משלמים יותר: ההוצאה על ביטוחי בריאות זינקה פי 8 בחמש שנים - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משלמים יותר: ההוצאה על ביטוחי בריאות זינקה פי 8 בחמש שנים

מחקר חדש של משרד הבריאות מגלה: היקף ביטוחי הבריאות הפרטיים הוא 5.5 מיליארד שקל בשנה ■ קצב הגידול בהוצאה עליהם גדול פי שלושה מהממוצע ב-OECD ■ שיעור ההחזר למבוטחים נמוך מ-50%

תגובות

>> נתונים חדשים על תהליך האמריקניזציה של מערכת הבריאות: ישראל נהפכה בשנים האחרונות לשיאנית הגידול בהוצאה על ביטוחי בריאות פרטיים - כך עולה ממחקר חדש שנערך במשרד הבריאות ויוצג היום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל.

המחקר חושף כי ההוצאה על ביטוחי בריאות בישראל - ביטוחים משלימים של קופות החולים והביטוחים המסחריים - עלתה בין 2005 ל-2010 בכ-80% - פי שמונה מהעלייה בהוצאה של הציבור בשאר ענפי הביטוח כמו רכב ודירה.

אלי הרשקוביץ

מדובר בסכומי כסף אדירים: היקף מחזור הביטוחים הפרטיים ב-2010 היה סכום פנטסטי של 5.5 מיליארד שקל מפרמיות - מתוכו 3 מיליארד שקל בביטוחים המשלימים של קופות החולים ו-2.5 מיליארד שקל בביטוחים המסחריים של חברות הביטוח הפרטיות. עם זאת, סכומים אלה אינם מגיעים למערכת הבריאות הציבורית, שכן על פי חוק ניתן לממש את הביטוח הפרטי רק במערכת הבריאות הפרטית.

ישראל היא המדינה השלישית בשיעור המבוטחים בביטוחים פרטיים מבין מדינות OECD: 81% מהציבור מבוטחים בביטוח בריאות אחד לפחות: ביטוח משלים של קופת חולים, ביטוח מסחרי או שניהם.

עורכי המחקר, דניאלה אריאלי, ניר קידר וטוביה חורב, מהאגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, השוו את המגמות בישראל למדינות OECD וגילו כי ב-2003-2009 עלה החלק של הביטוחים הפרטיים בישראל מתוך ההוצאה הפרטית לבריאות ב-21% - פי שלושה מהשינוי במדינות OECD. במקביל, ב-2003-2009 עלתה ההוצאה לביטוחי בריאות לנפש בישראל ב-58%, לעומת שינוי של 37% בלבד במדינות OECD.

עוד מצאו החוקרים כי התמורה שמקבל המבוטח עבור כספו מצומצמת למדי: בממוצע, על כל שקל שמשלם האזרח בישראל לחברות הביטוח הפרטיות עבור ביטוחי בריאות, הוא מקבל פחות מ-50% בחזרה עבור שירותי בריאות.

ישנם הבדלים ניכרים בשיעורי ההחזר בין הביטוחים הקבוצתיים (ובהם הביטוחים המשלימים של קופות החולים), בהם שיעור ההחזר הוא 71%, לבין הביטוחים המסחריים הפרטיים, שבהם שיעור ההחזר נמוך ביותר - 36% בלבד. במלים אחרות, מבוטחים בביטוחים מסחריים פרטיים, שהם בדרך כלל גם יקרים יותר מביטוחים קבוצתיים, יקבלו רק 37 אגורות החזר עבור כל שקל ששילמו כפרמיה חודשית לחברת הביטוח.

הפרשים גדולים אלה נמצאו גם בסוגים הנוספים של ביטוחי הבריאות: ביטוח סיעודי (החזר של 58% בביטוחים קבוצתיים לעומת 24% בלבד בביטוחי הפרט), ביטוח נכויות (98% החזר בקבוצתיים לעומת 60% בביטוחי הפרט), וביטוח מחלות קשות (86% לעומת 46%). נתונים אלה מוכיחים חד משמעית כי במבחן עלות מול תועלת יש עדיפות ברורה לביטוחים קבוצתיים על פני ביטוחים פרטיים עבור המבוטח.

"זה תמרור אזהרה"

הגידול שעליו מצביעים החוקרים משפיע על ההוצאה הפרטית לבריאות המאמירה והולכת: אם עד לפני שנתיים היו טיפולי השיניים המרכיב הגדול ביותר בהוצאה הפרטית, בשנים אלה ביטוחי הבריאות נהפכו למרכיב המשמעותי ביותר בהוצאה לבריאות של משקי הבית בישראל. בנוסף, מצאו החוקרים כי הגידול ברכש ביטוחי הבריאות הוא הגורם המרכזי לעלייה בהוצאה הפרטית לבריאות בעשור האחרון.

במשרד הבריאות ערים לזינוק הכמעט בלתי נשלט הזה בביטוחים הפרטיים בישראל, והמשרד אף הציב לעצמו כיעד ל-2012 להגביר את מעורבות המשרד באישור פוליסות בריאות וסיעוד. בנוסף מתכוון המשרד לבנות מנוע השוואה "לצורך מניעת כפל ביטוחי בין הסל הציבורי, הביטוחים המשלימים והביטוחים הפרטיים".

לדברי ניר קידר, אחד מעורכי המחקר, "זה תמרור אזהרה. אם נמשיך בקצב הגידול הנוכחי בביטוחים הפרטיים נהיה אחת המדינות שמוציאות הכי הרבה על ביטוחי בריאות". לדבריו, אחת הבעיות הקשות בתחום היא כפל הביטוח: "אנשים מבוטחים כיום במספר ביטוחים, ולפעמים יש כפל ושילוש ביטוחים. מדאיג אותי שיחס התביעות (שיעור ההחזר למבוטח) נמוך מ-50% - בעיקר בביטוחי הפרט. מדובר בנתון נמוך מאוד. בארה"ב למשל, יעד הרפורמה של אובמה הוא שיעור החזרים של 80%".

בנוסף מודאג קידר מכך ש"ככל שיש יותר ביטוחים פרטיים כף הלחץ על המערכת הציבורית לשפר את עצמה קטן והולך. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במדינה שבה להרבה אזרחים יש ביטוחים פרטיים ולמעט רק את הסל הבסיסי. כיום הסל הציבורי מאוד רחב ומספק, אך החשש הוא שאם המצב הזה יימשך לאורך שנים, עלול להיווצר מצב שאין מספיק לחץ לעדכן ולשפר אותו".

לדברי פרופ' גבי בן נון מהפקולטה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, "לעלייה בהוצאה על ביטוחים פרטיים יש השלכות על יעילות המערכת והשוויוניות שבה. בפן של היעילות, בכמות כל כך גדולה של כסף ניתן להפיק הרבה יותר קילוגרמים של בריאות, ובפן של שוויוניות - כמובן שזרם כזה של כסף הוא רגרסיבי, וככל שהמבוטח מבוגר וחולה יותר - הוא משלם יותר".

לדברי בן נון, "ההשלכה הכי חמורה לצונאמי הזה של כסף בביטוחים המשלימים והמסחריים היא העובדה שסכומים אלה מתועלים ברובם הגדול אך ורק למגזר הפרטי - ובכך יוצרים תחרות בלתי הוגנת למול המערכת הציבורית. המגמה הזו מחייבת הסדרה מחודשת של כל כללי המשחק במערכת הבריאות הישראלית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#