פערי השכר בין גברים לנשים פוגעים בצמיחה של ישראל - כל החדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פערי השכר בין גברים לנשים פוגעים בצמיחה של ישראל

דו"ח קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ממליץ להגדיל את ההשקעה בתשתיות באמצעות ביטול פטורים ממס, מציע להגדיל את הקצבאות אבל להתנות אותן ביציאה לעבודה - וקובע שעיקר הפערים בישראל מגיעים מחרדים ומערבים, אבל לא רק

16תגובות
אהרון ברק בקריה אקדמית אונו
אייל טואג / הקריה האקדמית אונו

הגיע הזמן לקרוע את המסכה מעל דו"חות המומחים הבינלאומיים לגבי כלכלת ישראל, קרי דו"חות קרן המטבע הבינלאומית (IMF) או ארגון המדינות המפותחות (OECD). בשני המקרים מגיעים המומחים מאמריקה, נפגשים עם המומחים בישראל, ושומעים מהם את כל הדברים שאנחנו כבר יודעים על בעיותיה של ישראל ועל ההצעות לפתרון להן.

הדו"ח שמתפרסם בסופו של דבר הוא הדהוד, באנגלית רהוטה, של כל מה שאנחנו קוראים וכותבים בעברית כל השנה. לעתים ההדהוד כולל גם את המחלוקות הפנימיות בישראל, כאשר המומחים מבנק ישראל והמומחים ממשרד האוצר לא מהססים לתלות את הכביסה המלוכלכת שלנו בחוץ, והם נלחמים זה בזה בניסיון להשפיע על הניסוח הסופי של הדו"ח הבינלאומי. הכביסה המלוכלכת הזו מתנוססת אחר כך בגאון בטקסטים המלומדים באנגלית.

על אף שהדו"חות הבינלאומיים על ישראל, לפיכך, מחדשים לנו מעט מאוד - הם בכל זאת בעלי משקל רב. המומחים מאמריקה אמנם ניזונים בעיקר מהמומחים בישראל, ובכל זאת יש להם ידע וניסיון בינלאומיים, ובעיקר יש להם פרספקטיבה בינלאומית.

1,000 ק"מ נסועה לק"מ כביש

התרומה העיקרית של הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל, שפורסם היום (ג'), היא במיקוד חולשותיה העיקריות של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. בקרן המטבע יודעים מה הם אומרים כאשר הם מציינים שההשקעה של ישראל בתשתיות רכבת היא הנמוכה בקרב המדינות המפותחות, והעומס שלנו בכבישים הוא הגבוה ביותר בהפרש ניכר מכל המדינות המפותחות האחרות. הם גם יודעים מה הם אומרים כשהם מציינים כי הפיגור הזה נובע מסיבה אחת ברורה: ממשלת ישראל ניערה חוצנה מהשקעה בתשתיות, ואנחנו משקיעים היום פחות מכפי שהשקענו לפני שלושה עשורים.

הניסיון הבינלאומי מאפשר למומחי קרן המטבע לברור את המוץ מן התבן, ולמקד את הדיון באותם תחומים שבהם הבעיות של ישראל הן קשות ודחופות במיוחד. גם אם מדובר בבעיות ישנות ומוכרות, המיקוד הוא אפקטיבי וחדש. קרן המטבע מקדישה את הדו"ח שלה לשתי בעיות בלבד - האחת, הפיגור העצום שלנו בתשתיות תחבורה. השנייה, העוני והפערים החברתיים, הנובעים בעיקר מחרדים וערבים, אבל לא רק.

חייבים להשקיע בתשתיות תחבורה - בחוכמה

מצבה של ישראל בתחום תשתיות התחבורה הוא בכי רע, וההערכה של קרן המטבע הוא שאם הממשלה לא תעשה דבר, הפקקים - שהם כבר כך הגרועים ביותר בעולם המפותח - רק יחמירו. לכן, קרן המטבע מהללת את שינוי הכיוון של הממשלה, עם תוכנית להשקיע 107 מיליארד שקל בתשתיות בחומש הקרוב, ומתוכם 42 מיליארד שקל מהתקציב. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר של מהפך בתשתיות בישראל עד 2030, לצד תוכנית להגברת היקף התעסוקה בישראל עד לאותה השנה.

הרכבת הקלה בירושלים
אמיל סלמן

רק שאחרי שהיללה את הממשלה, שהבינה כי הגיע הזמן לסגור פערים מול העולם בתחום התשתיות, קרן המטבע נכנסת לשאלה כיצד עושים זאת, או כיצד מממנים מאות מיליארדי שקלים של השקעות בתשתיות - מבלי שישראל תכרע תחת נטל החוב הלאומי. כאן המומחיות של קרן המטבע כבר תורמת תרומה משמעותית לדיון בישראל.

הקרן מאמצת את הנטייה הממשלתית להעביר חלק גדול מנטל המימון למגזר הפרטי, באמצעות פרויקטים ממשלתיים המבוצעים בידי גופים פרטיים (שיטת מימון PPP), אבל מזהירה מפני אשליית השווא שלפיה העברת נטל המימון למגזר הפרטי לא באה עם מחיר בצידה. בעיקר, הקרן מזהירה מהבחירה במימון פרטי רק כדי לנסות להפחית באופן מלאכותי את היקף החוב הממשלתי - וזאת בשל פרויקטים פרטיים בעולם שהסתבכו, או שעלותם לאורך שנים היתה גבוהה בהרבה מהצפוי.

ההמלצה היא, לכן, לפנות למימון פרטי רק כאשר יש סיבה מקצועית לכך - למשל, במקרה שבו רק למגזר הפרטי יש את הידע המקצועי הנדרש להקמת פרויקט תשתית סבוך מסוים.

ההפרש בין בנים לבנות בתוצאות המבחנים ב-2015

בכל מקרה, גידול עצום בהיקף ההשקעה בתשתיות יהיה חייב להביא לגידול בחוב הלאומי של ישראל. החשש הוא שמימון באמצעות חוב בלבד יגדיל את יחס החוב תוצר של ישראל מכ-60% כיום, לכ-70% בעתיד. על מנת שישראל לא תהיה בסכנה של משבר פיננסי כתוצאה מכך, קרן המטבע בוחנת חלופות מימון שונות להוצאה הממשלתית - כלומר, חלופות של מימון באמצעות חוב, ייקור המע"מ, העלאת מס החברות או ביטול פטורים ממס. מימון נטל ההשקעה בתשתיות באמצעות ייקור המע"מ יביא לכך שהוא יעלה מכ-17% ל-21% בתוך שנתיים.

הניתוח של קרן המטבע מעלה כי המימון הטוב ביותר יתקבל באמצעות שילוב של גיוס חוב, ביחד עם ביטול פטורים ממס. באופן ספציפי, קרן המטבע מזכירה ביטול פטור ממע"מ על ירקות ופירות, וביטול הטבות מס שניתנות למשפחות. ההמלצה היא על ביטול פטורים ממס, בשיעור של 5% תוצר, כדי לממן את ההשקעות בתשתית.

אפשר להניח שההיתכנות הפוליטית של ההמלצה הזו היא נמוכה. קשה לראות את הדרג הפוליטי בישראל עומד בפני הלובי החקלאי ומבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, וקשה להאמין שפוליטיקאי כלשהו יציע להעלות את נטל המס על משפחות. לכן, למרות העצה הטובה של קרן המטבע, הסיכון בהגדלת היקף ההשקעה של ישראל בתשתיות הוא עצום: מצד אחד, חייבים להגדיל את ההשקעה אם אנחנו רוצים להאיץ את הצמיחה והפריון; ומצד שני, קיים חשש כבד כי ההשקעה הזו תביא לגידול משמעותי בחוב הלאומי של ישראל.

מדד ג'יני לאי־שוויון בהכנסות

צמצום הפערים - בכל חלקי החברה

ישראל היא המדינה הענייה בקרב המדינות המפותחות, והפערים בה הם בין הגבוהים מקרב המדינות המפותחות. זה אינו חדש. גם העובדה שעיקר העוני והפערים מתמקד בקרב הערבים והחרדים, וששתי האוכלוסיות האלה צומחות בקצב המהיר ביותר, אינה חדשה. התרומה החדשה של קרן המטבע לדיון היא שגם בלי החרדים והערבים, האי-שוויון בישראל גבוה משמעותית מזה שבמדינות ה-OECD, ובאופן ספציפי בישראל יש בעיה קשה של אי-שוויון בתעסוקת נשים.

פערי השכר בין גברים ונשים בישראל הם גבוהים במיוחד, והם נובעים מחולשה בהשכלת הנשים בישראל: הפער בין ציוני התלמידים והתלמידות בישראל במבחנים הבינלאומיים (פיז"ה) גדול מהפער במדינות המפותחות. הפער בין תלמידים לתלמידות גדול במיוחד בקרב המצטיינים (10% עליונים). העובדה שנשים מצטיינות הרבה פחות משפיעה בהמשך גם על בחירת תחום הלימוד שלהן - כולל העובדה שהן נעדרות מתחומי הלימוד המכניסים יותר של ההייטק. הפער הזה משפיע מאוד גם על השילוב בתעסוקה ועל השכר של נשים חרדיות וערביות.

חייבים להילחם בעוני, בלי לשפוך כסף ציבורי

הפרדוקס הישראלי הוא שישראל היא המדינה הענייה ב-OECD, ועדיין ההוצאה שלה על רווחה היא בשליש התחתון של המדינות המפותחות. המדיניות העקבית הזו של ישראל זכתה לביקורת כמדיניות "נאו־ליברלית", וגם קרן המטבע מבקרת אותה, אבל במתינות. הסיבה לכך היא, כמובן, החשש הגדול שהגדלת היקף ההשקעה בקצבאות תעודד אוכלסיות חלשות לצאת משוק העבודה - חשש שמופנה בעיקר לחברה החרדית.

בקרן המטבע מדברים על האיזון העדין הנדרש - הגדלת היקף ההשקעה בקצבאות, מבלי לפגוע בתמריץ לעבוד. הדרך לעשות זאת היא לנהל מדיניות מתוחכמת, שמתנה את מרבית הקצבאות ביציאה לעבודה, ועדיין אינה מזניחה את אלו שלא מסוגלים לעבוד (נכים או קשישים בעיקר).

אישה מחטטת בפח זבל
אליהו הרשקוביץ

כך, קצבת מס הכנסה שלילי היא קצבה מומלצת מאוד. ישראל היא קמצנית במיוחד בהקצאת תקציבים לקצבה החשובה הזו. קרן המטבע ממליצה גם לשנות את מדיניות הביטוח הלאומי, ולעבור מקצבאות אוניברסליות המשולמות לכל האוכלוסייה, לקצבאות הממוקדות באוכלוסייה החלשה בלבד.

המורים בישראל לא טובים מספיק

למרות הגידול העצום בהשקעות בחינוך, ביצועי מערכת החינוך בישראל נותרו חלשים. קרן המטבע לא מהססת לשים את האצבע על הסיבות לכך - מערכת חינוך ממלכתית ערבית חלשה מאוד, היעדר לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית וחולשה גם במערכת החינוך הממלכתית היהודית. את החולשה הזאת תולים בקרן בכישורים נמוכים של המורים ויום עבודה קצר מאוד שלהם. בקיצור, המורים בישראל לא באמת עובדים קשה, לפחות לא בהשוואה בינלאומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#