בנק ישראל העדיף לרכוש דולרים - ולא להוריד עוד את הריבית במשק - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל העדיף לרכוש דולרים - ולא להוריד עוד את הריבית במשק

בנק ישראל שב להתערב בשוק המט"ח באפריל 2013, לאחר הפסקה של שנתיים, ומאז רכש 27.2 מיליארד דולר

תגובות
חדוה בר
עופר וקנין

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העדיפה להמשיך לרכוש דולרים במחצית השנייה של 2016 ולא להוריד עוד את הריבית במשק, שבשנתיים האחרונות היא 0.1%, בגלל הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית שלילית - כך לפי דו"ח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל שפורסם אתמול. הוועדה סבורה כי מדיניותה תתרום להחזרת האינפלציה במשק לטווח היעד (1%–3%) לקראת סוף 2017.

לפי בנק ישראל, אם ייווצרו נסיבות מתאימות ויוחלט למכור מט"ח מעודפי הענק, שהסתכמו בסוף ינואר ביותר מ-101 מיליארד דולר, הדבר ייעשה כשהשקל ייחלש וצפוי להביא רווח משמעותי לבנק.

נתונים בתכבה

בנק ישראל שב להתערב בשוק המט"ח באפריל 2013, לאחר הפסקה של שנתיים, ומאז רכש 27.2 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 10.5 מיליארד דולר נרכשו במסגרת התוכנית לצמצם את ההשפעה של הזרמת הגז ממאגר תמר על החשבון השוטף של המשק. במסגרת זאת צפויים להירכש ב-2017 1.5 מיליארד דולר נוספים. הבנק מתערב בשוק המט"ח גם כשהשוק אינו מתפקד כיאות, או ששער החליפין מציג תנודות חריגות. לפי הדו"ח, מאז אפריל 2013 ייוסף שער החליפין האפקטיבי של השקל בכ–10% במצטבר, והייסוף חילחל למחירים המקומיים של מוצרי היבוא והגדיל את כוח הקנייה של הציבור.
חברי הוועדה המוניטרית הביעו דאגה מהסיכונים בשוק הדיור, בשל המשך עליית מחירי הדירות וההיקפים הגבוהים של המשכנתאות - למרות העלייה המתמשכת בריביות על המשכנתאות והגידול המתמשך בפער בין ריביות אלה לריביות על האג"ח הממשלתיות. עם זאת, להערכתם, התייקרות המשכנתאות מפחיתה את האטרקטיביות של השקעה בדירות, ועליית המחירים מתרחשת במקביל לגידול במלאי הדירות למכירה, תהליך שצפוי למתן את קצב עליית המחירים בעתיד.

לפי בנק ישראל, המשק צומח בקצב מהיר - בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, שני רכיבים שנהנים מהריבית הנמוכה. בנוסף, שוק העבודה ממשיך להפגין חוסן והאבטלה נמוכה, מה שמוביל לעליות שכר וגידול במספר המשרות הפנויות.
עוד נכתב בדו"ח כי במחצית השנייה של 2016 השקל התחזק בעיקר בגלל הפיחות ביורו, מדיניות בנק ישראל וסביבת הצמיחה הנמוכה בגוש היורו. מנגד, הדולר שמר על ערכו מול השקל והתחזק מול רוב המטבעות. השקף תוסף ב–5.2% מול סל המטבעות במחצית השנייה של 2016, מה שהקשה על יצוא הסחורות.

לטענת הבנק, שער החליפין של השקל נמצא כיום בייסוף יתר והסיבות המרכזיות לכך הן ההעמקה של ההרחבה המוניטרית הגלובלית, ובייחוד מדיניות הריבית השלילית ו"ההקלה הכמותית" באירופה וביפן - שדחפה כמה מדינות נוספות, כמו שוודיה ושווייץ, לאמץ מדיניות דומה. במדינות אחרות נאלצו בנקים מרכזיים להוריד ריבית ולפעול בשוק המט"ח כדי למנוע פגיעה ביצוא.

מדיניות בנק ישראל נועדה בעיקר למתן את השפעת ההרחבה המוניטרית החריגה בקרב שותפות הסחר של ישראל על המשק בלי להידרש לאמצעים קיצוניים כריבית שלילית. בנק ישראל מעריך כי המדיניות שלו תישאר מרחיבה לאורך זמן, וכי לא נדרשת עוד בחינה של שימוש בכלים מוניטריים חריגים או קיצוניים לביצוע המדיניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#