ישראל 2021: מצבה הכלכלי של ישראל משתפר - אך העוני, אי השוויון והשחיתות גוברים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל 2021: מצבה הכלכלי של ישראל משתפר - אך העוני, אי השוויון והשחיתות גוברים

דו"ח החוסן הלאומי שיוצג היום בכנס הרצליה מראה כי חלקים רחבים בחברה לא נהנים מהצמיחה הכלכלית ■ פרופ' מלניק: "ייתכן שאנו יושבים על פצצת זמן בתחום החברתי" ■ "התפישה על פיה הקדמה הכלכלית תדאג לשיפור החברה כתוצאת לוואי של תהליך הצמיחה - מתבררת כשגויה"

25תגובות

>> מדדי הרצליה לחוסן לאומי ל-2010 מצביעים על חוסר איזון במצבה של ישראל: מצד אחד, המשך השיפור הכלכלי וסגירת פערים מובהקת מול המדינות המפותחות; מצד אחר, נסיגה קלה בממד החברתי על רקע עלייה בתחולת העוני והתרחבות האי שוויון בהכנסות, וכן נסיגה ניכרת בממד המשטרי-פוליטי על רקע הידרדרות במדדי המשילות כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי.

ניר קידר

היום נפתח כנס הרצליה 2011 של המרכז הבינתחומי הרצליה, שבו יוצגו המדדים על ידי פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז לעניניים אקדמיים. מדדי החוסן הלאומי משווים בין הישגי ישראל להישגי המדינות המפותחות בשלושה תחומים - כלכלי, חברתי ומשטרי-פוליטי - תוך השוואה לשנים קודמות החל מ-1990 (בתחום הכלכלי ההשוואה כוללת את 2010, בתחומים החברתי והפוליטי ההשוואה היא עד 2009 בהיעדר נתונים מעודכנים ל-2010). את מדדי הרצליה הכין צוות מומחים בראשות מלניק ובהשתתפות פרופ' לאה אחדות, ד"ר זלמן שיפר, ד"ר תומי שטיינר וד"ר מיכאל סטרבצ'ינסקי. המדדים ל-2010 מתבססים על השוואות כמותיות, שנתיות, בין 31 מדינות (ישראל, 26 מדינות OECD וארבע מדינות האזור - איראן, ירדן, מצרים וסוריה), והשוואה בכל מדינה על פני זמן. המדדים מאפשרים לכמת את המיקום היחסי השנתי של כל מדינה, בכל ממד.

סוגרים פערים עם העולם

"בתחום הכלכלי, אף כי המשבר הכלכלי העולמי גרם לעצירה זמנית בצמיחת המשק ב-2009, ישראל התמודדה היטב עם המשבר", נכתב בדו"ח. "תהליך הצמיחה, שאיפיין את המשק עד 2008, חודש. התנופה הכלכלית באה לידי ביטוי בעליית התוצר והתוצר לנפש, בירידת שיעור הבלתי מועסקים, בעליית מחירים שהיתה בתחום היעד שקבעה הממשלה, בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ובירידה במשקל החוב הציבורי יחסית לתוצר.

לפי הדו"ח, השיפור בממד הכלכלי של ישראל ב-2009 ובעיקר ב-2010 בולט לעומת הירידה שחלה ברוב מדינות OECD. במהלך המשבר הכלכלי העולמי הצליחה ישראל לצמצם את הפער הכלכלי אל מול המדינות המתקדמות ולהגדילו בהשוואה למדינות האזור, בהמשך למגמה המסתמנת מאז 2003. השיפור במצב הכלכלי וסגירת הפער עם מדינות אחרות, העלה את מיקום ישראל בשלושה מקומות. ישראל עברה את ספרד, אירלנד וניו-זילנד והגיעה למקום 18 ב-2010 מבין 31 המדינות הנבדקות".

"ביצועי המשק הישראלי מעידים כי האסטרטגיה המאקרו-כלכלית של ממשלת ישראל הצליחה והניבה פירות בתחום צמיחת המשק, מה שאיפשר צליחה של המשבר תוך פגיעה קטנה יחסית. יש לחזור למדיניות השומרת על גירעון פיסקלי נמוך המחזיר את מגמת הירידה בחוב הלאומי יחסית לתוצר המשק, ואסטרטגיה כלכלית מאוזנת תוך שיפור הביצועים של המגזר הציבורי".

השיפור לא מגיע לכולם

בממד החברתי של החוסן הלאומי, נכתב בדו"ח, ב-2009 ניכרת הרעה מסוימת על רקע המיתון בפעילות הכלכלית של המשק, אשר קטע מגמת שיפור קלה שהסתמנה מאז השפל אליו הידרדר המשק ב-2002-2003. "התפתחות זו ממחישה את העובדה ששיפור כלכלי כשלעצמו אינו מחלחל לתחום החברתי אם לא ננקטת מדיניות חברתית משלימה הכוללת התמודדות ישירה וממוקדת עם האתגרים החברתיים של ישראל".

המחברים מוסיפים: "נסיגה זו היא תוצאה ישירה של העלייה בתחולת העוני ושל התרחבות האי שוויון לעומת שנים קודמות, כתוצאה מההאטה בפעילות הכלכלית של 2009 ועליית שיעור הבלתי מועסקים. הנתונים הכלכליים של 2010 עדיין לא באים לידי ביטוי בהיבט החברתי.

"הצמיחה הכלכלית והתחזקות החוסן הכלכלי של המשק לא משתקפות בפיתוח החברה. התפישה, שייתכן כי היתה קיימת, על פיה הקדמה הכלכלית תדאג לשיפור החברה כתוצאת לוואי של תהליך הצמיחה, מתבררת כשגויה. גם בהשוואה בינלאומית לא הצליחה ישראל לבלום את ההתרחקות מהרמות המקובלות והמשתפרות במדינות המפותחות, אף כי במדינות המפותחות חלה נסיגה חברתית מסוימת על רקע המשבר הכלכלי. מיקומה היחסי של ישראל ב-2010 הגיע למקום 20. יש לעצב מדיניות ממשלתית שתתמודד ישירות עם הבעיות החברתיות, שכן נראה כי אין די בכוחות השוק".

בעיה במשטר הפוליטי

בממד המשטרי-פוליטי נרשמה הרעה במצבה של ישראל ב-2009, לאחר שיפור קל שנרשם ב-2003-2008. המדד המשטרי-פוליטי מגלה הרעה כמעט בכל רכיביו אך בעיקר בתחומי הפיקוח על שחיתות, יעילות הממשל, היציבות הפוליטית ויכולת האזרח להשפיע ולבקר את הממשל.

מחברי הדו"ח כותבים: "ככל הנראה, אירועים בעלי אופי גיאופוליטי שזוכים לכיסוי תקשורתי נרחב, כגון דו"ח גולדסטון ומבצע עופרת יצוקה, משפיעים במידה ניכרת על כל מדדי המשילות המופקים על ידי הבנק העולמי, גם אם ראייתנו המקומית אינה מצדיקה זאת.

"למרות האמור, בהיבט השוואתי הבעיה של ישראל אינה נעוצה בהבדלים בין שיעורי השינוי של המדד המשטרי-פוליטי, אלא בדירוג הנמוך של ישראל יחסית למדינות OECD. ב-2009 הדירוג של ישראל היה נמוך ביותר ב-20% מהרמה הממוצעת של שלוש קבוצות המדינות המערביות הנבחנות. לעומת זאת, הדירוג הישראלי היה גבוה ביותר מ-30% לעומת ירדן ומצרים ובכ-140% לעומת איראן וסוריה. בהשוואה בינלאומית נותרה ישראל במקום 26, מעל מדינות האזור אך מתחת לכל מדינות OECD למעט טורקיה". בדו"ח נכתב: "התרחקותנו מהמדינות המתקדמות משקפת בעיה מערכתית ולא נקודתית, שכן היא באה לידי ביטוי בתחומים רבים כגון יציבות פוליטית, פיקוח על שחיתות, שמירת חוק, יעילות שלטונית, טיב הרגולציה, ייצוגיות ואחריות. שיפור המצב יחייב רפורמה מערכתית".

בסוף השבוע אמר מלניק ל-TheMarker: "בצד הכלכלי אנחנו לא רחוקים ממדינות מהדרג הראשון בעולם כמו דנמרק, שוודיה, פינלנד ודרום קוריאה. הבעיה היא בתחום החברתי. עד 2008 היה נדמה כי העלייה באי שוויון נבלמה, באו נתוני 2009 וטפחו על פנינו. מה שממתיק מעט את התמונה הוא המבנה הדמוגרפי השונה שלנו ביחס למדינות המפותחות - שיעור גבוה יותר של אוכלוסייה צעירה. ואולם, ישראל לא הצליחה לתרגם את הישגיה הכלכליים לצמצום הפערים. לא שהעניים לא התקדמו, אבל הפערים גדלו. לא הצלחנו להביא למצב שבו כולם ייהנו מפירות הצמיחה. ייתכן שאנחנו יושבים על פצצת זמן מתקתקת. כפי שאנחנו מכירים מההיסטוריה העולמית, פערים גדולים יכולים לפגוע בעתיד בצמיחה".

לדברי מלניק, הירידה במדד הפוליטי ב-2009 חדה: "הופתענו. מבחינתנו לא היה משהו חריג ב-2009 שהיה אמור לגרום לירידה. בדקנו את הנתונים והגענו למסקנה כי התפתחויות גיאופוליטיות השפיעו על הערכות הבנק העולמי. למשל, אירועים כמו עופרת יצוקה ודו"ח גולדסטון. כך רואה אותנו העולם - הבידוד העולמי של ישראל גדל. יש תהליך של דה-לגיטימציה של ישראל, בעוד אנחנו כישראלים רואים את הדברים אחרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#