נשים פורשות בגיל 66.6. עובדה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים פורשות בגיל 66.6. עובדה

חברות כנסת ממשיכות להתנגד להעלאת גיל הפרישה של נשים, אף שנתוני הביטוח הלאומי מראים כי נשים שמצליחות להישאר בשוק העבודה אחרי גיל 55 פורשות בגיל דומה לזה של גברים כבר כיום ■ כך הן מקבלות עוד שנות שכר וגם פנסיה גבוהה יותר, והמשק מקבל תרומה לצמיחה

15תגובות
מפעל תמרים בבית שאן
ירון קמינסקי

הכנסת צריכה להחליט עד יולי לגבי העלאת גיל הפרישה של נשים. אם לא תעשה כן, המדינה תצטרך להוציא את פנקס הצ'קים ולכתוב לקרנות הפנסיה הוותיקות מקבוצת עמיתים — שהמדינה ערבה לגירעונותיהן — צ'ק על סך 5 מיליארד שקל. זהו אומדן הנזק הישיר שייגרם לקרנות האלה אם גיל הפרישה של נשים יישאר 62, ולא יעלה בהדרגה ל–64 כפי שתוכנן תחילה.

הצ'ק השמן צפוי להיות רק תחילת הנזק הלאומי שייגרם מהסרבנות הנמשכת של קומץ חברות כנסת להשוות את גיל הפרישה של נשים לזה של גברים. מחקר שפירסם אתמול בנק ישראל מראה כי בנוסף, המשק יספוג נזק נכבד לצמיחת התוצר, מאחר שמתברר כי עובדים מבוגרים — נשים וגברים כאחד — היו מאיצי הצמיחה הבולטים בעשור האחרון.

המחקר של בנק ישראל בדק את הזינוק המדהים בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה מאז 2003, גידול של 4.5%, שהביא את שיעור ההשתתפות הכללי בשוק העבודה בישראל ל–80.7%, שיעור גבוה מממוצע המדינות המפותחות. מהמחקר מתברר כי עלייה בשיעור ההשתתפות חלה גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. במקרה של הנשים מדובר בחלק ממגמה ארוכת שנים, ואילו בזה של גברים מדובר במהפך ממש — עד 2003 שיעור ההשתתפות שלהם דווקא היה בירידה. בירור שורשי העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה לפי גיל לימד כי את עיקר התרומה לגידול בהשתתפות תרמה דווקא קבוצת המבוגרים — גברים בני 60–69 ונשים בנות 55–64. 

מדובר בממצא חזק במיוחד, מאחר שבעיקרון שיעור השתתפות בשוק העבודה יורד עם הגיל, ולכן הזדקנות האוכלוסייה אמורה להוריד את שיעור ההשתתפות הכללי. גם בישראל האוכלוסייה מזדקנת, אבל באורח יוצא דופן העובדים המזדקנים אצלנו הגדילו כל כך את שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה, עד שבסופו של דבר התרומה שלהם לשיעור ההשתתפות היתה חיובית, ובשיעורים ניכרים.

כך, לפי הבדיקה של בנק ישראל, נשים בנות 60–64 תרמו 25% מהעלייה בשיעור ההשתתפות לפי גיל, אף שחלקן בקרב הנשים העובדות הוא 10% בלבד. אצל הגברים הנתון בולט עוד יותר, בעוד שכמעט כל העלייה בשיעור ההשתתפות מקורה בקבוצת המבוגרים.

הזינוק בשיעורי העבודה של מבוגרים בשני המינים מתרכז בקבוצת העובדים הקרובה לגיל הפרישה הרשמי, ולפי בנק ישראל הדבר אינו מקרי. לאחר שבדק את כל הסיבות לכך שהמבוגרים עובדים לפתע יותר — אחת מהן היתה העלייה בהשכלה על פני הדורות — הגיעו בבנק ישראל למסקנה כי ההסבר העיקרי הוא העלאת גיל הפרישה של גברים מ–65 ל–67 ושל נשים מ–60 ל–62.

עבודת נשים ביישוב חורה
אייל טואג

למעשה, בנק ישראל קובע נחרצות כי העלאת גיל הפרישה תרמה גם לעובדים המבוגרים וגם למשק. "הניתוח מראה כי שיעור ההשתתפות של המבוגרים עלה בעשור האחרון במידה רבה כתוצאה מכך שגיל הפרישה הועלה בהדרגה מאז 2004, שכן מהלך זה עודד את קבוצות האוכלוסייה המבוגרות להשתתף בשוק העבודה. העלאת גיל הפרישה תרמה אפוא להכנסות המבוגרים ולפנסיה שלהם, וכנראה גם הרימה תרומה בלתי מבוטלת לצמיחת המשק בעשור האחרון", נכתב במחקר של הבנק.

הנטייה לפרוש לאחר גיל 55 התמתנה

הממצאים של בנק ישראל מקבלים חיזוק מצד נתונים מרשימים לא פחות של המוסד לביטוח לאומי. לאור הטענה של חברות כנסת בדבר הפגיעה העצומה שתיגרם לנשים מהעלאת גיל הפרישה, מאחר שהן נשחקו בעבודתן ואין להן יכולת להחזיק מעמד שנתיים נוספות (שלא לדבר על חמש שנים נוספות, הפער כיום בין גיל הפרישה של נשים לגברים), פנינו לביטוח הלאומי וביקשנו את נתוני האמת לגבי גיל הפרישה של נשים. משמע, מהו הגיל הממוצע שבו נשים עובדות פרשו לפנסיה בשנים האחרונות.

כדי לדייק, הביטוח הלאומי בדק עבורנו רק נתונים של נשים מבוגרות עובדות, בנות 55 ויותר, שעבדו ב–2010–2014 (לפחות שמונה חודשים בשנה, כלומר נשים עובדות באופן מלא) ושלא עבדו כלל ב–2015.

שיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, בחלוקה לקבוצות גיל, והפרישה הממוצע של נשים מעל גיל

התשובה המדהימה של המוסד לביטוח לאומי מוצגת בתרשים בעמוד זה. ניתן לראות כי גיל הפרישה של נשים עובדות עולה עם השנים, והוא כבר נושק לגיל הפרישה הרשמי של 67. ב–2015 גיל הפרישה הממוצע של נשים עובדות היה 66.6, פסיק בלבד מגיל הפרישה הסופי של 67.

אלא שהנתון הזה מבלבל, משום שניתן להסיק ממנו שכל הוויכוח על גיל הפרישה של נשים הוא עקר — בכל מקרה הן פורשות בפועל בגיל 67 (כמעט). חברות הכנסת יכולות אפילו לחגוג על הנתון הזה, ולראות בו הוכחה לכך שאין צורך לשנות את מבנה גיל הפרישה, מבנה שמעניק לנשים אפשרות (שאינה קיימת לגברים) לפרוש בין גיל 62 ל–67. אם בפועל מרבית הנשים כבר פורשות בגיל 67, אז מדוע לבטל אותה? במיוחד כאשר האפשרות לנשים שזקוקות לפרישה בגיל 62 — נשים חלשות ושחוקות — ראוי כי תישמר להן.

ואולם חברות הכנסת טועות, והתשובה נעוצה בפערים שמופיעים בהתפלגות של השתתפות  הנשים בשוק העבודה לפי קבוצות גיל. התרשים שמציג בנק ישראל ממחיש זאת, ומראה כי קבוצת הנשים המבוגרות סוגרת במהירות את פער ההשתתפות מול הצעירות יותר, אם כי עדיין המבוגרות משתתפות פחות בשוק העבודה. 

הנתון המעורר השראה במחקר שפירסם בנק ישראל הוא שהירידה הטבעית בנטייה לעבוד החל בגיל 55 ואילך, התמתנה בצורה דרמטית  לאחר 2003: נשים ממשיכות לנשור משוק העבודה החל בגיל 55, אבל מאותה שנה הדבר קורה בקצב מתון בהרבה.

מכאן ברור כי דחיית ההעלאה של גיל הפרישה הרשמי לנשים ל–64 לפחות — היה רצוי לגיל 67 — תאט את קצב הנשירה משוק העבודה פעם נוספת. העובדה שנשים עובדות באופן מלא מצליחות להתמיד בעבודה עד לגיל 67 בממוצע כמעט, מלמדת גם היא שהנשים לא באמת זקוקות להגנה של גיל פרישה נמוך מזה של גברים. הכוח והמוטיווציה שלהן אינם פחותים משמעותית מאלה של גברים, ואם רק יתנו להן את הסיכוי הן יוכלו להמשיך ולעבוד עד לגיל מבוגר. זאת, לרווחת הנשים, שמרוויחות שנות שכר רבות יותר ופנסיה גבוהה בהרבה, ולרווחת המשק הלאומי, שמרוויח עוד צמיחה גבוהה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#