"הפעלת שירותי רפואה פרטיים בבית החולים שיוקם באשדוד אינה חוקתית" - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפעלת שירותי רפואה פרטיים בבית החולים שיוקם באשדוד אינה חוקתית"

האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את האפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטיים בבית החולים שיוקם באשדוד ■ לפי העתירה, חברת אסותא שעתידה להקים את בית החולים קיבלה הטבות מפליגות מהמדינה

5תגובות

>> האגודה לזכויות האזרח עתרה אתמול לבג"ץ יחד עם ארגון רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה בדרישה לבטל את האפשרות להפעלת שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בביה"ח הציבורי שיוקם באשדוד. העתירה הוגשה נגד ממשלת ישראל, שר הבריאות, סגן שר הבריאות, משרד האוצר, החשבת הכללית ואסותא.

לטענת העותרים, הפעלת שר"פ בבית חולים ציבורי אינה חוקתית, מעמידה בסכנה את המשך תפקודה של מערכת הבריאות בישראל כמערכת ציבורית ופוגעת בזכות לנגישות שווה לבריאות ובזכות לכבוד.

בעתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין גלעד ברנע, אן סוצ'יו, ד"ר אמיר פז-פוקס ופרופ' יואב פלד נטען כי במהלך ההתקשרות עם חברת אסותא שעתידה להקים את בית החולים קיבלה החברה הטבות מפליגות - החל במענקים ועד לאישור השר"פ - רק מכיוון שהמדינה ניסתה בכל כוחה להימנע מלהקים בעצמה את בית החולים, כפי שמחייב החוק במקרה שהקמה באמצעות יזם תיכשל.

המענק שתפח ותפח

בית החולים החדש באשדוד יוקם על ידי אסותא לאחר שנותרה המתמודדת היחידה במכרז בעקבות פרישתן של שתי הקבוצות המועמדות האחרות - אפריקה ישראל ושירותי בריאות כללית. בעתירה מתואר התהליך החריג שקדם לחתימה על החוזה עם אסותא: מענק ההקמה שהסתכם בתחילה ב-130 מיליון שקל (20% מעלות ההקמה) תפח והלך, והגיע עד לסכום של 487.5 מיליון שקל (75% מעלויות ההקמה). בנוסף הוענקו לאסותא הטבות בתשלומי הפיתוח ובהיטלי הארנונה לעיריית אשדוד בסך של כ-100 מיליון שקל.

הסכום הכולל של המענק וההטבות הגיע ל-89% מעלות ההקמה של בית החולים - זאת בנוסף לקבלת הקרקע להקמת בית החולים ללא תמורה ולהטבה הכלכלית הגלומה במתן האפשרות להשתמש בשטחי קרקע נוספים הצמודים לבית החולים.

"ההסבר שניתן על ידי המדינה עצמה להגדלת המענק", נכתב בעתירה, "היה כי בניגוד לקבוע בחוק הממשלה אינה מוכנה להקים בעצמה את בית החולים, ולכן האופציה היחידה היא שבית החולים יקום באמצעות יזם". בעתירה מצוטט נציג משרד האוצר שאמר בוועדת הכספים של הכנסת: "אם המכרז ייכשל, אנחנו מבטלים את חובת הממשלה להקים את בית החולים בעצמה".

"המדינה, באמצעות משרד האוצר, עשתה ככל יכולתה כדי להימנע ממילוי חובתה על פי חוק בית החולים באשדוד - להקים ולהפעיל בעצמה את בית החולים. משלא עלה בידי המדינה לבטל או לדחות את החוק עצמו, היא פעלה באורח שיטתי ועקבי להיטיב את תנאי המכרז מעבר לכל קנה מידה סביר על מנת להבטיח שיימצא יזם שייאות להקים ולהפעיל את בית החולים", נטען בעתירה.

מעבר לתהליך יוצא הדופן שקדם לחתימה על החוזה עם אסותא מתמקדת העתירה בהיתר שניתן לבית החולים החדש להפעיל שר"פ בהיקף של 25% מפעילותו - דבר שנאסר כיום כליל על בתי החולים הציבוריים ומתרחש רק בבתי החולים הירושלמיים הדסה ושערי צדק - וזאת על אף שבית החולים באשדוד מוגדר בית חולים ציבורי הממומן על ידי המדינה. ב-2002 אסר היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין על הפעלת שר"פ בבתי חולים ציבוריים. החלטתו גררה עתירה לבג"ץ, ששב וקבע כי הפעלת השר"פ בבתי החולים הממשלתיים היא בלתי חוקית.

בנוסף מזכירים העותרים מחקר רחב היקף שנעשה בבתי החולים הדסה ושערי צדק ב-2002, ובדק רשומות של 37 אלף ניתוחים. במחקר התגלו הבדלים בין ניתוחים שנערכו במסגרת ציבורית לעומת ניתוחים שבוצעו במסגרת שר"פ בכל הקשור להקצאת רופאים בכירים לניתוח: בעוד שבניתוחים שבוצעו במסגרת שר"פ ב-92% מהמקרים המנתח הראשון היה רופא בכיר, רק ב-37% מהניתוחים במסלול הציבורי היה המנתח הראשון רופא בכיר. בנוסף נמצא כי ב-45% מכלל ניתוחי השר"פ המנתח המוביל היה ראש המחלקה, לעומת 12% בלבד מהניתוחים הציבוריים, וכי ב-91% מניתוחי השר"פ ברמת מורכבות גבוהה ראש מחלקה היה המנתח המוביל, לעומת 28% בלבד בניתוחים הציבוריים ברמת מורכבות זו.

כמו כן הצביעו העותרים על מחקרים המוכיחים כי שר"פ נמצא מחוץ להישג ידם של מטופלים מעוטי הכנסה. "אמנם הגישה לשר"פ נהפכה לזמינה יותר לבעלי הכנסה בינונית, שכן שיעור בעלי הביטוחים המקיפים גדל לכ-80%, אולם שירותים אלה עדיין נמצאים מחוץ ליכולת הכלכלית של רוב המשפחות שהכנסתן נמוכה", נכתב בעתירה.

משרד הבריאות התנגד

העותרים מזכירים כי משרד הבריאות התנגד להפעלת השר"פ באשדוד. כך למשל, בתשובה ששלח סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לאגודה לזכויות האזרח ציין כי "עמדתו העקרונית של משרד הבריאות היא כי בהקמת בית חולים ציבורי יש לשאוף כי ינהג כמו כל בית חולים ציבורי, היינו ללא שר"פ. שינוי במדיניות זו ראוי שייעשה באופן דומה לכל בתי החולים הציבוריים במערכת". בנוסף הם מזכירים את התנגדותו ארוכת השנים והבלתי מתפשרת של משרד האוצר לשר"פ, שהובעה גם בזמן מאבק הרופאים.

לטענת העותרים, בית החולים שעתיד לקום באשדוד הוא בית חולים ציבורי לכל דבר ועניין, כפי שטוענים גם מנהליו ואנשי משרד האוצר וכפי שנקבע במכרז להקמתו, ולכן חל עליו האיסור המשפטי להפעיל שר"פ. "כמו בכל בית חולים ציבורי, חלק הארי של הוצאות תפעול בית החולים ימומנו באמצעות החזרים מקופות החולים בעבור שירותי בריאות הנכללים בסל הבריאות הממומן על ידי כספי הציבור", נכתב בעתירה, שבה מוזכר גם כי אף שאסותא היא חברה פרטית, היא נמצאת בבעלות של קופת חולים מכבי - גוף ציבורי.

אלי הרשקוביץ

בהפעלת השר"פ בבית החולים, נטען, יש משום "הפליה מובנית בין מטופלים, שכן היא יוצרת שני מעמדות של חולים: אלה שיכולים להרשות לעצמם לבחור תמורת תשלום נוסף את הרופאים הבכירים והמומחים יותר ולקבל טיפול מקצועי יותר ואולי אף מהיר יותר, ולעומתם יתר החולים, שידם אינה משגת לבחור את הרופא המטפל... הפעלת שר"פ תגרום לכך שהרופאים הבכירים יטפלו באוכלוסייה האמידה יותר, כך שאיכות הטיפול וזמינותו לחולי השר"פ תעלה ובמקביל תיפגע איכות הטיפול בחולים 'הרגילים'".

עוד נטען כי יש בהפעלת השר"פ באשדוד "פגיעה בכבודם של אלו שידם אינה משגת את הטיפול במסלול השר"פ. האפשרות של חולה אחד לבחור רופא בעוד אחר אינו יכול לעשות כן במסגרת אותו בית חולים ציבורי יוצרת הפליה, תחושת השפלה ופגיעה בכבוד האדם".

העותרים מזהירים גם מפני מדרון חלקלק שיוביל לדרישה להפעלת שר"פ גם בבתי החולים השכנים, ברזילי וקפלן, ולאחריהם שאר בתי החולים. העותרים מדגישים כי הם אינם מתנגדים להקמת בית החולים אלא רק לאישור להפעיל בו שר"פ.

עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי וממנסחי העתירה, הוביל גם את העתירה נגד הקמת בית הסוהר הפרטי. ברנע רואה דמיון בין שתי העתירות: "בשני המקרים מתקיימת פגיעה בכבוד האדם: עצם זה שמכניסים שר"פ למערכת הציבורית פוגע בכבוד החולים שלא יכולים לבחור במסלול הזה. בבתי הסוהר קבעה נשיאת העליון דאז דורית ביניש שלא משנה מה תהיה רמת בית הסוהר הפרטי - אחזקת אסיר בבית סוהר פרטי היא כשלעצמה פגיעה בכבוד ובחירות".

רמי אדוט מהאגודה לזכויות האזרח אמר בתגובה: "אנו רואים עצמנו כמייצגי הציבור באשדוד, שלשיעור ניכר ממנו אין ביטוח משלים. מגיע להם בית חולים ציבורי אמיתי וראוי לשמו".

מאסותא נמסר בתגובה: "אסותא ניגשה למכרז בתום לב וזכתה בו כחוק. אנו רואים בצער את הניסיונות לעצור פרויקט לאומי בעל חשיבות כה גבוהה.

"מאז סיום ההליך המכרזי וההודעה על הזכייה השקיעה אסותא סכומי עתק בתכנון בית החולים, והיא צפויה להשקיע עוד עשרות מיליונים בהפעלתו. בית חולים אסותא אשדוד יהיה מצויד בטכנולוגיות מתקדמות ביותר בפורמט ייחודי המשלב את כל הגורמים המטפלים, תוך שמירת כבודו של האדם המטופל וראייה כוללת של צרכיו".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#