מה עדיף, לקחת מהבנק הלוואה בריבית של 20% - או להסתכן בשוק האפור? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עדיף, לקחת מהבנק הלוואה בריבית של 20% - או להסתכן בשוק האפור?

הדילמה של הכנסת: איזו תקרה לקבוע לריבית על אשראי צרכני ■ תקרה גבוהה מדי תגדיל סיכון לפשיטות רגל, ועלולה לפתות את הבנקים להעלות ריביות, ותקרה נמוכה תשלח לווים חלשים לשוק האפור ■ ההכרעה שתתקבל תשנה את פני התחרות בענף

16תגובות
עופר וקנין

ב-1 ביולי 2017 יתחיל לפעול הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, במסגרת רשות שוק ההון העצמאית. בכך תתחיל ישראל, לראשונה ב-69 שנותיה, לפקח על השוק האפור - אולי השוק הפרוע, האלים והורס המשפחות ביותר בישראל.

עד כה הסתפקה ישראל בחקיקה יחידה שנגעה לשוק האפור. זהו חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, שנחקק ב-1993 בניסיון למנוע את תופעת העושק הנורא שמאפיינת את השוק האפור - ריביות הנשך האיומות שנגבות בשוק הזה, תחת איומים באלימות פיזית נגד מי שאינו משלם. האמצעי בחוק למנוע את העושק היה קביעת תקרת ריבית מרבית המותרת לגבייה בהלוואות חוץ־בנקאיות. התקרה נקבעה כמכפלה של הריבית הנהוגה בבנק ישראל, ובעת החקיקה ב-1993 תקרת הריבית היתה 39.6%.

בחלוף 24 שנים התחוור כי תקרת הריבית גרמה לנזק כפול. מצד אחד, הגורמים העברייניים בשוק האפור התעלמו ממנה, ובהיעדר אכיפה מצד המדינה (כאמור, אין מפקח אחראי) המשיכו לגבות ריביות של מאות אחוזים, ולשבור את הידיים והרגליים למי שלא שילם.

מצד שני, גופים חוץ־בנקאיים לגיטימיים שניסו לציית לחוק מצאו עצמם בשנים האחרונות במצב אבסורדי, כשירידת ריבית בנק ישראל הורידה את תקרת הריבית המותרת לפחות מ–8%. תקרת נמוכה כל כך לא איפשרה להם להשתתף במשחק האשראי. בצלאל ליבנה, דירקטור במימון ישיר, מדווח כי נוכח תקרת הריבית הנמוכה, נאלצת החברה לדחות 70% מהפונים אליה בבקשת אשראי, מאחר שסיכון האשראי של אותם לווים אינו מצדיק הלוואה בריבית נמוכה כל כך. חלק משחקני האשראי החוץ־בנקאי הדיגיטליים החדשים, אתרי ה–P2P, מדווחים גם על דחייה של 93% מהפונים מאותה סיבה.

נתונים בכתבה

הבנקים גובים ריביות בשיעור של עד 22%

למעשה, נתונים חדשים שהעביר בנק ישראל לוועדת החוקה של הכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, ממחישים את האבסורד בכך שהריבית שהבנקים גובים גבוהה גם היא מהתקרה - אף שהבנקים מטפלים בלווים היותר חזקים, עם מידע מלא לגביהם, ויש להם גם מקורות זולים מאוד לגיוס ההון לצורך העמדת הלוואות (פיקדונות הציבור ופיקדונות בבנק ישראל).

כך מתברר כי הריבית הממוצעת שהבנקים גובים על אשראי צרכני (בלי הלוואות לדיור) היא 6.7%. הריבית הממוצעת על מסגרות האשראי בחשבונות העו"ש היא 8%. ההלוואות שהבנקים מעמידים בריבית גבוהה מ-8% הן בסכום של 64 מיליארד שקל - כ-35% מסך תיק האשראי הצרכני. בקצוות, הבנקים גובים ריביות של עד 22%, גם מלווים שלא נכנסו לפיגור בהחזר ההלוואה שלהם.

האבסורד שנוצר, שבו הבנקים גובים כחוק ריביות גבוהות יותר מאלה שאסורות בחוק על ספקי האשראי החוץ־בנקאי, עורר את הצורך הדחוף בתיקון חוק האשראי החוץ־בנקאי. על המדוכה של תיקון החוק ישבה ועדת החוקה כבר יותר משנה, אך התקשתה למצוא פתרון לדילמה: האם לתת ללווה חלש הלוואה בריבית של 20%, מתוך הבנה שהסיכוי שלו להחזירה קלוש ומרבית הסיכויים שההלוואה תדרדר אותו עד לפשיטת רגל; או שמא מוטב להיות פטרנליסטיים ולמנוע ממנו לקחת הלוואה בריבית גבוהה, ובכך להותיר לו רק את הברירה של השוק האפור?

"המצב כיום בישראל הוא אבסורד", אומר ליבנה. "כשלווים פונים אלינו אחרי שנדחו על ידי הבנקים, עומדת בפניהם הברירה לקבל הלוואה ב-8% מאתנו - או לשלם 80% בשוק האפור. כל מה שבאמצע, לא קיים".

בשאלה מה עושים עם האמצע, ניטש ויכוח עז, פיננסי וערכי. ועדה, בראשותו של מי שהיה אז המפקח על הבנקים, דודו זקן, המליצה ב-2012 לשנות את חוק האשראי החוץ־בנקאי. ראשית, הוועדה המליצה לקבוע תקרה זהה לבנקים ולשחקנים החוץ־בנקאיים. היא הבינה כי אם רוצים שוק אשראי תחרותי, אין מקום להטיל הגבלות רק על השחקנים החוץ־בנקאיים.

שנית, הוועדה המליצה להעלות את תקרת הריבית לכ-20%. המלצה ברוח זו הועברה באחרונה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר לוועדת החוקה. זו אימצה את הרעיון של תקרה זהה לבנקים ולגופים החוץ־בנקאיים, ובהתאם לכך שונה שמה של הצעת החוק ל"חוק אשראי הוגן". מנגד, הוועדה דחתה בבוז את ההצעה לקביעת תקרת ריבית של כ-20%, וחברי הכנסת אף הודיעו כי "לא ייתנו את ידם לקביעת ריבית עושק".

החשש של חברי הכנסת, להצטייר כמי שאישרו לגבות מהציבור ריביות של 20%, מובן, אבל גם קצת מוזר נוכח העובדה שבפועל הבנקים גובים כיום ריביות כאלה מהציבור, ואיש מעולם לא פצה פה על כך. למעשה, בחלק ניכר מהמדינות המפותחות לא נהוגה כלל תקרת ריבית. המפקחים נותנים לשוק לקבוע את הריביות בעצמו, וסומכים על כוחות השוק התחרותיים שיידעו להעמיד את הריבית המתאימה לסיכון של כל לווה.

כך התפתח בעולם הענף של הלוואות שבועיות, payday loans, שבו לווה קשה יום יכול לקבל הלוואות לטווח של ימים בריבית, שיכולה להגיע למאות רבות של אחוזים (במונחי ריבית אפקטיבית שנתית). בגלל הריביות העצומות, ומפני שדווקא הלווים החלשים ביותר - אוכלוסיית הסאבפריים - הם אלה שנדחפים להשתמש בהלוואות האלה, הענף הזה שנוי במחלוקת.

ח"כ  ניסן סלומינסקי
אמיל סלמן

בקרוב: תקרת ריבית פלילית

מהסיבה הזאת, ועדת זקן העדיפה לקבוע תקרת ריבית. "המטרה היא קביעה נורמטיבית, שלפיה הלוואה בריבית הגבוהה מסף מסוים היא ריבית נשך המהווה עושק הצרכן", נכתב בדו"ח הוועדה. אבל בדו"ח גם נכתב כי על הריבית להיות גבוהה מספיק, כך שגם לווים חלשים יוכלו למצוא מענה אצל ספקי האשראי הלגיטימיים. "אנחנו לא מעוניינים לתת הלוואות ב-20%", אומר ליבנה. "אלה הלוואות שמתאימות לאוכלוסיות מסוכנות, אוכלוסיות סאבפריים, אבל זה לגיטימי שיתפתחו בישראל גופים שייתנו מענה לאוכלוסיות כאלה".

אלא שלא כולם מסכימים עם בנק ישראל ועם ליבנה. באופן מפתיע, דווקא חלק משחקני האשראי החוץ־בנקאי מתנגדים לקביעת תקרת ריבית גבוהה, בטענה שהדבר ימשוך את המתחרים בשוק האשראי כלפי מעלה. כלומר, הבנקים ינצלו את העובדה שהרגולטור קבע ריבית גבוהה כדי להתכוונן למחיר הגבוה שנקבע.

שחקני האשראי החוץ־בנקאי טוענים כי גם כיום הבנקים גובים ריביות מופרזות מהציבור, וכי קביעת תקרת ריבית נמוכה - עד 10% - תאלץ את הבנקים לבחור בין דחיית חלק גדול מהלווים שלהם לבין הפחתת המרווחים, כדי לאפשר מתן הלוואות גם בריביות נמוכות יותר. שחקני האשראי החוץ־בנקאי מהמרים שהחלופה השנייה היא שתתקבל - כלומר קביעת תקרת ריבית משותפת לבנקים ולספקי האשראי החוץ־בנקאי, ברמה בינונית, תאלץ את הבנקים להפחית ריביות ומרווחים.

ליבנה טוען כי בריבית של 10%, מימון ישיר תכפיל את מספר מקבלי האשראי אצלה - כלומר תרד משיעורי דחייה של 70% ל-40% בלבד. עם זאת, הוא סבור כי ההצעה הזאת היא הימור גדול מדי, מפני שהיא עלולה להביא לכך שחלק גדול ממבקשי ההלוואה יידחו בידי הבנקים וספקי האשראי החוץ־בנקאי.

לכן הוא ממליץ על אימוץ תקרת הריבית הקיימת כיום בהלוואות צמודות מדד (תקרה לא אפקטיבית של כ-15%, ולכן איש אינו מודע לקיומה), ו"לתת לתחרות בינינו לבין הבנקים למנוע ממחירי האשראי להגיע לתקרה בלי סיבה. עובדה שגם כיום, בלי תקרה, הבנקים לא הגיעו לריבית אינסופית".

גם בנק ישראל חושב שההצעה לקבוע תקרת ריבית נמוכה מסוכנת מדי, ובהיעדר הסכמה מצד חברי הכנסת לקבוע תקרת ריבית גבוהה, בנק ישראל מציע דרך אלגנטית לעקוף את ההתנגדות הזאת - לקבוע תקרת ריבית בינונית, נניח של 12%–14%, אבל לקבוע במקביל תקרות גבוהות יותר להלוואות הניתנות כמסגרת אשראי, ולא כאשראי רגיל, ובוודאי תקרה גבוהה יותר לריבית פיגורים. כך, בפועל, מציע בנק ישראל לקבוע תקרת ריבית גבוהה, אבל מפוצלת לכמה מקטעים.

ועדת החוקה יושבת על המדוכה כבר קרוב לשנה, וצריכה להחליט. ההערכה הרווחת היא שבסופו של דבר תבחר הוועדה בפשרה - ריבית אחידה לבנקים ולספקי האשראי החוץ־בנקאי, בשיעור של 12%–16%. הבנקים מעמידים כיום הלוואות בסכום של 4.2 מיליארד שקל בריבית של יותר מ–16% - ואפשר להניח שחלק מהלווים האלה ייהנו מכיווץ מרווחי הבנקים, ויצליחו לקבל הלוואות בריבית נמוכה מ-16%.

חלק יידחו וייאלצו לוותר על אשראי או לנסות את מזלם בשוק האשראי הלא חוקי, השוק האפור־שחור. הנחמה היחידה שתעמוד להם היא שוועדת החוקה צפויה בכל מקרה להיענות לבקשת המשטרה לקבוע תקרת ריבית פלילית - נניח, ריבית של יותר מ-30%–40% - שמי שגובה אותה, המשטרה תוכל לפעול נגדו. המשטרה רוצה בכך ככלי לפצח את הפעילות של ארגוני הפשע, המשתמשים בשוק האפור כבסיס להלבנת הון, אבל על הדרך אולי הציבור המוחלש, שנתון לאיומים של כרישי השוק האפור, יוכל לשם שינוי ליהנות מהגנת המשטרה.

ההחלטה שתתקבל תהיה בכל מקרה בעלת השלכות עצומות על התחרות בשוק האשראי הצרכני. היא תאפשר לראשונה לספקי האשראי החוץ־בנקאי להתחרות בתנאים כמעט שווים מול הבנקים, ותאפשר להרבה יותר לווים חלשים לקבל מענה אשראי לגיטימי. כשזה יקרה, כשיתחיל הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, וכשחוק נותני האשראי ייכנס לתוקף, צפויה להתחולל מהפכה בשוק האשראי המוכר לנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#