זהבה גלאון לארג'ית על חשבון הנשים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זהבה גלאון לארג'ית על חשבון הנשים

גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי־אבקסיס מציעות שהמדינה תשלם 5 מיליארד שקל כדי לממן את הותרת גיל הפרישה של נשים ללא שינוי - 62 ■ הן לא מספרות שבכך יקוצצו בפועל 50% מקצבות הפנסיה של הנשים

86תגובות
זהבה גלאון
עופר וקנין

ח"כ זהבה גלאון היא לארג'ית. על חשבון כולנו, ובעיקר על חשבון הנשים.

גלאון, במאמר שמתפרסם היום ב–TheMarker, מסבירה מדוע אינה מוטרדת מכך שקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים מתריעות כי אי־העלאת גיל הפרישה של נשים תביא ליצירת גירעון של 5 מיליארד שקל, שהמדינה תצטרך לכסות בעבור הקרנות. גלאון סבורה שזה לגמרי בסדר שקרנות הפנסיה נכנסות לגירעון כזה, אם זה המחיר של אי־העלאת גיל הפרישה של נשים, וכי תתכבד המדינה, תכניס את היד לכיס, ותממן את הגירעון הנוסף הזה.

משעשע שגלאון מרשה לעצמה לפזר כך 5 מיליארד שקל מכספי הציבור (יותר מתוכנית החומש המיועדת לחברה הבדואית). משעשע שחברי כנסת מפזרים כלאחר יד מיליארדי שקלים, סתם כי בא להם, בלי לטרוח לקיים דיון ציבורי הולם ובלי לשקול חלופות. אבל האמת היא שהיעדרו של הדיון במקרה זה אינו מקרי.

גלאון, עם חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ואורלי לוי־אבקסיס - שלושתן מונעות את העלאת גיל הפרישה של נשים מעבר ל–62, אפילו לגיל המינימלי של 64 - נמנעות מדיון ציבורי, כי הן יודעות שדיון כזה יחשוף את ערוותן. כלומר, יחשוף את העובדה שכל הנתונים שלפנינו תומכים בהעלאת גיל הפרישה, לא רק כי זה יחסוך 5 מיליארד שקל (וכן, גם זאת סיבה ראויה), אלא כי זה יועיל לנשים. לכל הנשים, בכל גיל ובכל מעמד חברתי־כלכלי. העלאת גיל הפרישה היא קודם כל, ולפני הכל, אינטרס נשי מובהק, ולכן מי שנלחם נגד העלאת גיל הפרישה משרת בפועל אינטרסים שוביניסטיים, ריאקציונריים ואנטי־נשיים.

בכל העולם מעלים את גיל הפרישה לנשים

הנימוקים להעלאת הגיל מוצגים בדו"ח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים, וכדאי להתחיל בבולטים ובחשובים שבהם. אחד מהם הוא שפער של חמש שנים בגיל הפרישה בין נשים לגברים כבר אינו מקובל באף מדינה מפותחת בעולם. אוקיי, הגזמנו. פער פרישה כזה בין שני המינים עדיין מקובל בשלוש מדינות מפותחות בלבד - ישראל, צ'ילה ופולין. חברות הכנסת הנאורות מציבות את ישראל בחברה אחת עם צ'ילה ופולין, שלא ידועות כמדינות מתקדמות בנוגע למעמד האשה בהן, ומרחיקות את ישראל מחברת המדינות השוויוניות כדוגמת שוודיה, נורווגיה, גרמניה או כל מדינה אחרת שתבחרו.

בכל העולם, הנטייה החד־משמעית היא להעלות את גיל הפרישה, ולהשוותו בין נשים לגברים - ולא, זה לא מפני שבאותן מדינות מצב הנשים העובדות המבוגרות טוב יותר, ולכן קל להן להעלות את גיל הפרישה של נשים. ההיפך הוא האמת: מצבן של נשים עובדות מבוגרות בישראל הוא מהטובים בעולם. שיעור התעסוקה של נשים מבוגרות (58% מבנות 55–64) מעמיד את ישראל מעל ממוצע OECD (49%).

נתונים בתכבה

בכלל, מצבן של הנשים המבוגרות בישראל טוב יחסית בכל השוואה. שיעור התעסוקה של שנים בגיל שלפני פרישה (55–59) זינק ב–15 השנים האחרונות מ–48% ל–67.5%. נשים סביב גיל הפרישה עצמו (60–64) רשמו מהפך מרשים עוד יותר - זינוק מ-26% ל-52% תעסוקה, הכפלה ממש.

למעשה, בסביבות גיל הפרישה נשים עובדות יותר מגברים - 52% מבנות 60–64, לעומת 47% מבני 65–69, ללמדכם שלנשים אין בעיה קשה יותר משל גברים להמשיך ולעבוד עד רגע לפני הפנסיה, ואין הן זקוקות להגנה מיוחדת של המדינה כדי לשרוד בשוק העבודה עד הרגע האחרון ממש. להפך, מחקר של בנק ישראל מלמד כי נשים מבוגרות עובדות שורדות מצוין בשוק העבודה, לא פחות טוב מנשים צעירות. במספרים: הסיכוי של בת 55–58 לשרוד שנה נוספת בעבודה הוא 90.5%, בדיוק כמו הסיכוי של בת 40–43.

בכלל, אין עדות כלשהי למצוקה של נשים מבוגרות בשוק העבודה. שיעורי האבטלה של נשים מבוגרות נמוכים יותר מאלה של נשים צעירות. גם כאשר בודקים אבטלה ממושכת של חצי שנה ויותר - המובטלות במצב הקשה ביותר - השיעור אצל נשים מבוגרות זהה לזה של צעירות. אין כל עדות לעלייה משמעותית בחלקיות משרה לפני גיל פרישה, ובעיקר אין עדות לעלייה משמעותית בחלקיות משרה שלא מרצון.

נתונים בכתבה

ומה לגבי השכר? בכל הקשור לשכר, מצבן של הנשים בשוק העבודה אינו טוב, ושכרן נמוך משמעותית מזה של גברים (להבדיל מהפערים בשיעורי התעסוקה בין גברים ונשים, שמצטמצמים במהירות, פערי השכר נותרים גדולים), אבל גם בכל הקשור לשכר מצבן של נשים מבוגרות אינו רע יותר מזה של נשים צעירות. למעשה, שכרן הממוצע של בנות 55–59 הוא השני הגבוה ביותר לאורך כל החיים (רק בגיל 50–54 השכר מעט גבוה יותר). ירידה בשכר נרשמת רק בגילי 60–64, אבל היא כנראה כבר מושפעת מהפרישה בגיל 62.

הנתונים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מספרים סיפור חד־משמעי: נשים מבוגרות מסתדרות מצוין בשוק העבודה, והעלאת גיל הפרישה הקודמת מ–60 ל–62 ב–2003 רק הועילה להן. נכון שיש נשים שאינן עובדות כלל, ועכשיו יצטרכו להמתין זמן ממושך יותר עד לקבלת הפנסיה או קצבת הזקנה שלהן, ונכון שיש נשים שעובדות במקצועות שוחקים. אבל תתפלאו, כל זה נכון גם לגבי גברים, ואיש לא חושב בגלל זה להוריד את גיל הפרישה שלהם; וכל זה נכון גם במדינות המפותחות האחרות, ולמרות זאת מרביתן העלו כבר את גיל הפרישה של נשים ל–65–67.

נתונים בתכבה

מלחמה בגילנות של שוק העבודה

הדבר שמדינות אחרות עושות במקביל להעלאת גיל הפרישה, הוא הפעלת תוכניות למלחמה בגילנות של שוק העבודה - כלפי גברים ונשים גם יחד. המלצות ברוח זה כלולות גם בדו"ח הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים. הוועדה ממליצה על כמה צעדים, בסכום משמעותי של מיליארד שקל, לעידוד תעסוקת נשים מבוגרות. בכל מקרה, הגילנות הולכת ופוחתת, ובכל מקרה, הגילנות אינה סיבה לאי־העלאת גיל הפרישה, וזאת בגלל הנימוק הבולט השני לראיקציוניריות והשובינסטיות של מי שנלחם נגד העלאת גיל הפרישה.

זאת, מאחר שאי־העלאת גיל הפרישה גומרת את הפנסיה של הנשים. גירעון של 5 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה הוותיקות, אם לא יכוסה בידי המדינה, יחייב את הקרנות הוותיקות להפחית את הזכויות של נשים - כלומר, לפגוע בקצבת הפנסיה שלהן. עד כמה תהיה עמוקה הפגיעה אפשר ללמוד מהחישוב שהוצג בדו"ח הוועדה: אשה שתפרוש בגיל 62 תקבל קצבת פנסיה של כ–3,500 שקל בחודש. אותה אשה, עם אותם נתוני שכר בדיוק, תקבל בגיל 65 קצבת פנסיה של 4,400 שקל, ובגיל 67 קצבה של 5,136 שקל.

פער קצבת הפנסיה בין גיל 62 לגיל 67 הוא 1,640 שקל בחודש, כמעט 50% יותר קצבה. קרן הפנסיה מבטחים ערכה בעבור TheMarker בדיקה דומה, והגיעה לאותה תוצאה: פער של קצבה של 4,600 שקל בגיל 62 (הנחות השכר היו אחרות משל הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים) או 6,500 שקל בגיל 67.

כלומר, השוביניסטיות של חברות הכנסת גם פוגעת בסיכוי של הנשים להשתלב טוב יותר בשוק העבודה ולהתמיד בו יותר שנים, וגם גוזלת מחצית מקצבת הפנסיה הצפויה של נשים. בפועל, חברות הכנסת דנות את הנשים לעוני בגיל פרישה. עם עזרה כזאת מלובי הנשים בכנסת, הנשים כנראה ממש לא צריכות חברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#