רציני, שאפתני ובמגמת שיפור: כמה מלים טובות על ממשלת נתניהו - מדורים שונים (כללי 2) - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רציני, שאפתני ובמגמת שיפור: כמה מלים טובות על ממשלת נתניהו

ספר תוכניות העבודה החדש של הממשלה מעיד על תכנון רציני, הנמשך כבר חמש שנים ברצף, שבו כל אחד ממשרדי הממשלה קובע לעצמו מטרות ויעדים ומוכן להימדד על כך בפומבי ■ בולטים בשאפתנותם: משרדי הכלכלה, התשתיות והביטוח הלאומי

188תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו
בלומברג

אתם מוזמנים לסקול אותנו באבנים, לכנות אותנו "עיתונאים מטעם", או לכנות אותנו נאיביים — אך יש נקודות זמן שבהן צריך להניח את הציניות בצד ולהרשות לעצמנו לטפוח לממשלה על הכתף, משום שעבודתה של ממשלת ישראל בהחלט משתפרת.

ספר תוכניות העבודה לתקציב הדו־שנתי של 2018-2017, הוא עדות מוחצת לשיפור בשיטות העבודה של ממשלת ישראל. יתרה מזאת, הוא עדות לשיפור מתמשך, רב־שנתי, שנראה ככזה הצובר תאוצה משנה לשנה.

ניתן להטיל ספק ולתהות כיצד אנחנו יודעים שממשלת ישראל משתפרת אם ספר תוכניות העבודה אינו כולל את הרכיב החשוב ביותר — הספר אינו בודק באיזו מידה עמדה הממשלה ביעדים שהציבה לעצמה בתוכניות העבודה בשנים קודמות. והרי מה מטרתן של תוכניות עבודה, המפורטות לרמת היעדים הבודדים והמדדים הניתנים לכימות, אם לא נערכת בדיקה בדבר העמידה ביעדים שהוצבו בהן?

הרכיב של עמידה ביעדים משנים קודמות אכן חסר, אבל באופן זמני בלבד. באפריל יפורסם חלקו השני של ספר תוכניות העבודה, ותתבצע בו בחינה של עמידת משרדי הממשלה ב–200 יעדי הביצוע המרכזיים שהציבו לעצמם ב–2016. זאת תהיה הפעם הראשונה שבה ממשלת ישראל תפרסם לעצמה תעודת שליש — ותקבע מה היו הציונים של כל משרד ומשרד, ואת יכולתו לעמוד ביעדים שהציב לעצמו שנה קודם לכן.

ישיבת ממשלה ברמת הגולן ב-2016
Sebastian Scheiner/אי־פי

זאת ועוד, תעודת השליש הזאת היא ראשונית בלבד. האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, בניהולו של אודי פראוור, הודיע כי ב–2017 תיהפך תעודת השליש לתעודה שנתית מלאה. בשנה הבאה יפורסמו הנתונים לגבי העמידה של משרדי הממשלה בכל 2,500 המדדים שכלולים בתוכנית העבודה המלאה של הממשלה. כאשר זה יקרה, מדינת ישראל תעמוד בשורה הראשונה של המדינות המפותחות בעולם. רק שלוש מדינות מפותחות (בריטניה, אוסטריה וארה"ב) מדווחות על עמידת משרדי הממשלה שלהן ביעדים שהציבו לעצמם, ועוד בפירוט רב כל כך.

לכן, עוד לפני פרסום הציונים של משרדי הממשלה, ניתן כבר לקבוע שהממשלה עמדה ביעד החשוב ביותר שקבעה — תכנון ממשלתי רציני, הנמשך כבר חמש שנים ברציפות, שבו כל אחד ממשרדי הממשלה קובע לעצמו מטרות ויעדים, קובע מדדים ניתנים לכימות הבוחנים את עמידתו ביעדים, ומוכן גם להימדד על כך בפומבי.

עוד לפני שפורסמו הציונים הנוגעים לעמידת משרדי הממשלה ביעדים שהציבו לעצמם, אפשר כבר לקבוע שהתכנון הממשלתי בישראל התקדם כברת דרך עצומה בהשגת יעדיו העיקריים: תכנון רציני לטווח ארוך, המלווה בתוכניות פרטניות ומדידות. המדד לרצינות התכנון אינו רק הציון עצמו — אלא ההתכווננות מראש לעמידה ביעד, האופן שבו נקבעו היעדים, והתאמתם לצורכי המדידה.

מצפן ניהולי חשוב

החשש הגדול שעולה ממדידת ביצועי משרדי הממשלה, ועוד באופן פומבי, הוא שהמשרדים יבצעו מניפולציה ביעדים כדי לא להתבזות. למשל, באמצעות שינוי המדדים מדי שנה, כדי שיהיה קשה לעקוב אחר מגמת התקדמות או נסיגה רב־שנתית, או באמצעות קביעת מדדים נמוכים מאוד.

ואולם מבט על ספר תוכניות העבודה ל–2017–2018 מתקשה למצוא עדויות לשתי התופעות האלה. באורח מעורר השתאות, לא מעט משרדי הממשלה מתמידים באותם יעדים כבר שלוש ואף ארבע שנים — עדות ליציבות בתכנון הממשלתי. כך למשל, במשרד הכלכלה שמנוהל על ידי אותו מנכ"ל כבר ארבע שנים ושומר על המשכיות ביעדים, משרד האוצר ששומר על יעדים דומים, למרות חילופי שרים ומנכ"לים, ומשרד התחבורה, שהעובדה שבראשו עומד כבר שבע שנים אותו השר מתבטאת ביציבות התכנונית שלו. לצד היציבות, ניכרת גם נועזותם של כמה משרדים להוסיף מדדי ביצוע, אפילו מדדים ניסויים.

מרשימה עוד יותר היא העובדה שלא ניכרת בספר נטייה להנמיך מדדים כדי למנוע התבזות פומבית של משרד שיחטיא אותם. ניתן לציין לטובה את היעדים השאפתניים של משרד הבריאות להגדיל את היקפי הניתוחים המבוצעים במערכת הציבורית, או שיפור במדדי בריאות הציבור בתחומים כמו עישון, צריכת סוכר והשמנת יתר. גם משרד התקשורת לא נרתע מלהציב יעדים רציניים בפרישת תשתיות אינטרנט או בחדירה של הטלוויזיה הרב־ערוצית, ומשרד האנרגיה לא מהסס להימדד בנוגע לפרישת רשת הגז הטבעית. העובדה שהמשרדים לא הנמיכו ציפיות, אף שהם מסתכנים בכך בביזוי פומבי, ראויה לשבח.

התוכניות של משרדי הממשלה הוכנו על ידי מנכ"לי המשרדים, ובחלקם תוך מעורבות פעילה של השר הממונה. ההערכה היא שספר התוכניות נהפך לכלי פופולרי בקרב השרים. הספר מספק להם תמונה ברורה של יעדי המשרד שבראשו הם עומדים, ומה עליהם לצפות ולדרוש מהפקידים שעובדים תחתם. מהבחינות האלה, נראה שספר תוכניות העבודה כבר ביסס את עצמו ככלי עבודה שיטתי של המשרדים, והוא משמש כמצפן ניהולי חשוב.

חוסר השאפתנות של משרד התיירות

זה לא שאין בעיות. אי־אפשר שלא להתאכזב למשל מכך שמשרד מרכזי כמו משרד החינוך לא הציב לעצמו שום יעד שניתן לכימות, פרט לזה של תוכנית הלימוד במתמטיקה. גם משרד התיירות נמנע מלהציב לעצמו יעדים מדידים, דבר שייזקף לחובתו של המשרד הקטן והלא שאפתן הזה.

בחלק מהמשרדים המנכ"לים רחוקים עדיין מלהיות מגויסים לספר תוכניות העבודה, ולעתים ממשיכים להשמיע קולות בגנותה של המדידה הכמותית — לפיהם התכווננות ליעדים שניתנים לכימות באה לכאורה על חשבון איכות השירות או הטיפול.

מנגד, בספר תוכניות העבודה הנוכחי יש לא מעט גופי סמך חדשים שהצטרפו ופירסמו תוכניות עבודה בפעם הראשונה, כמו מינהל התכנון, מינהל האוכלוסין ומרכז מיפוי ישראל. יש אפילו גוף סטטוטורי אחד ענק שהתנדב לפרסם תוכניות עבודה, אף שלא היה חייב לעשות זאת — הביטוח הלאומי — וזו עדות לעובדה שתוכניות העבודה נהפכו לכלי עבודה מרכזי, שגם יחידות הממשלה רוצות להשתמש בו.

מהבחינה הזאת, תהליך התכנון של ממשלת ישראל עבר תהליך שיפור עצום, וזה עוד לפני שראינו את הצלחתם של המשרדים לעמוד ביעדים שקבעו לעצמם. הפיכתו של התכנון לכלי עבודה רציני של ממשלת ישראל הוא כבר עמידה ביעד המרכזי של התכנון. זו הצלחה שמעמידה את ממשלת ישראל בשורה הראשונה של הממשלות בעולם שרוצות להשתפר. על כך אפשר רק לברך, בלי טיפה של ציניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם