ארגון פשע או חלפן כספים תמים: סלינגר יוצאת למלחמה בשוק האפור - מדורים שונים (כללי 2) - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארגון פשע או חלפן כספים תמים: סלינגר יוצאת למלחמה בשוק האפור

מהלך ראשון לפיקוח החדש על האשראי החוץ בנקאי: הגברת הדרישות מפעילי השוק האפור הלא לגטימיים ■ הנוהל הראשון מחמיר את הדרישות לגבי עבר פלילי של ספקי אשראי, וכן מחדד את קיומו של בעל שליטה מוסתר - גורם "בעל השפעה"

14תגובות
חלפן כספים
רויטרס

הפיקוח החדש על האשראי החוץ בנקאי, שיחל לפעול בחודש יוני הקרוב, יצא במהלך ראשון. הפיקוח, שפועל במסגרת הרשות החדשה לשוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשותה של דורית סלינגר, הוציא טיוטת נוהל שמתייחסת להליכי קבלת רשיון להעמיד אשראי. הנוהל הראשון מתמקד באחת מנקודות התורפה הכואבות של שוק האשראי החוץ בנקאי – הפעילות של גורמים פליליים בו, במסגרת מה שקרוי "השוק האפור".

הנוהל החדש מדגיש, לכן, את הפנים הפליליות של הפעילים בשוק האשראי החוץ בנקאי. בהתאם, יש בנוהל החדש שתי דרישות בולטות. האחת, הדרישה כי מי שמקבל רשיון להעמיד אשראי יהיה ללא עבר פלילי – הדרישה נוגעת גם לבעלי שליטה וגם לנושאי משרה. הדרישה השניה היא הקביעה כי מלבד נושאי משרה ובעלי שליטה, אצל ספקי האשראי יהיה גם גורם נבדק שנקרא "בעל השפעה".

"בעל השפעה" – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של מבקש רישיון שהוא יחיד, במישרין או בעקיפין - זאת ההגדרה המנוסחת בנוהל, ובמקרה זה הרמיזה היא ברורה. החשד הוא שבחלק מגופי השוק האפור מי שמושך בחוטים הוא לעיתים קרובות נסתר, ומסתתר אחר מי שנמצא בחזית ומציג את עצמו כבעלים או כמנהל. זאת מאחר שחלק מפעילי השוק האפור הם שלוחם של ארגוני פשע, שמשתמשים בשוק האפור כאמצעי העיקרי שלהם להלבנת הון. לכן, מאחורי חלפן כספים תמים, או גוף הלוואות, מסתתרים לעיתים קרובות גורמים פליליים – שמסתירים את שליטתם באותו גוף.

ההגדרה בעל השפעה נועדה להתמודד עם תופעת בעל השליטה הנסתר, שהוא לרוב גוף פלילי מתוחכם, ומאפשר  לפיקוח לשלול רשיון במידה ומתברר שמי שהכריז על עצמו כבעל השליטה הוא בפועל אינו כזה. כך ניתן גם פתח למשטרה לחדור לפעילי שוק האפור, תחת הטוענה של הסתרת מידע בנוגע לבעל ההשפעה בחלפן הכספים או מנכה הצ'קים.

מאותה הסיבה המשטרה מבקשת עתה מהכנסת, במסגרת הדיון על חוק אשראי הוגן, לקבוע תקרת ריבית פלילית - ריבית, שמי שגובה יותר ממנה יחשב לעבריין. המשטרה מקווה שכך תוכל להתחיל ולפקח על הפעילות הפלילית בשוק האפור – גם לנסות ולעזור למי שנסחטו ומצאו עצמם משלמים ריביות של עשרות ומאות אחוזים בשוק האפור, וגם לנסות ולהפעיל כלי פשוט להוכחה שיאפשר למשטרה לפעול נגד חלפני כספים פליליים. ההערכה היא שתקרת הריבית הפלילית תקבע על ריבית שנתית של 30%-40%.

העובדה שהפיקוח החדש על האשראי החוץ בינקאי בוחר לפתוח את פעילותו עם נוהל ראשון המכוון לניקוי השוק האפור מגורמים פליליים אינו מקרי – ריבוי הפעילות הפלילית בשוק האשראי הפרטי בישראל היה הסיבה מלכתחילה שהוחלט להקים פיקוח על פעילות זו, וגם כל עוד יש לשוק האשראי החוץ בנקאי תדמית של שוק פלילי ולא לגיטימי יהיה קשה מאד לפתח את האשראי המתחרה לבנקים בישראל.

השאלה הגדולה, עם זאת, האם די בנוהל כדי לנקות את השוק האפור מגורמים פליליים – וכיצד יאכוף הפיקוח את הנוהל שלו על החלפנים המתוחכמים, שמשמשים זרועות פיננסיות לארגוני הפשע בישראל. בפיקוח מבהירים שלשם כך הם עומדים לקבל תוספת של  עשרות תקנים של כלכלנים, שיבצעו את עבודת הפיקוח. המפקחים יוכשרו בשיתוף פעולה עם רשות המיסים ועם המשרד לבטחון פנים, כדי שידעו להתמודד גם עם ההיבטים הפליליים של השוק החוץ בנקאי.

למעשה, קיים אפילו חשש אצל מי שרואים בשוק האשראי החוץ בנקאי תחרות לאשראי בבנקים, כי הפיקוח החדש יתמקד בשלב ראשון בעיקר באכיפה הפלילית – ולא בפיתוח   התחרות וההיבטים הצרכניים של תחום האשראי למשקי בית ועסקים קטנים. יש לציין כי  התחרות בתחום האשראי החוץ הבנקאי הולכת וגוברת, ועומס העבודה שיוטל על הפיקוח צפוי להיות עצום. בשלב ראשון, לכן, הפיקוח יתן כנראה רשיונות זמניים למי שכבר פועלים בתחום, בנוסף להענקת רשיונות לגופים חדשים שממתינים לקבלת רשיון. הבולט מקרב האחרונים הוא הבנק הקואופרטבי אופק, שמוכן להתחיל ולפעול מרגע שינתן לו רשיון, ובכוונתו להתחרות בבנקים עם הצעות לריבית של 1.5% בפקדונות שבועיים, והלוואות צרכניות בריבית של 3.5% בלבד. זאת לעומת ממוצע ריבית של 6.7% בהלוואות צרכניות בבנקים, וריבית אפסית שהם משלמים בפקדונות הציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#