כך הפיל טירוף רכישת המכוניות את שער הדולר - מדורים שונים (כללי 2) - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כך הפיל טירוף רכישת המכוניות את שער הדולר

קרנות גידור זרות קונות שקלים בגלל נתוני הצמיחה - ואילו בנק ישראל מנסה לעצור אותן עם רכישות של כמיליארד דולר בשבוע האחרון ■ אלא שנתוני הצמיחה משקפים מציאות מעוותת, ואף אחד לא באמת יודע אם הרכישות של בנק ישראל משפיעות על שער החליפין

56תגובות
מכוניות מיובאות בנמל אילת
מורי חן

"אז מה", שאלתי אתמול אחר הצהריים את אחד הסוחרים בשוק המט"ח, "הגאונים שמנהלים את קרנות הגידור הזרות, שקונים עכשיו שקלים כמו מטורפים, לא מבינים שנתוני הצמיחה המדהימים שלנו כאן בישראל הם בעיקר נגזרת של קצב יבוא המכוניות?"

"אני לא יודע מה הם מבינים", ענה הסוחר, "אבל מה שאני יודע הוא שבינתיים, בימים האחרונים, הם הרוויחו כאן הרבה כסף על חשבון ישראלים ועל חשבון בנק ישראל".

שוק המט"ח הישראלי השאיר הרבה אנשי עסקים וסוחרים פעורי פה בימים האחרונים. לפני שבועיים פורסמו נתוני הצמיחה החזקים של הכלכלה הישראלית ברבעון האחרון של 2016 (התמ"ג צמח בקצב של 6.2% ברבעון, בקצב של 5% במחצית השנייה של 2016 וב–4% ב–2016). לאחר שפורסמו, נפתחו לפתע שערי שוק המט"ח, והשקל הישראלי התחיל לטוס. מאז הוא מתחזק כמעט מדי יום בשיעור חד, שהביא את השקל לשער של 3.632 שקלים לדולר ו–3.8246 שקלים ליורו (השערים היציגים שנקבעו אתמול).

הניסיון לברר מי קונה שקלים, מי מוכר אותם ומדוע — מוביל לחו"ל. עיקר הקונים בימים האחרונים, שבהם השקל זינק בחדות, היו בנקים אמריקאים, מהסוג שמשמשים עושי שוק שעובדים עבור קרנות גידור. מנגד, הרוכשים היו שחקנים ישראלים, ובעיקר בנק ישראל: הבנק המרכזי שלנו רכש קרוב למיליארד דולר מאז שפורסמו נתוני הצמיחה, בניסיון למתן את התנודות ואת התחזקות השקל.

הרכישות האלה נעשות לפי מודל הפעולה הרשמי של הבנק. בנק ישראל כבר הצהיר אינספור פעמים כי אינו פועל בשוק כדי לקבוע את שער החליפין של השקל, אלא "רק" כדי למתן תנודות ספקולטיביות — וזה בדיוק מה שקורה בימים האחרונים.

ה"רק" הזה חשוב: היצואנים והיצרנים המקומיים, הרואים את התחזקות השקל וחרדים לרווחים שלהם, דורשים כיום מבנק ישראל להיות אגרסיבי הרבה יותר ברכישות שלו, כדי לעצור את התחזקות השקל ואולי אף להחליש אותו. גם בנק ישראל רוצה לשדר כי לרכישות הדולרים שלו יש משמעות. וכך באה השבוע המשנה לנגידה, נדין בודו־טרכטנברג, ואמרה כי רכישות המט"ח של בנק ישראל ממתנות את התחזקות השקל.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. לומד את שוק המטבעות ואת ההשפעה שלו על הכלכלה האמריקאית
Evan Vucci/אי־פי

אלא שכל אלה הן ספקולציות, ואף אחד אינו יודע אם הרכישות, המתבצעות רק כאשר יש גל של רכישות שקלים ספקולטיביות, באמת משפיעות על שער החליפין בטווח שמעבר לכמה ימים או שבועות. הטענה היחידה שנראית הגיונית, ובנק ישראל חוזר עליה, היא שסביר להניח כי ללא הרכישות האלה, השקל היה כיום חזק אפילו יותר. אולי כן ואולי לא.

אבל למה קרנות הגידור הזרות מתלהבות כל כך מנתוני הצמיחה הישראליים — וכיצד זה קשור לשוק הרכב? ניתוח של נתוני החשבונאות הלאומית ברבעון האחרון של השנה מעיד על זינוק חד במיוחד ביבוא וקנייה של כלי רכב, כנראה בשל שינויים במיסוי הירוק. הפעילות הזאת — שנראית חד־פעמית באופייה — הקפיצה את נתוני התמ"ג של ישראל (שצמח כאמור ברבעון הרביעי של 2016 בקצב שנתי של 6.2%) והתמ"ג העסקי (שצמח בקצב של 7.8%), ובכך יצרה מראית עין של כלכלה שצומחת בקצב של 6%, כמו בסין.

"יש לדעתנו בשוק המט"ח התלהבות יתר של המשקיעים מנתוני התוצר", אמרו אתמול בבנק ישראל בניסיון להסביר את הזינוק בשקל. על פי חישוב פנימי ובסיסי שבוצע בבנק ישראל בניכוי ההשפעה של יבוא המכוניות — היה המשק צומח ברבעון הרביעי של 2016 בקצב שנתי של 3.2% (במקום 6.2%), הצריכה הפרטית היתה יורדת בקצב של 1.2% (במקום זינוק של 3.5%), ההשקעה בנכסים קבועים היתה יורדת בקצב של 4.5% (במקום עלייה של 10.3%), ואילו היבוא היה יורד בקצב של 9.2% — במקום ירידה אפסית של 0.5% לפי נתוני הלמ"ס. מדובר בהבדלים עצומים.

בשבועות הקרובים יגיעו לכאורה הנתונים של הרבעון הראשון של השנה, שיראו כי המשק חזר לקצב צמיחה של כ–3% לשנה — ואז הגל הספקולטיבי הנוכחי ייעצר ואולי אף יתהפך. אלא שמדובר בתיאור עניינים כלכלי, שאינו מביא בחשבון את הדינמיקה של השווקים.

כאשר ספקולנט מרוויח בשווקים הרבה כסף בזמן קצר, הוא רוצה עוד מאותו הדבר — ואף אחד אינו יודע מתי גל רכישות השקלים ייעצר, ובאיזה שער. זה נכון במיוחד בעולם הכספים הגלובלי של היום, שבו  נשיא ארה"ב הוא דונלד טראמפ, אדם ש"לומד" ממש עתה את שוק המטבעות ואת ההשפעה שלו על הכלכלה האמריקאית — וכל עוד הוא נואם ולא אומר דברים הזויים ומסוכנים, השווקים מזנקים פעם אחר פעם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#