סטודנטים, יש משהו שאתם לא יודעים על הדיקאן שלכם - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטודנטים, יש משהו שאתם לא יודעים על הדיקאן שלכם

עשרות מרצים בכירים באקדמיה מעניקים מהשכלתם וניסיונם (שהשיגו במימון הציבור) לטובת הבנקים והחברות הגדולות במשק, תמורת שכר שמגיע למאות אלפי שקלים. מדוע קולם של אלה שמחנכים את כלכלני העתיד כמעט ולא נשמע לטובת הציבור?

24תגובות
כיתת סטודנטים באונברסיטת תל אביב
ניר כפרי

אנקדוטה ידועה, המיוחסת לראש הממשלה המנוח לוי אשכול, מספרת שנהג לשלוח פתקים ליועצים שונים בזו הלשון: 'אנא העבר לי את חוות דעתך החיובית בהקדם'". כך פתח לפני ארבע שנים פרופסור אהוד קינן, פרופסור לכימיה מהאוניברסיטה ונושא בכובעים מקצועיים נוספים את טורו שהתפרסם בידיעות אחרונות וקרא "אל תעשו אקזיט הגז" כשהוא מתייחס לוועדת צמח שהמליצה לאשר את יצוא הגז הטבעי.

השבוע התייצב קינן - באומץ די חריג ביחס למוכר באקדמיה הישראלית - לצדו של הציבור, כשכתב חוות דעת ביחד עם עשרה פרופסורים נוספים עבור עיריית חיפה, ובה קבע כי מיכל האמוניה מסכן בסכנת מוות את מאות אלפי תושבי האיזור. הוא מתח ביקורת חריפה על המשרד להגנת הסביבה והדוח שהכין, ועל החברה שייעצה בעניין לחיפה כימיקלים, בעלת המפעל.

>> לכתבה המלאה ב"המקום הכי חם בגיהנום"

פרופ' אסף חמדני
אוליבייה פיטוסי

קינן היה בין אנשי האקדמיה המעטים שפרסם חוות דעת נגד המלצות ועדת צמח, ואף התבטאו בנושא כנגד חברות הגז. בטורו כתב עוד "ניתן לומר בציניות מסוימת: 'אמור לי מי מינה את הוועדה ואומר לך מה תהיינה מסקנותיה'".

כמה פרופסורים אתם מכירים שמתריעים ככה בפני סכנות ציבוריות? לא רק סכנות חיים, אלא גם סכנות כלכליות או משפטיות? אין רבים כאלו. האקדמיה שותקת כשהתותחים הפיננסיים רועמים.

פרופסור קינן, האם קיבלת כסף מעיריית חיפה בעבור חוות הדעת שכתבת?

קינן: "אם להיות כנה, הם שילמו לי על החנייה בכל פעם שהגעתי".

 פרופ' שרון חנס
תומר אפלבאום תומר אפלבאום

וברצינות...

"לפני כחצי שנה פנו אליי עורכי הדין של העירייה. הם שמעו שעשיתי מחקרים על האמוניה, ורצו לדבר איתי על זה. הם היו המומים ממה שאמרתי להם. ואז הם ביקשו חוות דעת עבור בית המשפט העליון. הסכמתי. הם אמרו לי, 'אנחנו כמובן לא מצפים שתעבוד בחינם אנחנו מוכנים לשלם לך הרבה כסף'. אז אמרתי להם, 'אני רוצה להגיש חוות דעת אמונה, ולכן אני לא מרגיש שאני יכול לקחת מכם כסף'. הכינו איתי את חוות הדעת עוד 10 פרופסורים. אף אחד מהם לא לקח כסף. היה פרופסור אחד לכלכלה מאוניברסיטה מאוד ידועה בארץ, שהזמנתי להצטרף אלינו. הוא שאל כמה כסף משלמים, ואמרתי לו שאנחנו עובדים בחינם. הוא אמר שהוא לא עובד בחינם".

כמה כסף הוא ביקש?

ד"ר שלומי פריזט
מוטי מילרוד

"לא הגענו לזה בכלל. לפי שעות עבודה מדובר בעבודה שהתשלום עליה יכול להגיע למאות אלפי שקלים".

זו פעם ראשונה שאני שומעת על פרופסורים שמציעים להם תשלום בעבור עבודה והם אומרים לא.


"אני הרגשתי שאני לא יכול לדרוש כסף כי אני חייב לרכוש את אמון הציבור. זה נושא חשוב ובעייתי, ולכן אסור לי לקבל אפילו אגורה אחת".

העבר של הדיקן החדש

תומר אפלבאום

בשבוע הבא ייכנס פרופסור שרון חנס - אחד המומחים הגדולים בארץ לדיני תאגידים וניירות ערך - לתפקידו החדש והיוקרתי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. אלא שיש משהו שכדאי שהסטודנטים ידעו על הדיקן שלהם: כבר שנים ארוכות שבמקביל לעבודתו באקדמיה, הוא גם כותב חוות דעת ומייעץ לבעלי ההון הגדולים במשק ולבנקים.

ב-2009, למשל, כתב חוות דעת עבור קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר ששימשה את הקבוצה להתנגד להמלצות ועדת חודק1. דנקנר היה באותה תקופה המגייס הגדול בישראל. קבוצת אי.די.בי הציבורית, על עשרות חברות הבנות והנכדות שלה והחברות הפרטיות של דנקנר' גייסו מהציבור הישראלי למעלה מ-40 מיליארד שקל, בעיקר מקופות הגמל וקרנות הפנסיה הגדולות.

חנס לא היה אז דיקן, אבל כבר היה פרופסור מוערך. אחיו, ליאור חנס היה משנה למנכ"ל אי.די.בי, אחד האנשים הקרובים ביותר לנוחי דנקנר ומי שעלות שכרו הסתכמה לאורך השנים בקבוצה בעשרות רבות של מיליוני שקלים. זאת, כמובן, בלי קשר לגורלה המר של הקבוצה ולכך שלא עמדה בהחזר החובות שלה.

חנס גם כתב, יחד עם פרופסור אסף חמדני מהמרכז לממשל תאגידי באוניברסיטה העברית, חוות דעת עבור בנק לאומי שהתנגדה לחוק להגבלת שכר הבכירים במתכונתו המקורית, שהתייחס גם לזכויות פנסיוניות שנצברו. השניים כתבו גם חוות דעת נוספת עבור איגוד הבנקים.

כמה כסף מרוויח הדיקן הבא של הפקולטה למשפטים מהבנקים והטייקונים הגדולים במשק? אי אפשר לדעת. גם אי אפשר לדעת כמה עבודות הוא עושה מדי שנה עבור הבנקים או הטייקונים, או את רשימת הלקוחות המלאה שלו. אין שום חוק - ואפילו לא  קוד אתי - שמחייב את מומחי האקדמיה בישראל לחשוף את המידע הזה.

חנס וחמדני נחשבים מוכשרים ובעלי מוניטין יש עוד לא מעט אקדמאים בכירים רבים שמייעצים לחברות הגדולות, ובעיקר לבנקים ולאיגוד שלהם - אין שום סיבה לפקפק במהימנות או במקצועיות של אף אחד מהם. ועדיין, גם אם יוצאים מנקודת הנחה שכל המומחים באקדמיה נמנים על ל"ו הצדיקים, חשוב לנסות ולהבין כיצד עשויה העובדה שהם עובדים גם עם בעלי ההון להשפיע על האקדמיה, וכיצד האקדמיה בראשותם יכולה להשפיע על החיים מחוצה לה.

חבל שאת שאלת המחקר הזאת לא בודקים באף פקולטה.

חיפוש קצר בגוגל מגלה כי מומחים רבים מהאקדמיה, בעיקר מתחומי המשפטים, הכלכלה ומינהל עסקים - חלקם נמנים על הסגל הבכיר ביותר ומשמשים או שימשו כדיקנים - סיפקו לבנקים ו/או לאיגוד הבנקים שירותי ייעוץ וחוות דעת בשנתיים האחרונות, במקביל להיות מרצים באוניברסיטאות. חוות הדעת עסקו במאבקים שהבנקים ניהלו בשנתיים אלו ובהם המאבק בשכר בכירים, בהמלצות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בין הבנקים ובחוק לחדלות פרעון.  

מלבד חנס וחמדני, ישנם גם פרופסור משה צבירן, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב; שלום לרנר, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ולשעבר דיקן הפקולטה; פרופסור אמיר ברנע, פרופסור אמריטוס למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ודיקן מייסד בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה; עו"ד מייק בלאס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והיום איש סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית; ושלומי פריזט, עמית דיקן בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. זוהי רק רשימה חלקית של מומחים שעבדו עם איגוד הבנקים בשנתיים האחרונות.

>> לכתבה המלאה ב"המקום הכי חם בגיהנום"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#