למשפחות ישראליות בשטחים הכי הרבה ילדים - בתל אביב הכי פחות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למשפחות ישראליות בשטחים הכי הרבה ילדים - בתל אביב הכי פחות

ל-40% מהמשפחות בתל אביב יש ילדים עד גיל 17 לעומת 69% בהתנחלויות - כך עולה מנתונים שפירסמה הלמ"ס לרגל יום המשפחה, שיחול בשבוע הבא ■ ההכנסה הגדולה ביותר למשפחה היא בתל אביב - 22.5 אלף שקל בחודש בממוצע, לעומת 14.8 אלף שקל בירושלים

9תגובות
שדרות רוטשילד בתל אביב
ניר כפרי

1. בשטחים עובדים יותר, בחיפה פחות

השיעור הגדול ביותר של משקי בית עם מועסקים ב–2015 היה בקרב יהודים מעבר לקו הירוק — 89.7%, והשיעור הנמוך ביותר היה במחוז חיפה — 74.9%, כך עולה מנתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לרגל יום המשפחה שיחול ביום ראשון הקרוב. מבין הערים הגדולות, שיעור משקי הבית עם מועסקים הגדול ביותר היה בראשון לציון ובבני ברק — 82.5%, ואחריהן בתל אביב (81.4%) וברמת גן (81.3%). השיעור הנמוך ביותר היה בחיפה — 72.0%.

ההוצאה של כלל משקי הבית בישראל על מצרכים ושירותים היתה כ–15.4 אלף שקל בחודש בממוצע. ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית היתה כ–18.7 אלף שקל בחודש ב–2015.

על פי נתוני 2014, במחוז תל אביב היתה ההכנסה הגדולה ביותר למשק בית, כ–22.5 אלף שקל בחודש, ובמחוז ירושלים ההכנסה הנמוכה ביותר — כ–14.8 אלף שקל בחודש. ההכנסה של משקי בית עם ילדים גדולה פי 1.3 מהכנסה של משק בית ללא ילדים.

השיעור הקטן ביותר בישראל של זוגות עם ילדים עד גיל 17 הוא בתל אביב, 40% מכלל המשפחות בעיר, והשיעור הגדול ביותר הוא באזור יהודה ושומרון — 69% — לעומת ממוצע ארצי של כ–49%. השיעור הגדול ביותר של זוגות בלי ילדים הוא במחוז תל אביב, כ–33%, לעומת 5.9% בלבד בממוצע הארצי. עוד עולה כי הגיל הממוצע לראש משפחה במחוז תל אביב דומה לממוצע הארצי, 47, בעוד בשטחים הגיל הוא 40 בלבד.

יותר ממחצית ממשקי הבית (53.8%) גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. במשקי בית יהודיים ממוצע נפשות לחדר ב–2015 היה 0.82. במשקי בית ערביים הממוצע היה 1.36.

בית"ר עילית
AMIR COHEN/רויטרס

2. בדרום ובחיפה — הכי הרבה משפחות חד־הוריות עם ילדים

מבין הערים הגדולות, בבית שמש ובבני ברק נרשם שיעור המשפחות הגדול ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17. באשקלון וברמת גן נרשם השיעור הגדול ביותר של משפחות חד־הוריות עם ילדים עד גיל 17. מבין המחוזות, בדרום ובחיפה קיים השיעור הגדול ביותר של משפחות חד־הוריות עם ילדים (7.5% ו–7.0%, בהתאמה).

ב–2015 היו כ–117 אלף משפחות חד־הוריות עם ילדים עד גיל 17 (כ–6% מכלל המשפחות), ובהן כ–210 אלף ילדים (עד גיל 17). המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד־הוריות בישראל הוא 1.8, לעומת כ–2.5 במשפחות עם שני הורים.

ממוצע מספר הילדים עד גיל 17 במשפחות חד־הוריות בישראל גבוה ביחס לספרד, גרמניה, אוסטריה הולנד ודנמרק — אך נמוך בהשוואה לארה"ב ולנורווגיה.

כמתואר

בראש כ–92% מהמשפחות החד־הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמדה אשה. ביותר ממחצית (54%) מהמשפחות החד־הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה היה הורה גרוש, ב–19% היה ההורה רווק, ב–17% — נשוי אך חי בנפרד מבן אן בת הזוג, וביתר (10%) אלמן. ב–2015 היו 21.8 אלף אמהות רווקות חד־הוריות לילדים עד גיל 17, שהן כ–20% מהאימהות החד־הוריות עם ילדים בגיל זה.

3. לרבע מהזוגות היהודים הנשואים אין ילדים

כמתואר

בסך הכל, מספר המשפחות בישראל נכון ל–2015 הוא כ–1.99 מיליון, בהן כ–1.59 מיליון משפחות שבראשן עמד יהודי (80%), וכ–348 אלף משפחות שבראשן עמד ערבי (כ–18%). 24.1% מהמשפחות הן של זוגות ללא ילדים, 62.9% של זוגות עם ילדים ו–12.3% הן משפחות חד־הוריות.

הפערים בהרכב המשפחות מתגלים גם בין יהודים לערבים: בקרב ערבים שיעור גדול יותר (65%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17 לעומת יהודים (46%). אצל היהודים יש שיעור גדול יותר של משפחות עם בני זוג בלבד (27%) לעומת ערבים (10%). לעומת זאת, נמצא שיעור דומה של משפחות חד־הוריות באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה הערבית (כ–12% וכ–11%, בהתאמה).

מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית ב–2015 היה 3.72 ב–2015 — 3.56 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד יהודי ו–4.59 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד ערבי. כשליש מהמשפחות הערביות מונות שש נפשות ויותר, לעומת כ–10% בקרב משפחות יהודיות.

עוד עולה מהנתונים כי כ–2.62 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ–92%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד. שכיחותן של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17 גבוה כמעט פי שניים לעומת האוכלוסייה היהודית.

כמו כן, ב–2015 היו בישראל כ–1.7 מיליון זוגות. רובם (כ–95%) היו נשואים. יתר הזוגות, כ–87 אלף, חיו יחד מבלי להיות נשואים. רובם המכריע של הזוגות הלא נשואים, כ–83 אלף, היו זוגות יהודים. לרובם (68%) אין ילדים, ולכ–27% (כ–22 אלף) מהם יש ילדים עד גיל 17, לעומת 54% מהזוגות הנשואים.

4. כהן ולוי — שמות המשפחה הנפוצים ביותר בישראל

מנתוני הלמ"ס עולה כי שם המשפחה הנפוץ ביותר בישראל נכון ל–2015 הוא כהן, שאותו נושאים יותר מ–180 אלף איש. אחריו נפוצים השמות לוי, מזרחי ופרץ. השם המוסלמי הנפוץ ביותר הוא אגבאריה — 1.3% מהמוסלמים בישראל נקראים בשם זה (19 אלף), אחריו נפוצים השמות מחאמיד (16.5 אלף), ג'בארין (15 אלף), ח'טיב (13 אלף) וזועבי (12 אלף). בקרב הדרוזים השם הנפוץ ביותר הוא חלבי. 75% מהנשים הנשואות ו–10% מהגברים הנשואים שינו את שם משפחתם, דבר המעיד על כך שנשיאת שני שמות משפחה, בעיקר בקרב נשים, הולכת ומתרחבת עם השנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#