מהפכת הייעוץ הפנסיוני על סף השלמה - באדיבות הלובי של סוכני הביטוח - מדורים שונים (כללי 2) - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת הייעוץ הפנסיוני על סף השלמה - באדיבות הלובי של סוכני הביטוח

הלובי האגרסיבי של סוכני הביטוח הביא לפני חודש לניתוק הקשר בין העמלה המשולמת לסוכנים בענף החיסכון הפנסיוני לגובה דמי הניהול שנגבים מהמבוטחים ■ הסוכנים התכוונו להגן על עצמם מפני השחיקה בדמי הניהול, אך בפועל איפשרו להשלים את המהפכה שהתחילה ועדת בכר - ולהפוך אותם ליועצי ביטוח אובייקטיבים, שכבר לא יבחרו על איזה מוצר פנסיה להמליץ בהתבסס על הרווח האישי הצפוי להם

9תגובות
מתוך ערוץ היוטיוב

לפני חודשיים התרחש בוועדת הכספים של הכנסת אירוע מוזר. אחד מגופי הלובי החזקים ביותר בישראל הפעיל את מלוא השפעתו על חברי הכנסת, כדי שאלה יעבירו בחקיקת בזק חוק שפוגע באינטרסים שלו ומגן על הצרכן. לא זאת בלבד, אלא שהחקיקה שעברה היא פריצת דרך היסטורית, שהמדינה מנסה להשיג מאז שאושרו המלצות ועדת בכר בכנסת ב-2005, ונכשלת פעם אחר פעם. האם הגיעו ימות המשיח לכנסת ישראל?

הלובי המדובר הוא זה של סוכני הביטוח, והחקיקה המדוברת היתה לשינוי העמלה המשולמת לסוכני הביטוח המגייסים מבוטחים לחיסכון הפנסיוני. שינוי החוק, שעבר בחקיקת בזק בגלל תמיכתם המסיבית של סוכני הביטוח בו, קבע כי מעתה העמלה של סוכני הביטוח לא תיגזר מגובה דמי הניהול שמשלם המבוטח הפנסיוני.

בשוק הפנסיה מקובל כי סוכני הביטוח מקבלים לכיסם כ-50% מדמי הניהול שמשלם המבוטח (העמית) לקרן, כעמלה עבור גיוס המבוטח לאותה קרן. הקשר הזה נותק, והחוק החדש קובע כי "עמלת הפצה לא תחושב בזיקה לדמי הניהול שהחברה המנהלת גובה מהעמית".

כך, בוטל ניגוד העניינים החמור ביותר של סוכני הביטוח - שבגללו הוכשלו אלפי חוסכים תמימים לפנסיה - והוא שהאינטרס של סוכן הביטוח היה להעביר את המבוטח לחברת הביטוח שגובה ממנו את דמי הניהול הגבוהים ביותר, כי כך הרווח של הסוכן גדל. בפועל, הסוכנים דאגו להפנות את הציבור למכשירים הפנסיוניים היקרים ביותר, כי ככל שהמכשיר הפנסיוני יקר יותר ודמי הניהול גבוהים יותר, כך גדלה העמלה שקיבל הסוכן. במקום שהסוכנים יחסכו למבוטחים כסף באמצעות בחירת קרן הפנסיה הזולה ביותר, הם הכשילו את המבוטחים עם המלצה דווקא על קרן הפנסיה היקרה ביותר.

.

גם סוכני הביטוח הבחינו בניגוד העניינים הבלתי־סביר הזה, שמעמיד אותם בעמדה של אויבי המבוטח, והם הגיעו לכנסת עם ההצעה לבטל את הקשר בין דמי הניהול לגובה העמלה שלהם. זה קרה בדיוק שנתיים אחרי שהפיקוח על הביטוח ניסה לקדם מהלך דומה, ונתקל אז בהתנגדות עזה של הלובי של סוכני הביטוח בכנסת.

לפתע שינה הלובי את טעמו, ועבר לתמוך תמיכה עזה במה שהתנגד לו בתוקף שנתיים קודם. מדוע? אפשר להאמין שסוכני הביטוח הבינו שניגוד העניינים הזה מבאיש את ריחם בעיני הציבור, ולכן עדיף להם להימנע ממנו. אפשר גם לקנות את ההסבר של מנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, שלפיו הצניחה החדה בשיעורי דמי הניהול הממוצעים בענף הפנסיה שחקה גם את העמלה של סוכני הביטוח - ולכן סוכני הביטוח ניצלו את הזעם הציבורי בנוגע לניגוד העניינים שלהם כדי להתנתק מהשחיקה הנמשכת בדמי הניהול.

התיקון לחוק, שמנתק את הזיקה בין העמלה שמקבל סוכן הביטוח לגובה דמי הניהול, משאיר את השחיקה בדמי הניהול כבעיה שעמה צריכות להתמודד החברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני. הסוכנים יקבלו מעתה עמלה קבועה כלשהי, שתגן עליהם מפני התחרות הענפית השוחקת את דמי הניהול.

מסוכני ביטוח - ליועצי ביטוח

אין פסול בכך שסוכני הביטוח מגנים על העמלה שלהם, אם על הדרך הדבר מצטלב עם האינטרס של המבוטחים ומבטל ניגוד עניינים. הבעיה היא שלא בטוח שניגודי העניינים של הסוכנים מול החוסכים לפנסיה אכן בוטלו.

ראשית, לא ברור מה יקרה מעתה לעמלת ההיקף, או עמלת הבאת לקוח חדש, שסוכני הביטוח מקבלים כתשלום חד־פעמי מהחברות המנהלות. ככל שהעמלה הרגילה של סוכני הביטוח מצטמצמת, גדל האינטרס שלהם להעביר את המבוטחים שנה אחרי שנה מחברת ביטוח אחת לאחרת כדי לקבל בכל פעם את העמלה החד־פעמית על גיוס מבוטח חדש - וזאת גם כשהאינטרס של המבוטח הוא להישאר באותה חברת פנסיה.
שנית, הזיקה בין התשלום שמקבלים סוכני הביטוח לגובה התשלום של המבוטח לא באמת בוטלה. זאת, מאחר שלאותו סוכן ביטוח יכולים להיות הסכמי עמלות חדשים ושונים עם חברות ביטוח שונות, וכך יהיה לו אינטרס להעביר את כל המבוטחים לחברת הביטוח שמשלמת לו את העמלה הגבוהה ביותר - גם אם מדובר בחברה מוצלחת פחות מבחינת הרווחים שהיא מניבה לחוסכים לפנסיה. ניגוד העניינים של סוכני הביטוח, שיעדיפו את החברה המנהלת שתשלם להם יותר ללא קשר לאינטרס של המבוטח, נשאר בעינו.

ועדת בכר הבחינה בכשל הזה כבר לפני יותר מעשור, וניסתה אז להעביר חקיקה שתחייב את סוכני הביטוח לקבל עמלה זהה מכל החברות המנהלות. בפועל, הוועדה ניסתה להפוך את סוכני הביטוח ליועצי ביטוח, מאחר שהמשמעות של עמלה זהה היא שלסוכן אין סיבה להעדיף חברת ביטוח אחת על פני רעותה, ולכן הוא מחויב רק לטובת המבוטח.

אלא שהלובי של סוכני הביטוח הכשיל את הניסיון של ועדת בכר, והמודל המוצע הופעל רק על הבנקים - הם מקבלים עמלה זהה מכל חברות הביטוח על הבאת מבוטח פנסיוני חדש. סוכני הביטוח המשיכו להתקשר עם כל חברה לחוד, בלי כל מגבלה על העמלות שלהם.

המפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר
אמיל סלמן

עמלה אחידה

התיקון החדש לחוק - שכאמור נולד עקב לחץ של סוכני הביטוח ונועד להגן עליהם מהשחיקה המתמשכת של דמי הניהול בענף הפנסיה - פותח פתח להשלים את המהפכה שוועדת בכר כשלה בה. מי שנושאת את לפיד הבשורה היא רשות שוק ההון והביטוח החדשה, שהוציאה לפני שבוע נייר התייעצות שבו היא מבקשת לאכוף את החוק החדש.

רשות שוק ההון והביטוח, בראשותה של דורית סלינגר, קראה לציבור ולחברות הביטוח להציע לה הצעות לגבי מבנה העמלות החדש לסוכני הביטוח, והזכירה כי התיקון לחוק כולל ענישה על מי שמפר אותו, כלומר על מי שישלם עמלה שקושרת בין דמי הניהול שנגבים מהמבוטח לבין עמלת סוכני הביטוח. תחת החשש מענישה, החברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני מתייעצות עם הרשות לגבי מודל העמלות החדש שעליהן לגבש.
לרשות, יש לשים לב, אין סמכות לקבוע את מודל העמלות, והיא נמצאת במעמד של יועצת בלבד - אך מאחר שהיא גם ממונה על האכיפה של החוק החדש, לרבות סעיף הענישה בו, די ברור שאף חברת ביטוח לא תעז להמרות את פיה, ולחתום על מודל עמלות חדשות שאינו מקובל על הרשות. לכן, כדאי לשים לב לקווים המנחים של הרשות לגבי מבנה עמלות אפשרי שעולה בקנה אחד עם רוח החוק.

הקו המנחה השלישי שמפרטת הרשות קובע כי "גוף מוסדי ישלם לבעל רישיון (סוכן ביטוח; מ"א) עמלה כשיעור קבוע מסך הצבירה ושיעור קבוע מסך ההפקדות, ובשיעור אחיד מכל הגופים המוסדיים". במלים פשוטות: רשות שוק ההון קובעת שכדי שהעמלה החדשה תיחשב לכזאת שעולה בקנה אחד עם רוח החוק, העמלה צריכה להיות אחידה בשני מובנים - היא תיגזר בשיעור אחיד מהנכסים המנוהלים (ולא מדמי הניהול המשולמים), והיא תהיה אחידה בין כל חברות הביטוח. משמע, סוכן ביטוח לא יוכל לקבל עמלות שונות מחברות ביטוח שונות.

אי-אפשר לטעות: זוהי המהפכה של ועדת בכר. החוק החדש אוסר על זיקה בין דמי הניהול לעמלה המשולמת לסוכני הביטוח. רשות שוק ההון קובעת בפועל כי האיסור הזה מחייב גם כי גובה העמלה לא ישפיע על המלצת סוכן הביטוח - בין אם גובה העמלה נגזר מדמי הניהול, ובין אם מהסכמים בין הסוכן לחברות הביטוח השונות.

אף שהתיקון לחוק לא קבע זאת, וספק אם כיוון לכך, הפרשנות של רשות שוק ההון היא פרשנות מהותית: אם רוצים לבטל את בעיית ניגודי העניינים של סוכני הביטוח - כך שאלה לא ישלחו את המבוטח לחברת הביטוח שמשלמת להם את העמלה הגבוהה ביותר - נדרש שכל חברות הביטוח ישלמו עמלה זהה. מודל הייעוץ של הבנקים הועתק בפועל גם לסוכני הביטוח, אף שהוא לא כונה כך.

שיפור דרמטי במצב המבוטחים

האם הפכנו בדלת האחורית את סוכני הביטוח, באיחור של 12 שנים, ליועצים? לא בטוח. דילמת האסיר השוררת כעת בשוק הפנסיה היא כדלהלן: סוכני הביטוח אינם יכולים לחתום על הסכמי עמלות שונים עם חברות ביטוח שונות. לכן, הסכם העמלה הראשון שיחתום סוכן הביטוח עם חברת ביטוח כלשהי מחייב אותו - הוא לא יוכל לחתום על הסכם שונה עם חברות אחרות.

בפועל, סוכני הביטוח נדרשים עתה לקרטל את ענף הפנסיה - לחייב את החברות המנהלות לחתום עמם על הסכמים זהים - או להסתפק בחתימה עם חברה אחת. כלומר, מודל ההפצה של ענף הפנסיה עומד בפני מהפך דרמטי: או שסוכני הביטוח ייהפכו ליועצים, משום שהם יקבלו עמלה זהה מכל חברות הביטוח, או שהם ייהפכו לסוכנים קשורים, כי הם יתקשרו בהסכם רק עם חברת ביטוח אחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#