עובדים רבים בישראל חיים על זמן שאול. האם שלי יחימוביץ' תציל אותם? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

עובדים רבים בישראל חיים על זמן שאול. האם שלי יחימוביץ' תציל אותם?

האתגרים העצומים של שוק העבודה מחייבים מנהיגות אמיצה, שתהפוך אותו למודרני ומפותח. אם יחימוביץ' וניסנקורן יתחרו ביניהם מי יותר אלים וחזק - אפשר לבטל את הבחירות להסתדרות כבר עכשיו

72תגובות
שלי יחימוביץ'
מוטי מילרוד

ההצטרפות של ח"כ שלי יחימוביץ להתמודדות על ראשות ההסתדרות היא חדשות טובות לציבור העובדים ולשוק העבודה בישראל. וזאת, עוד לפני שאנחנו יודעים מה היא מתכוונת לעשות בהסתדרות ומהו החזון שלה לשוק העבודה.

אז מדוע חדשות טובות? בגלל שתי סיבות: 1. לציבור העובדים המאוגדים בישראל מגיע שיהיה יותר מאדם אחד שירצה לייצגו, וכפי שהדברים התנהלו בחודשים האחרונים - היו"ר הנוכחי, אבי ניסנקורן, עשה הכל כדי להיות מועמד יחיד; 2. התמודדות יכולה להביא לרעיונות חדשים ולשיח מתקדם יותר על מעמד העובדים בישראל ועל הדרכים לבנות כאן שוק עבודה מודרני ומפותח. ללא התמודדות נישאר עם אותו מנגנון רגיל של דילוג מסכסוך עבודה אחד למשנהו - תוך שימוש בשאלטרים של הוועדים החזקים בישראל.

שוק העבודה הישראלי עומד לפני ארבעה אתגרים עצומים, לכל הפחות:

1. הגלובליזציה - שיכולה לחסל כאן מקומות עבודה מסוימים ולהביא לכאן מקומות עבודה אחרים.

2. הטכנולוגיה – כנ"ל. גם הזדמנות וגם איום שיכול לייתר/ליצור מקומות עבודה.

3. התארכות תוחלת החיים – המשמעות היא שאנו זקוקים למקורות מחיה בשנות הפנסיה, ולכן חייבים להתאים את גיל הפרישה לגיל התמותה המשתנה.

4. רפורמות לייעול המגזר הציבורי ולהורדת יוקר המחיה - שעולות מעת לעת ויש להן השלכות על שוק העבודה.

כל אלה הופכים את מקומות העבודה של שני העשורים הקרובים ליותר מאוימים ומייצרים צורך בהיערכות נכונה. אל תתנו לשיעור האבטלה הנמוך להטעות אתכם. הוא לא יישאר כאן לנצח. הרבה עובדים חיים כאן על זמן שאול משום שהתעשייה שלהם מאוימת על ידי טכנולוגיה או גלובליזציה או שערי חליפין או כל אלה גם יחד. 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן
עופר וקנין

הרבה מאוד עובדים עומדים לצאת לפנסיה עם קצבאות זעומות, שלא יספיקו להם בשנות החיים הארוכות שמחכות להם. וכל זה עוד לפני שדיברנו על הפערים הגדולים בשוק העבודה בין אלו שנהנים מיציבות תעסוקתית מלאה -  יהיה מה שיהיה - לבין אלה שיכולים לאבד מקום עבודה בין לילה; בין דור א' לדור ב' ולדור הכי דפוק של עובדי הקבלן.

כל אלה מחייבים מנהיגות אמיצה שיודעת להסתכל על האתגרים הללו, יודעת לשתף פעולה עם המעסיקים והממשלה, יודעת לייצר יחסי אמון ומבינה את המשמעויות של ארגונים יעילים וגמישים בכלכלות תחרותיות. המנהיגות הזו גם חייבת לחתור להשגת רשתות הגנה חברתיות טובות יותר ומכלילות יותר מאלו הקיימות כיום, שחלות רק על ועדי עובדים שמחזיקים בשאלטרים.

השאלה אם יחימוביץ' ניחנת בסוג המנהיגות הזו היא שאלה טובה. יחימוביץ' היא פרלמנטרית טובה מאוד, אך היא לא ניהלה עד כה מערכת ציבורית גדולה ולא מילאה תפקיד ביצועי. יש לה הזדהות רגשית, אידיאולוגית ופרקטית עם ציבור העובדים - וזה חשוב לתפקיד, אך כדי להצליח בו היא תצטרך לפתח משנה סדורה ביחס לשאלות מפתח שקשורות בשוק העבודה: החל מהצורך בהגדלת הפריון והקשר שלו לשכר העובדים, דרך הצורך הבהול בבניית מנגנוני הכשרה מקצועית טובים כדי להיערך לאתגרי הדיגיטציה והגלובליזציה,  וכלה בהבנת הצורך ברשתות הגנה חברתיות רחבות - ולא רק למיוחסים של בעלי השאלטרים. כן, רשתות הגנה רחבות זה אומר שאפשר גם לבטל בהדרגה את מוסד הקביעות בשוק העבודה ולהחליפו במנגנון סקנדינבי של הגנה ממשלתית (דמי אבטלה ממושכים והכשרות מקצועיות).

לזכותה תעמוד העובדה שהיא נמצאת בקשרים טובים מאוד עם שר האוצר, משה כחלון, (בהנחה שהוא יישאר מספיק זמן בתפקיד). היא כבר שיתפה אתו פעולה בחוק להגבלת שכר המנהלים במערכת הפיננסית, וגילתה שהם מחזיקים בדעות דומות בתחומים רבים.

קשה לצפות מיחימוביץ' שתבסס את קמפיין הבחירות שלה לראשות ההסתדרות על "הגדלת הגמישות בשוק העבודה" ובטח לא על "ביטול הקביעות", כי זו עלולה להיות משימת התאבדות. אבל יהיה גם חבל מאוד אם היא תסתפק בקמפיין שלה רק על ססמאות נעימות לאוזנם של העובדים החזקים.

כדי שהבחירות האלה יקבלו אופי של התמודדות ממשית על רעיונות - ולא רק על ג'וב - רצוי מאוד שיחימוביץ' וניסנקורן ידברו על הכל: על פריון ועל הכשרה מקצועית, ועל שוק עבודה גמיש; על צמצום פערים, ועל הרחבת ההתאגדות; על ייצוג עובדים בדירקטוריונים, ועל רפורמות כלכליות נחוצות למשק ולציבור. אם הם יסתפקו רק בדילוג מסכסוך עבודה אחד למשנהו, ויתחרו מי יותר אלים וחזק – אפשר לבטל את הבחירות כבר עכשיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#