"רעש אדמה בישראל יגרום לקריסה של שירותי התקשורת והגיבוי" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רעש אדמה בישראל יגרום לקריסה של שירותי התקשורת והגיבוי"

העמידות המרשימה של רשתות התקשורת ביפאן מוכיחה כי ההשקעה בתשתיות משתלמת. החשיבות של תשתיות המחשוב והתקשורת בישראל התחדדה עוד במלחמת לבנון השנייה, אך בענף המחשוב טוענים כי ישראל עדיין אינה ערוכה לאסון, וכי שיקום התשתיות יימשך שבועות

תגובות

<< אסון הטבע שפקד את יפאן שוב העלה אל פני השטח את סוגיית רגישותן של מערכות מחשוב ותקשורת, ואת ההערכה כי פגיעה בהיקפים נמוכים בהרבה בישראל היתה גוררת בעיות קשות באחזור מידע ובהמשכיות של שירותים. "מרבית המקומות שבהם מאוחסנים גיבויי מידע בישראל אינם ערוכים כלל לרעידות אדמה ואינם עומדים בתקנות האירופיות בנושא", מסביר בועז דולב, לשעבר מנהל ממשל זמין, האגף הממשלתי האחראי על שירותי האינטרנט הממשלתיים.

ד"ר חיליק סופר מהמרכז האוניברסיטאי לחקר מצבי חירום ואסון באוניברסיטת בן-גוריון, כתב עבודה מקיפה על רעידות אדמה בישראל, שלפיה ב-1,000 השנים האחרונות תקפה את ישראל רעידת אדמה "הרסנית" אחת ל-80-100 שנה. האחרונה אירעה ב-11 ביולי 1927 - כך שהסיכון הוא אמיתי וייתכן שאף מיידי. בהתחשב בכך שאפילו ביפאן עוד לא הצליחו לחדש עד כה את התקשורת הסלולרית, האם תשתיות התקשורת בישראל ערוכות לאסון, בדגש על רעידת אדמה מג'ורית?

התשובה היא בגדול - לא. החדשות הטובות הן שהפערים ידועים כבר כעת והגופים האחראים לתיקון הכשלים עומלים בנושא, ובתוך שנה וחצי מצב התשתיות יהיה טוב יותר. החדשות הרעות הן, לפי דולב, כי רעידת אדמה קשה תגרום להזזת צנרת ובכך להפסקה מיידית של התקשורת בין מרכזי השרתים למרכזי הגיבוי.

לדבריו, גם ההיערכות בתוך מרכזי הגיבוי, פרט למקרים חריגים, לוקה בחסר: "כל הצנרת בישראל וכל ארונות התקשורת מקובעים למקום. כדי להיות ערוכים לרעידת אדמה, נדרש חיבור של ההתקנים למשטח קפיצי. במצבנו כיום, רעידת אדמה תגרום להפסקה מיידית של השירותים", הוא מסביר. אם התרחיש יתממש, מסביר דולב, יידרש חיבור מחדש של סיבי התקשורת - תיקון שעשוי להימשך שבועות. פגיעה במחשבים המרכזיים (המיינפריים), שייפגעו לפחות בחלקם, תדרוש חודשים ארוכים בהרבה לתיקון מלא עד להבאתם של מחשבים חלופיים.

גם אתרי הגיבוי עלולים להיפגע

ההתקפה על מגדלי התאומים ב-2001 נהפכה למקרה מבחן עבור תעשיית ה-IT כולה, שכן חברות רבות שנפגעו במגדלי התאומים התקשו להתאושש בעקבות אובדן המידע שנגרם במתקפה. בכל הנוגע לחברות הפיננסים מדובר בנזק בלתי הפיך - לא ניתן להשיב תיקי השקעות ולקוחות. כך גם בכל הקשור לבנקים ולחברות האשראי - קשה לחשוב על המשכיות עסקית בחברת אשראי שאיבדה את תיקי היתרות שברשותה.

נקודת המפנה בהתייחסות הישראלית לחשיבותן ועדינותן של תשתיות התקשורת חלה במלחמת לבנון השנייה. אז גם הוקמה רשות חירום לאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, המונה כ-40 עובדים. עם זאת חיים ריינהולד, חבר הנהלה בחברת ב-HMS, סבור כי מצבן של התשתיות בשטח טרם השתנה. "אם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה שתגרום לצונאמי הדומה לזה שהתרחש ביפאן, רוב מרכזי המחשבים בישראל יהיו מתחת לפני הים", אמר.

הפתרון הנפוץ בחברות לאיומים האלה הוא אתר גיבוי, אך לעתים במקרה של אסון טבע גם זה לא מספיק כדי לשמור על המידע החיוני לחברה. ריינהולד סיפר כי אחת מחברות הביטוח שנפגעו במתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק החזיקה אתר מחשוב במגדל הצפוני ואתר התאוששות (גיבוי) במגדל הדרומי. "הקרבה היתה נוחה מאוד ואף אחד לא העלה על דעתו שיהיה משהו שיפגע בשני הבניינים ביחד. בעקבות המקרה אנשים התחילו להבין שצריך להיות ריחוק גיאוגרפי", סיפר.

מרב החברות בישראל מחזיקות מרכזי גיבוי כאלה בגוש דן, ובמקרה של אסון בהיקף משמעותי באזור זה כל המידע שברשותן יאבד. "למרבית הארגונים בישראל יש מרכזי התאוששות באסון", מסביר פיני כהן, אנליסט בכיר בחברת המחקר STKI. "השאלה היא עד כמה הם מוגנים ועד כמה הם סמוכים לאתר השרתים המרכזי". למעט מקרים בודדים, מסביר כהן, מרבית הארגונים מחזיקים באתרי התאוששות בסמיכות גיאוגרפית יחסית למרכז השרתים הראשי של הארגון. במקרים כאלה, הוא אומר, "אסון כמו שהיה ביפאן יכול להרוס את שני האתרים".

לעומת חברות אלה, לחברת הביטוח מגדל יש אתר התאוששות בחו"ל, שמספקת לה חברת HMS. לדברי ריינהולד, החברה החליטה על הצעד הזה לפני כשבע שנים, מתוך הבנה כי "במקרה של פגיעה משמעותית הם לא יוכלו לעשות דבר מכיוון שהכל ייחרב".

חברת מד-1, המחזיקה במרכזי שרתים בצומת בית דגן ובאזור טירת הכרמל, מציעה לארגונים לגוון במיקומים הגיאוגרפיים שבהם מוחזקים הגיבויים. לצד חברות כמו מד-1 ובזק, המספקות לחברות אתרי גיבוי ייעודיים, בוחרים ארגונים רבים בישראל, בהם מרבית הבנקים, להקים בעצמם מרכזי התאוששות מאסון.

כאמור, במגזר הפיננסים תשתיות המחשוב הן בגדר אוויר לנשימה. להבדיל משירותי הבריאות למשל, שבהם יכול להתנהל מפגש בין רופא לחולה גם ללא תשתיות כאלה, לא ניתן לבצע אף פעולה בנקאית בלי גישה למאגרי הבנק. לכן, בנק לאומי הקים כבר ב-1996 אתר התאוששות. חיים ריינהולד, חבר הנהלה ב-HMS, מספר כי "לבנק לאומי היה אתר התאוששות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים עוד הרבה לפני התקנות, מכיוון שמבחינתם היה צורך עסקי בכך ולא בהכרח צורך מנדטורי".

ואולם בעקבות תקנות באזל 2 כל הבנקים מחויבים כיום להקצות הון לגידור הסיכונים התפעוליים, ובהם גם אסונות טבע. בעקבות הבנקים גם חברות הביטוח אימצו את התקן הבינלאומי סולבנסי, המחייב אותם להיערך לאסונות.

"אין תקינה ברורה בנושא"

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אף הקדישה בחודש שעבר ישיבה לנושא היערכות מערכות המידע והמחשוב בישראל לשעת חירום. "מערכות המחשוב כיום לא מוכנות לשעת חירום. אנחנו ניצבים מול שני איומים: אסון טבע כמו רעידת אדמה חזקה ואיום הטרור האינטרנטי - תקיפות מחשבים מרחוק", ציין יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מאיר שטרית. במהלך הישיבה אף נטען כי תשתית האינטרנט צריכה לקבל מעמד של תשתית לאומית, וכי היא תסייע להצלת חיים בעתות חירום.

"בשלב זה אין שום תקינה שמגדירה לחברות הסלולר באיזה תקן לעמוד. אין תקינה לאומית היות שהרגולטור לא קבע תקינה כזו", אומר אילן דוידי, ראש חטיבת שליטה ומבצעים ברשות חירום לאומית (רח"ל). לדבריו, החברות האזרחיות, כמו חברות הסלולר והתקשורת הקווית, הקימו מערכות שרידות באופן וולונטרי - ולא מכורח החוק, שכן אין חקיקה בעניין.

"לכן נפגשנו עם עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת. אנחנו מאמינים שצריכה להיות תקינה כזו. החברות צריכות למגן מצד אחד את מרכזי הבקרה, שזה מה שהציבור מכיר כמרכזי שירות, ומצד שני את מרכזי ההנדסה - מתגי התקשורת", הוסיף דוידי.

שמילה מימון, סמנכ"ל הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת שאחראי על ביצוע ביקורות בחברות התקשורת, מסביר כי "לכל החברות יש גיבויים למתגים, אתר ראשי ואתר משני, מקורות מתח חלופיים וכדומה. למרות זאת, ויש האומרים בגלל כל הגיבויים, היו לבזק ולסלקום שתי תקלות. נפגשתי לאחרונה עם המנהלים של בזק וסלקום ושניהם אמרו דבר דומה: 'אתם לא צריכים לבדוק שיש לי רציפות ויכולות התאוששות. אני חברה מסחרית, כשאני לא באוויר אני מפסיד הרבה כסף ומוניטין'".

מימון הוסיף כי "נפגשנו בשבוע שעבר עם יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף. היה בעבר ויכוח לגבי מי אחראי לבצע ביקורות בחברות התקשורת - אנחנו או הם. אני ממשיל את זה לעניין נגישות הנכים: יש גוף שבודק אם החברות עומדות בכללים, ואנחנו גוף האכיפה, השוט במקרה הצורך. באופן כללי המצב לא רע".

מימון הוסיף שהמשרד יחייב בקרוב את כל חברות התקשורת למנות "נאמן בטיחות ומיגון". לבסוף, אחד המחדלים הכי גדולים הוא שנכון לעכשיו אין במשרד התקשורת מפה של כל תשתיות התקשורת בישראל - אך לדברי מימון מתגבשת מפה כזו בימים אלה.

המשטרה ופיקוד העורף על אותו גל

רח"ל פועלת בימים אלה להקמת מערכת רדיו לאומית משותפת לכל גופי החירום וההצלה. "הממשלה הקימה בינואר ועדה בין-ממשלתית שאמורה להגיש בתוך ארבעה חודשים המלצה לממשלה איך להקים את המערכת. הרשת תכלול את המשטרה, פיקוד העורף, איכות הסביבה, שירותי הכבאות ומד"א. אנחנו בוחנים להרחיב אותה גם לגבי רשות שדות התעופה (בגלל האיום על נתב"ג - א"ז) ובוחנים שילוב חברת החשמל", הסביר דוידי.

פרויקט הקמת המערכת, שנקרא פרויקט ניצן, מבוסס על כ-80 אתרי אנטנות בפרישה ארצית. למעשה, מחצית מהעבודה על המערכת כבר נעשתה: משטרת ישראל רכשה לאחרונה מערכת קשר משלה בטכנולוגיית APCO ופיקוד העורף רכש מערכת בטכנולוגיה זהה בפרויקט רדיו בשם "ברק כתום", שבו נפרשו כ-40 אתרי אנטנות ברחבי הארץ. הגופים בנו קישורים בין המתגים שלהם וכעת שני הארגונים יכולים זה עם זה בעת חירום. כעת הכוונה היא שגם מד"א ומכבי אש ירכשו מערכות דומות, ונושא הרדיו לשעת חירום בישראל ייפתר.

מדובר בפרויקטים לא זולים: פרויקט "ברק כתום" של פיקוד העורף לבדו עלה כ-60 מיליון שקל. דוידי מסביר שבין היתר יוחלט על מקורות המימון - כמה מעלות הפרויקט יממנו הארגונים עצמם, וכמה יגיע מתקציב המדינה. להערכתו, בתוך שנה וחצי תסתיים הקמת רשת הרדיו הלאומית של גופי החירום.

לדברי סופר מאוניברסיטת בן-גוריון, אף שהחלה עבודת המטה הן בנוגע לתשתיטת ותקשורת בין גופי ההצלה, ישנם צעדים נוספים שניתן לנקוט כמו חלוקת רדיו AM לאזרחים - שהוא בעל טווח קליטה גדול מאוד - לטובת שידורים בזמן אסון. עוד הוא ממליץ לרכוש כמה מכשירי טלפון לווייניים לכל גוף חיוני כמו בתי חולים או מפעלים חיוניים, היות שזו התקשורת השרידה ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#