הכלכלן הראשי באוצר: הצמיחה ב-2015-2007 חילחלה לעשירונים הנמוכים

זוהי הפעם הראשונה שבה גורם כלכלי מוסמך קובע כי הצמיחה במשק חילחלה גם לעשירונים הנמוכים. לפי האוצר, שילוב בשוק העבודה, הורדת המס על עבודה ועליית שכר המינימום בכמה פעימות הן מה שתרם לצמצום הפערים

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יואל נוה
הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוהצילום: מוטי מילרוד

הצמיחה במשק ב-2015-2007 חילחלה גם לחמשת העשירונים הנמוכים באוכלוסייה. הסיבה העיקרית לחלחול היא שילוב האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה - כך קובע נייר עבודה של הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, שפורסם היום (א').

זו הפעם הראשונה שגורם כלכלי מוסמך בישראל קובע כי הצמיחה במשק חילחלה גם לעשירונים הנמוכים באוכלוסייה.עד כה היה מקובל להניח, גם בקרב אנשי האוצר ובנק ישראל, וגם בקרב החוקרים באקדמיה, כי פירות הצמיחה במשק בשנים האחרונות לא חילחלו לאוכלוסיות החלשות בישראל, מה שגרם להגדלת הפערים בחברה. כעת צריך להמתין ולראות אם גם המחקר האקדמי, ולא רק גורם אינטרסנטי כמו האוצר, יקבל את מסקנות נייר העמדה של הכלכלן הראשי באוצר.

המפתח: שילוב בשוק העבודה

לפי ממצאי אגף הכלכלן הראשי באוצר, הצמיחה לנפש בשנים 2015-2007 תורגמה במלואה להכנסה של משקי הבית ולתצרוכת של כלל האוכלוסייה בישראל כאשר המפתח המרכזי לחלחול הצמיחה הוא שילוב בשוק העבודה ובפרט של אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה. הגידול בהכנסה הפנויה היה גבוה מקצב הצמיחה של התוצר לנפש, לאור הגידול ההדרגתי במצבת הנכסים של המשק בחו"ל.

הגידול בהכנסה הפנויה תורגם במלואו להכנסות נטו של משקי הבית. קצב הגידול בהכנסה נטו של משקי הבית בחמשת העשירונים התחתונים, היה מהיר פי 1.5 מקצב הגידול בהכנסה של חמשת העשירונים העליונים. הצמיחה המהירה יחסית באה לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של התעסוקה במשק, שבתורה אפשרה שילוב גובר של אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה.

השיפור במצב העשירונים התחתונים בישראל בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית, כאשר במרבית מדינות ה-OECD חלה בתקופה זו דווקא הרעה ברמת ההכנסה. הגידול בהכנסה של משקי הבית בישראל תורגם לגידול בצריכה.

לפי הכלכלן הראשי של האוצר, על מנת להעריך את מידת החלחול של הצמיחה במשק למגזריו השונים יש לענות על שלוש שאלות מרכזיות, האם צמיחת התוצר לנפש מתורגמת לגידול בהכנסה הפנויה, האם הגידול בהכנסה הפנויה תורגם לגידול נטו בהכנסות משקי הבית, וכיצד גידול זה התפלג בין משקי הבית בעשירונים השונים, וכן כיצד הגידול בהכנסות משקי הבית בעשירונים השונים תורגם לשיפור בהיקף הצריכה.

המס על עבודה ירד

מספר גורמים נוספים לעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק תמכו בהגברת החלחול. ביניהם, הפחתת המיסוי על עבודה (כולל ברמות השכר הנמוכות), גידול מסוים בקצבאות, הנהגת מס הכנסה שלילי והעלאת שכר המינימום.

לפי נתוני האוצר, בשנים 2015-2007 התוצר לנפש גדל בממוצע ב-1.8% בשנה, הצמיחה השנתית הממוצעת של ההכנסה הפנויה של משקי הבית הייתה 2.2%, בעיקר בשל הירידה בנטל המס ושיפור במצבת התשלומים מול חו"ל, הגידול בהכנסות נטו למשק בית הגיע ל-2.3% בממוצע לשנה (בעיקר לאור ההשתלבות בשוק העבודה), הגידול בהכנסות נטו לחמשת העשירונים הנמוכים היה 3.3% בממוצע לשנה, והגידול בהוצאה הכספית לתצרוכת של עשירונים אלו היה 2.8% בשנה בממוצע (בשל הגידול בהכנסה הפנויה).

הגידול בהכנסה נטו של משקי הבית בחמשת העשירונים הנמוכים, הביא לגידול מהיר יותר בצריכה בעשירונים אלה, בהשוואה לחמשת העשירונים העליונים. מה שמראה כי הצמיחה לנפש בשנים 2015-2007 תורגמה במלואה להכנסה של משקי הבית ולתצרוכת. המפתח המרכזי לחלחול שעולה מנתונים אלו הוא שילוב בשוק העבודה של אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה.

הגידול בהכנסות מוסבר על ידי התרחבות בתעסוקה. מספר משרות השכיר גדל בתקופה זו בממוצע ב-3.1% בשנה, גבוה מקצב גידול האוכלוסייה בגיל העבודה שעמד על 1.8% לשנה. בנוסף, השכר הריאלי עלה בתקופה זו בממוצע ב-0.5% בשנה. הגידול בהכנסות נטו היה אף גבוה ביחס לגידול בהכנסות ברוטו ושיקף את ההשפעה של הפחתת המיסוי על עבודה בתקופה זו. יתרה מכך, הגידול השנתי בהכנסה נטו של משקי הבית בחמשת העשירונים התחתונים עמד בממוצע על 3.3%, בהשוואה לגידול שנתי ממוצע של 2.1% בהכנסה נטו של חמשת העשירונים העליונים. הפער בקצב הגידול בהכנסות לטובת העשירונים התחתונים נשמר גם בשנים האחרונות.

הצמיחה המהירה יחסית באה לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של התעסוקה במשק, שבתורה אפשרה שילוב גובר של אוכלוסיות חלשות בשוק בעבודה. העלייה בשיעור ההשתתפות לצד הירידה בשיעור האבטלה הגדילו את שיעור התעסוקה ב-4.6% בין 2007 ל-2015. הגידול בתעסוקה היה מהיר במיוחד בקרב הקבוצות החלשות ושיפר את מצבן. השיפור במצב העשירונים התחתונים בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית, כאשר במרבית המדינות ה-OECD, למעט ישראל וגרמניה, חלה דווקא הרעה ברמת הכנסתם.

שכר המינימום עלה פעמיים

הגברת החלחול נתמכה בהורדת המס על עבודה, גידול בקצבאות, הנהגת מס הכנסה שלילי והעלאת שכר מינימום. ב-2006 נקבע כי שכר המינימום יעלה עד ל-3,850 שקל לחודש עד למחצית השנייה של 2008. שכר המינימום שב לעלות במהלך 2015. המהלך להעלאתו ההדרגתית צפוי להסתיים בראשית 2018. העלאת שכר המינימום תרמה לחלחול הצמיחה לשכבות החלשות יותר. רמתו (במיוחד לאחר הבשלת המהלך ב-2018) גבוהה בהשוואה בינלאומית.

לדעת האוצר, העובדה כי בשלב זה, בו המשק צומח במהירות, לא ניכרת השפעה שלילית של העלאת שכר המינימום על התעסוקה, אינה ערובה לכך שלרמתו הגבוהה לא יהיו השלכות שליליות בתקופות בהן קצב הצמיחה במשק יתמתן. אז ההשלכות השליליות של שכר המינימום יתמקדו באוכלוסיות החלשות, וירעו את מצבן דווקא בתקופה בה שיעור האבטלה עולה ומציאת מקום עבודה חליפי קשה ביותר.

שינויים במערכת המס בשנים האחרונות נועדו לעודד יציאה לשוק העבודה. כך לדוגמה ב-2009 הוחל ביישום מס הכנסה שלילי, ב-2012 ניתנו נקודות זיכוי ממס להורים לפעוטות כאשר במקביל הממשלה הגדילה את הסבסוד למעונות יום והרחיבה תכניות של עידוד יציאה לעבודה.

האוצר מציין כי היקף הצריכה למשק בית גדל ב-2015-2007 ב-1.7% לשנה בממוצע. הפער לעומת הגידול בהכנסה משקף את הגידול בחסכון. הגידול בחיסכון נרשם בכל רמות ההכנסה. היקף הצריכה הכספית נטו של חמשת העשירונים התחתונים התרחב ב-2.8% לשנה בממוצע, קצב הגבוה משמעותית מהגידול בתצרוכת של חמשת העשירונים העליונים, 1.6%.

השינויים במדד ג'יני לתצרוכת בין 2007 ו-2015 מצביעים לא רק על כך שהפערים בתצרוכת נמוכים מהפערים בהכנסה, אלא גם על כך שצמצום הפערים בתצרוכת בשנים האחרונות היה אף משמעותי יותר מצמצום פערי ההכנסה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker