מצבו של מעמד הביניים לא נורא כל כך - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מצבו של מעמד הביניים לא נורא כל כך

חמש השנים האחרונות מדאיגות - אבל לא מבטלות את העלייה ברמת החיים

73תגובות

<<באיחור אלגנטי של שנתיים אחרי מרכז המחקר של הכנסת, ושנה אחרי שגם TheMarker פירסם כתבה בנושא, מפרסם בנק ישראל את תוצאות הבדיקה שלו על מצבו של מעמד הביניים בישראל. המסקנה של בנק ישראל מחרה מחזיקה אחרי הכנסת ואחרי TheMarker - הנתונים מעידים כי מצבו של מעמד הביניים בישראל אינו נורא כל כך.

אז נכון, חלקו של מעמד הביניים המורחב (מעמד ביניים רגיל + מעמד ביניים-גבוה), נשחק מעט בשנים האחרונות. חלקו באוכולוסייה הוא כיום כ-51% לעומת 56% לפני כמה שנים. בבנק ישראל מסבירים זאת בעיקר בהתרחבות המעמד הנמוך, ומציינים כי ישראל אינה חריגה בכך - זוהי מגמה כלל עולמית.

גם המחקר של הכנסת מצא לפני שנתיים עדויות לשחיקה מסוימת במצבו של מעמד הביניים המורחב בישראל - חלקו בעוגת ההכנסות הלאומית ירד בכ-2% במהלך העשור האחרון. עדיין, 43% מהאוכלוסייה שהכנסת הגדירה כמעמד ביניים מורחב החזיקו ב-47% מההכנסה הלאומית - יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה.

נתוני השחיקה האלה, עם זאת, הם מזעריים ואינם מעידים על מגמה מובהקת. האיתות המדויק ביותר לגבי מצבו של מעמד הביניים הוא, כמובן, יכולת הצריכה שלו. בנק ישראל בדק זאת בהשוואה של ההוצאה של מעמד הביניים למחירי המוצרים במשק. הבדיקה של בנק ישראל העלתה כי ההכנסה נטו של מעמד הביניים עלתה מאז 1997 יותר מאשר כל המוצרים העיקריים (מזון, דיור, חינוך לגיל הרך ובריאות). משמע, כוח הקנייה של מעמד הביניים נמצא במגמת עלייה, ולא שחיקה.

המגמה הזו משתנה החל ב-2007 - בחמש השנים האחרונות ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים עדיין עלתה יותר ממדד המחירים לצרכן, אבל פיגרה אחרי עליות המחירים של כמה מוצרים מרכזיים. ספציפית מחירי הדיור, המזון, החשמל והמים עלו יותר מההכנסה הפנויה של מעמד הביניים - עדות כי אכן חלה תפנית לרעה ביוקר המחיה בישראל בחמש השנים האחרונות, ולמחאת יוקר המחיה היה על מה להתבסס. חמש השנים האחרונות, לפיכך, מדאיגות - אבל עדיין אין בהן כדי לשנות את התמונה ארוכת הטווח של עלייה ברמת החיים של מעמד הביניים.

הנתונים שפירסם TheMarker לפני שנה, ושהתבססו על נתוני הלמ"ס לגבי ההוצאה וההכנסה הכספית של משקי הבית בעשירונים השונים, לימדו גם הם על תמונה דומה. כך, התברר כי ב-2005-2009 כל העשירונים הגדילו את ההוצאה שלהם. הגידול בהוצאה היה בשיעור שונה לאורך העשירונים, ללא עדיפות ברורה לעשירונים הגבוהים דווקא. גם מבדיקה של החזקה בנכסים עולה כי משקי הבית בישראל מגדילים כל הזמן את החזקתם בנכסים פיסיים - מזגנים, מכוניות, דירות ועוד - וזאת שוב לאורך כל העשירונים, הגם שקיימים הבדלים גדולים בהחזקת נכסים לאורך העשירונים.

יתרה מכך, מחקר של בנק ישראל שפורסם על ידי TheMarker לפני כמה חודשים לימד כי בעשור האחרון מעמד הביניים בישראל הגדיל את שיעור החיסכון שלו. הגדלת שיעור החיסכון היא עדות מובהקת לעלייה ברמת החיים. עם זאת, אותו מחקר של בנק ישראל העלה גם כי עיקר הגידול בהכנסה ובחיסכון היה בעשירון העשירי. כלומר, מצבו של מעמד הביניים משתפר לאורך שנים - אבל גם הפער שלו מול העשירון העליון מתרחב.

למרות התחושה הרעה ברחוב הישראלי בגלל הגידול בפערים ובגלל העלייה ביוקר המחיה בענפים לא תחרותיים, מתברר כי מצבו של מעמד הביניים אינו רע כל כך. הפערים בינו לבין העשירון העליון מתרחבים וזה מתסכל - ובצדק. גם המעמד הנמוך מתרחב כל הזמן, והדבר מטיל משקולת כבדה על כתפי מעמד הביניים - שנושא בעיקר נטל תשלום המסים.

מעמד הביניים, לפיכך, נשחק מעט בכמה אינדיקטורים. בחמש השנים האחרונות נשחקה גם ההכנסה הפנויה שלו ביחס לכמה מוצרים בגלל העלייה ביוקר המחיה - מעמד הביניים חש זאת, וביטא את התסכול העולה מכך במחאת הקיץ האחרון. עם זאת, במבט כולל, רמת החיים של מעמד הביניים עולה לאורך השנים, והחיסכון שלו גדל.

חשוב לוודא כי המגמות ארוכות הטווח יישמרו, וכי האיומים העיקריים על מצבו של מעמד הביניים בשנים האחרונות יטופלו.

איום אחד כזה, שזוהה על ידי הכנסת, כבר טופל. זאת היתה התוכנית של ראש הממשלה להמשיך ולהפחית את המסים, דבר שאמור היה לסייע בעיקר למעמדות הגבוהים. המחאה של הקיץ האחרון הביאה לעצירת תוכנית הפחתת המסים, וטוב שכך.

האיום הנוסף הוא זה של עליית המחירים בחמש השנים האחרונות, בשל חוסר התחרותיות במשק ובשל הקטנת ההוצאה הממשלתית. גם כאן מחאת יוקר המחיה פעלה כבר פעולה חיובית, והביאה להקלת נטל יוקר החינוך לגיל הרך על משפחות, וכן להגברת קצב שיווק הדירות. בנוסף, המחאה הביאה להקמת ועדת טרכטנברג עם המלצותיה להגדלת התחרותיות במשק הישראלי. ההמלצות האלה אמנם אומצו על ידי הממשלה, אבל הדרך ליישום שלהן עוד ארוכה.

הציבור חייב להמשיך ולהעלות את התחרות על ראש שמחתו, ולתבוע גם מהממשלה לעשות כן, אם הוא רוצה להבטיח כי יוקר המחיה ישוב ויירד לאורך זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#