורק טיימס" שהשיקו מגזינים פרסונליים דיגיטליים, המיועדים לאייפד ולטאבלטים אחרים, כך שבתוך שנה הצרכנים ייהנו בכל מקום במרחב הדיגיטלי ממוצרים המתאימים לצרכים ולרצונות שלהם.

מנוע אינטימי למשתמש

חברה ישראלית נוספת המתמחה בהתאמת תכנים לצרכן היא Genieo. המערכת שלה יוצרת עבור המשתמש דף בית המותאם לתחומי העניין שלו וכולל עדכונים מאתרי חדשות, בלוגים ורשתות חברתיות.

המידע על המשתמש נאסף באמצעות תוכנה המותקנת במחשב האישי שלו. "הרעיון היה ליצור מנוע חכם שיהיה חלק מהמחשב, שילמד בצורה אינטימית את כל תחומי העניין שלי", אומרת סול צבי, מנכ"לית ומייסדת החברה.

המשתמש אינו נדרש להגדיר בשום שלב את תחומי העניין שלו או מקורות המידע שאחריהם הוא רוצה לעקוב כדי שאלה יתווספו לרשימת האתרים שמהם הוא מקבל עדכון. ברגע שהמשתמש גולש לאתר מסוים, המערכת מוסיפה אותו לרשימת המקורות ומעבירה למשתמש עדכונים מן האתר בהתאם לתחומי העניין שלו. "ברגע שהמשתמש נכנס למקור בפעם הראשונה, אנחנו בעצם עושים שירות לגוף התוכן, משום שאנחנו רושמים את המשתמש לכל העדכונים ואז מסננים אותם לפי התחומים שמעניינים אותו", אומרת צבי.

בדף שאותו רואה המשתמש מופיעים כותרות ותקצירים בלבד, ואם הוא מתעניין בנושא הוא לוחץ על קישור ומגיע לאתר שבו התפרסם התוכן. "אנחנו מייצרים תנועה, ולכן גופי התוכן רוצים לעבוד איתנו", טוענת צבי.

הכלי של Genieo אמנם מגדיל את התנועה באתרי התוכן, אך הוא מתאים גם לחברות אינטרנט שאין להן שטח פרסום אך יש להן משתמשים רבים, כמו סקייפ. המערכת מאפשרת לחברות להציע למשתמשים דף בית שבו מופיעות פרסומות לצד אייטמים המותאמים להם אישית. במודל זה Genieo והחברות מתחלקת בהכנסות הפרסום באמצעות Revenue share.

האתגר המשמעותי שאתו מתמודדת החברה הוא כיצד לצפות מה יהיה הדבר הבא שאותו ירצה המשתמש. "לא תמיד התנהגות העבר משקפת את האייטם הבא שאלחץ עליו. בדרך כלל אנחנו מנסים להבין את התנהגות המשתמש עד כה, ומשם לנסות לצפות את העתיד", אומרת צבי.

החברה משתמשת בטכניקות נוספות לחיזוי התנהגות המשתמש. אחת מהן היא Collaboration Filtering - להמליץ למשתמש בהתאם לצורת התנהגות שפועלת בצורה שדומה אליו. טכניקה זו מוכרת לגולשים באתרי קניות כמו Amazon, שם ממליצים למשתמש שמעוניין לקנות מוצר מסוים על מוצרים נוספים שקנו משתמשים שהתעניינו באותו מוצר. טכניקה בולטת נוספת שבה משתמשת החברה היא לפי ההיסטוריה של המשתמש. בנוסף לשתי הטכניקות הללו פיתחה החברה דרכים נוספות - למשל, אם המערכת למדה שמשתמש אוהד קבוצת ספורט מסוימת, בזמן משחק של אותה הקבוצה יופיעו עדכונים מהמשחק על צג המחשב של המשתמש.

גרסת הבטא של המוצר יצאה במארס 2010, ולפני כחודשיים במסגרת כנס MacWorld הושקה גרסת המקינטוש. כיום משתמשים בכלי כמה עשרות אלפי משתמשים, שרובם נמצאים בארה"ב. כשהתוכנה מותקנת על המחשב לראשונה, תהליך האפיון המלא של המשתמש אורך כמה ימים, בהתאם לתדירות הגלישה של המשתמש. המערכת סורקת את התנהגות המשתמש בחודש שקדם להתקנה. עיצוב הדף המותאם למשתמש הוא פשוט ונטול אפקטים גרפיים. "זה לא סקסי ולא יפה, אבל זה הכי נוח", אומרת צבי, ומספרת שהעיצוב נבחר לאחר התלבטות ארוכה: "יש הבדל דרמטי בין כמה סקסי אתה רוצה להיות לבין להיות פרקטי".

פיצוח האישיות הבידורית של המשתמש

עולם תוכן נוסף המכיל כמויות מידע גדולות הוא עולם הטלוויזיה. אמנם כמות התכנים הטלוויזיוניים אינה מתחרה בכמויות המידע המיוצרות ברשת האינטרנט, אך גם שם יש צורך בכלי שימליץ לצופה על תכנים המתאימים לו מתוך המבחר הקיים. חברת ג'יני (Jinni), שבאחרונה השלימה סבב גיוס שני שבו גויסו 5 מיליון דולר, מפתחת מנוע לפיצוח "האישיות הבידורית" (entertainment personality) של המשתמש.

יוסי גליק, מנכ"ל ומייסד החברה, מסביר מהי התפישה העומדת בבסיס המנוע של ג'יני באמצעות אנלוגיה לעולם האוכל: "האדם הוא מרובה טעמים, ובכל פעם מתחשק לו משהו אחר. אנחנו החלנו את זה על עולם הבידור". בניגוד לתפישה המקובלת שבה סרט מקוטלג לפי הז'אנר שאליו הוא משתייך, בג'יני מפצחים מהו "הטעם" שעליו עונה הסרט. כך למשל, משתמש שאוהב את הסרט "חומות של תקווה" ואת הסדרה "נמלטים" מעדיף תכנים שבהם קיים אלמנט של "כנגד כל הסיכויים".

"המערכת יכולה לשלוף מאוסף עצום של תכנים רשימה קצרה של המלצות", אומר גליק. המערכת מזהה באופן כזה כמה טעמים המשקפים את אישיות המשתמש, ויכולה לסייע לו למקד את הבחירה שלו. המערכת גם נותנת למשתמש הקשרים לתכנים שאותם הוא צרך בזמן האחרון המשתייכים לכל טעם. המערכת שאותה פיתחה ג'יני מבוססת על זיהוי המשמעות של כל סרט או תוכנית טלוויזיה. התהליך מתבצע באמצעות ניתוח סמנטי אוטומטי של תקצירים וביקורות שנכתבו על התוכן. כל טעם מוגדר ומאופיין על ידי סט של טאגים סמנטיים המגדירים אותו, וכך יודעת המערכת להמליץ לצופה על תכנים המתאימים לטעמו.

הטעם של המשתמשים נבנה באמצעות מעקב אחר התנהגותם ותגובותיהם לתכנים שבהם הם צופים. משום שצפייה בטלוויזיה ובסרטים נעשית לרוב עם אנשים נוספים, המערכת יכולה להמליץ על תכנים החופפים את טעמיהם של הצופים. כמו כן, המערכת של ג'יני משתלבת בעולם הרשתות החברתיות - אפשר לקבל המלצות על שותפים המתאימים לצפייה משותפת בסרט מסוים או לבקש המלצה על סרט שיתאים למשתמש ולחבר.

לקוחותיה של ג'יני הם חברות הטלוויזיה המשלמות עבור השימוש בטכנולוגיה. כיום לחברה לקוח בבלגיה ושני לקוחות בארה"ב. ג'יני היא שותפה אסטרטגית של גוגל בפיתוח של Google TV, העתידה לשלב בין הטלוויזיה המסורתית לתוכני וידיאו באינטרנט. "בכל מקום שמישהו צריך לקבל החלטה מה בא לו לראות - ג'יני מתאימה להיות שם", אומר גליק. החברה מפתחת כעת שלט אישי שיותקן על גבי אייפון ואייפד.

לא עומדים במידע

פייסבוק

בחודש מתפרסמים יותר מ-30 מיליארד עדכונים

זמן השימוש בפייסבוק מצטבר ל-700 מיליארד דקות בחודש

משתמש ממוצע משתף 90 לינקים, הודעות, תמונות וחדשות בחודש

יותר מ-500 מיליון משתמשים פעילים

You Tube

35 שעות וידאו עולות בכל דקה. בסך הכך עולות יותר מ-50 אלף שעות וידיאו ביום

 

מחיבור הקטעים שעולים בשבוע ניתן ליצור יותר מ-175 אלף סרטי קולנוע באורך מלא.

כדי לצפות בכל הקטעים המועלים ליוטיוב בו זמנית צריך 2,100 מסכים

WordPress

בכל יום כ-413 אלף בלוגרים מפרסמים כ-563 אלף פוסטים ו-451 אלף תגובות

בסך הכל נכתבות 111 מיליון מלים ביממה - פי שלושה ממספר המלים באנציקלופדיה בריטניקה

בכל חודש יותר מ-284 מיליון איש קוראים יותר מ-2.5 מיליארד דפי בלוגים

טוויטר

200 מיליון משתמשים רשומים מצייצים 110 מיליון פעמים ביום. כמות הציוצים הכפילה את עצמה בתוך שנה

ידרשו לאדם 20 שנה כדי לקרוא את כל הציוצים שנוצרו ביום אחד

נשים 24.8 שעות בחודש

 

גברים 22.9 שעות בחודש

מקור: פייסבוק, comScore, youtube, Forbes, Death and Taxes, WordPress



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#