הסדנה לידע ציבורי: לשכת הפרסום הממשלתית דיווחה על התקשרויותיה באופן חלקי - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסדנה לידע ציבורי: לשכת הפרסום הממשלתית דיווחה על התקשרויותיה באופן חלקי

מנכ"לית הסדנה, שבי קורזן, טוענת כי לשכת הפרסום הממשלתית לא כללה בדיווחיה את מלוא התקשרויותיה בשנה האחרונה ■ ח"כ שפיר: "היכן שמשרדי ממשלה ויחידות סמך לא פרסמו את ההתקשרויות שלהם - היו להם סיבות בעייתיות מאוד לכך"

תגובות
מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, שבי קורזן
ישראל הדרי

לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) לא כללה בדיווחיה לשנת 2016-2015 את מלוא ההתקשרויות שלה עם כלי תקשורת - כך טוענת מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, שבי קורזן. ועדת השקיפות של הכנסת בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) תדון היום (ג') בשקיפות בלשכת הפרסום הממשלתית.

קורזן ציינה כי בהתאם לנוהל פרסום התקשרויות הממשלה, חלה על לפ"מ החובה לפרסם אחת לרבעון את כלל התקשרויותיה (למעט התקשרויות רגישות) עם גופים חיצוניים, בפורמט שנקבע בנוהל. "מבחינה שערכנו על דו"חות ההתקשרות שפירסמה לפ"מ לשנים 2015, עולה כי דו"חות אלה לא כללו התקשרויות בהיקפים כספיים גדולים שנערכו עם ספקים חיצוניים. למעשה, הרכש שדווח בדו"ח ההתקשרות בשנת 2015 עמד על 13.4 מיליון שקלים, ומספר זה רחוק מלשקף את כלל ההתקשרות של לפ"מ בתקופה זו בסך של 217 מיליון שקלים", כתבה קורזן בפנייתה ללפ"מ.

קורזן ציינה במכתב כי לפי תקציב הביצוע של לפ"מ בשנת 2015 בוצעו התקשרויות של פרסום בעיתונות בסך של 42.86 מיליון שקל (לעומת 67.8 מיליון שקל בהצעת התקציב המקורית). התקשרות לפרסום בטלוויזיה היו בסך 80.1 מיליון שקל (לעומת 54 מיליון שקל בתקציב המקורי), והתקשרויות לפרסום ברדיו היו בסך 27.57 מיליון שקל (לעומת 24 מיליון שקל בתקציב המקורי).

קורזן ציינה כי "אנו מבקשים להבין את פשר הפער בין הסכומים המדווחים בדוחות ההתקשרויות לבין סך ההתקשרויות שבוצעו בפועל ומבקשים כי דוחות מתוקנים הכוללים את כלל הרכש יפורסמו כנדרש בנוהל".

ח"כ סתיו שפיר
אמיל סלמן

ח"כ שפיר אמרה כי "נגמרה התקופה בה כסף ציבורי יכול לעבור מיד ליד ללא דיווח לציבור. היום אנחנו כבר יודעים שאיפה שאין שקיפות - עלולה להיות שחיתות. היום כל גוף ציבורי מחויב לפי חוק לפרסם את ההתקשרויות שלו, ובמעקב שאני מבצעת על העניין בוועדת השקיפות נחשפו מקרים שבהם היכן שמשרדי ממשלה ויחידות סמך לא פרסמו את ההתקשרויות שלהם - היו להם סיבות בעייתיות מאוד לכך, שעלולות להעיד על שחיתות של ממש בהתנהלותם. אזרחי ישראל שעובדים קשה ומשלמים מיסים למדינה - לא עושים זאת כדי שיהפכו אחר כך לקומבינה, ולא כדי שפוליטיקאים יתייחסו לזה כאילו מדובר בדמי הכיס שלהם".

מלפ"מ נמסר: "שירותי לפ"מ ניתנים למשרדי הממשלה ויחידות סמך, תאגידים על פי חוק, חברות ממשלתיות לא עסקיות וגופים ציבוריים אחרים. מגוון השירותים כולל, בין השאר, התקשרויות לפרסום בכלי תקשורת שונים. ההתקשרויות של לקוחות לפ"מ, לרבות התקשרויות לפרסום בכלי תקשורת שונים, מוקמות במערכת המג'יק (כפי שאושר ע"י החשכ"ל באופן ייחודי ללפ"מ) ולא במערכת מרכב"ה, ולכן לא דווחו במסגרת הנוהל. ההתקשרויות שדווחו במסגרת הנוהל הינן התקשרויות של לפ"מ עצמה, שהוקמו במערכת מרכב"ה ועסקו בנושא תפעול ושכר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם