התחזית של מנכ"ל משרד רה"מ: "הצמיחה השנה - יותר מ-4%" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התחזית של מנכ"ל משרד רה"מ: "הצמיחה השנה - יותר מ-4%"

"ישראל במקום ה-21 בעולם ברמת חיים. בעוד חמש שנים נעבור בתמ"ג לנפש את צרפת ואולי גם את יפן", אמר אלי גרונר בראיון ל-TheMarker

3תגובות
גרונר
מרק ישראל סלם

"אם נמשיך להוריד את הרגולציה במשק השנה כפי שעשינו בשנה וחצי האחרונות, אם נעמוד בקצב הפיתוח שקבענו לעצמנו בתשתיות ובתחבורה הציבורית, ואם נפתח את שדה הגז בלוויתן, הצמיחה במשק ב-2017 תהייה עוד יותר גבוהה מהצמיחה הגבוהה במשק שהיתה לנו השנה, 4%", כך אמר היום ל-TheMarker, מנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר.

גרונר חזה לפני כשנה, כשהלמ"ס פירסמה את הערכה הראשונית שלה על צמיחת המשק ברבעון הראשון של 2016, 0.8%, כי 2016 תהיה שנה טובה למשק. מנכ"ל משרד רה"מ ביקש מהתקשורת והציבור להתאזר בסבלנות. בהמשך עדכנה הלמ"ס את נתוני הצמיחה לרבעון הראשון ל-3.4%, והודיעה, בשבוע שעבר כי המשק צמח ברבעון האחרון של 2016 ב-6.2%.

לדעת גרונר, מאחורי הצמיחה הגבוהה של המשק בשנה שעברה, 4%, ונתוני המשק הטובים האחרים, עומדים בראש ובראשונה שני מהלכים של הממשלה, ההשקעה הגדולה בתשתיות והקטנת הרגולציה במשק. הממשלה מתכוונת להתמקד בשני התחומים גם ב-2017. בתחום התחבורה היעד הוא השקעה של 50 מיליארד שקל ב-5 שנים הקרובות, זאת לצד הפיתוח של פרויקט תחבורה חכמה. בתחום הרגולציה, הממשלה תמשיך לפעול לפחות רגולציה. לדברי גרונר, קיים קשר ברור בין עודף הרגולציה ליוקר המחיה. הממשלה קבעה לעצמה יעד, להפחית את הרגולציה ב-25% עד לשנת 2020, וכבר ב-2016 נרשמו שורה של השיגים בתחום זה. הממשלה גם קבעה כי לא תוכנס רגולציה חדשה אלא רק לאחר בדיקה יסודית שתקבע כי היא חיונית.

לדעת גרונר, גם התקציב הדו-שנתי תורם לצמיחת המשק ולהישגים הטובים מאוד של כלכלת ישראל בשנה האחרונה בשורה ארוכה של תחומים. שיתוף הפעולה בין שר האוצר, משה כחלון, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא מכפיל כוח חשוב בקידום המשק. לדברי גרונר, "השנים הם ממוקדי צמיחה. כשחברה מצליחה זה בזכות ההנהלה שלה. לאנשי האוצר יש את האחריות שלהם למשק, ולראש הממשלה את האחריות שלו. בסך הכול ההסכמות בין משרדי האוצר וראש הממשלה, בנושאי כלכלה וחברה, עולות על המחלוקות. ראש הממשלה רוצה ופועל לעוצמה כלכלית כדי לתת שירותים חברתיים טובים יותר. הפערים החברתיים בארץ מצטמצמים. רואים את זה בכול המדדים הספציפיים שמודדים פערים חברתיים, למשל מדד ג'יני. אבל יותר חשוב, מבחינת המדינה, להביא לעלייה ברמת החיים.

"אסור לשכוח לפני 12 שנים רמת החיים שלנו הייתה כמו ביוון. בעוד חמש שנים נעבור בתמ"ג לנפש את צרפת ואולי גם את יפן. עלייה ברמת החיים משמעה גם צמצום פערים. אנחנו היום במקום ה-21 ברמת החיים בעולם. מדובר בהישג אדיר. אחראים לו רה"מ ושר האוצר. ככול שנהייה יותר שאפתנים נמשיך לעלות ברמת החיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#