המחקר שמוכיח: הפגנות משפיעות על פוליטיקאים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחקר שמוכיח: הפגנות משפיעות על פוליטיקאים

כלכלנים מהרווארד עשו שימוש יוצא דופן בנתונים על מזג האוויר - והסיקו מהם כי הפגנות משפיעות על תוצאות הבחירות ועל מקבלי ההחלטות

2תגובות
מחאה נגד דונלד טראמפ אתמול בפיליפינים
ROMEO RANOCO/רויטרס

כל פוליטיקאי במדינה דמוקרטית יודע שמחאות והפגנות הן חלק מהסביבה הפוליטית, אבל לא הרבה יותר מזה.

האם הפגנה משפיעה על תוצאות הבחירות? האם היא משפיעה על מדיניות, גם אם אין בחירות כרגע? ואולי הפגנות הן הבעת עמדה של ה"משוכנעים", שממילא יצביעו בכיוון ידוע, ולכן אינן משנות דבר? לכל השאלות האלה לא נמצאו תשובות עד כה, לפחות לא תשובות מובהקות המבוססות על נתונים. עכשיו נתונים כאלה מפורסמים — והם חד־משמעיים.

עבור חוקרים במדעי החברה, ובוודאי בענף של הכלכלה הפוליטית, הבעיה המרכזית היא היעדר סדרות נתונים שמתוכן אפשר לחלץ תובנות. נערכים אמנם סקרים שבהם אנשים מתבקשים לענות על שאלות, ונעשים גם תרגילי חשיבה ומניפולציות על מוחותיהם של סטודנטים לפסיכולוגיה, אבל במדעי החברה קשה לערוך ניסויים חיים בסביבה אמיתית. אלא שמדי פעם מזדמנים לכלכלנים נתונים מוצקים שנראים לכאורה בלתי־קשורים לעניין, והם מצליחים להפוך אותם, או לפחות לנתח אותם, כניסוי אמיתי בבני אדם.

וכך, קבוצה של כלכלנים מאוניברסיטת הרווארד זיהתה מידע כזה דווקא בנתוני מזג האוויר. הנה הסיפור: ב–2009, בתגובה לבחירתו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה, יצאו ארגונים שמרניים שכינו את עצמם "מסיבת התה" להפגנות ברחבי ארה"ב. ההפגנות תואמו ליום מסוים אחד, 15 באפריל, תחת המותג "יום המס", והתקיימו במאות מחוזי בחירה. אלא מה? באופן טבעי, מזג האוויר היה שונה ממחוז למחוז, ובמקומות שבהם ירד גשם התייצבו פחות אנשים — כ–40% פחות בממוצע מבמקומות שבהם לא ירד גשם באותו יום. החוקרים אספו את נתוני המשקעים בכל המקומות שבהם התקיימו ההפגנות והצליבו אותם מול מידע על תוצאות ההצבעה בבחירות, על תרומות כספים למועמדים שמרנים, על כיוון המדיניות והחוקים בעקבות ההפגנות ועל המגמה והעוצמה של הכיסוי התקשרותי. בסיס הנתונים הזה איפשר להם לגלות תובנות על ההשפעה של הפגנה על מדיניות פוליטית, וגם על המנגנון שבאמצעותו ההשפעה יוצאת לפועל.

הפגנה נגד מתווה הגז בחיפה, בנובמבר 2015
רמי שלוש

התוצאות היו חד־משמעיות. לאחר בניית המודלים והעיבודים הסטטיסטיים, התברר כי ככל שיותר אנשים השתתפו במחאה, כך גדל מספר המשתתפים בכנס הרפובליקאי ב–2010, כך נאספו יותר תרומות לשמרנים, וכך גדלה ההסתברות שהמועמד המכהן מהמפלגה המתחרה באותו מחוז יפרוש מההתמודדות.

מספר המפגינים השפיע גם על המדיניות עצמה. ככל שהמחאה המונית יותר, כך אומצה במחוזות מדיניות שמרנית יותר. לבסוף, וזהו אולי הנתון המדהים מכל, החוקרים מצאו מעין מכפיל: על כל משתתף במחאה של "מסיבת התה" נוספו למפלגה הרפובליקאית 7–15 מצביעים בבחירות שהתקיימו ב–2012.

זהו נתון מרשים, שמחזק מאוד את השורה התחתונה: מחאות בארה"ב משפיעות מאוד על התהליך הפוליטי, וההשפעה גדולה יותר ככל שמספר המשתתפים בהפגנות גדל. וכך, מזג אוויר, ובעיקר גשם, משפיע גם הוא באופן ברור ומובהק על תוצאות המדיניות הפוליטית.

זה לא הכל. לפי החוקרים, התוצאות שופכות אור על המנגנון שבו מחאה משפיעה על הפוליטיקה. בתיאוריה של הכלכלה הפוליטית יש שתי אפשרויות בסיסיות למנגנון הזה: או שההפגנה גורמת לגילוי מידע בקרב הבוחרים, או שקיים מנגנון אחר שבו משתתפי המחאה נהפכים בעקבותיה לנחושים יותר ופעילים יותר.

מהמחקר של כלכלני הרווארד מתברר כי שינויי התפישה שנוצרו בהפגנות לא היו חד־פעמיים, כפי שניתן היה להניח, אלא דווקא גברו והלכו בשנתיים שלאחר גל המחאות. אם למידה והחלטה על כדאיות ה"השקעה" במחאה הפוליטית הן מנגנון ההשפעה המרכזי, מסבירים החוקרים, הרי שהנתונים היו צריכים להציג דעיכה של ההשפעה לאחר האירוע החד־פעמי. ואולם מאחר שהממצאים הפוכים, הם מאמצים את המודל האלטרנטיבי: קבוצות קטנות של אנשים שהשתתפו במחאה יוצרים רשתות חברתיות גדלות והולכות של אזרחים הנחושים לפעול במישור הפוליטי, והם אלה שיוצרים את ההשפעה של מחאה אחת על תוצאות הבחירות, על החקיקה ועל המדיניות, במישור המקומי וגם ברמה הלאומית.

מחאת קיץ 2011
טל כהן

המחאה של 2011 כן השפיעה

אם כל זה נכון, הרי שנשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, התחיל את הקדנציה ברגל שמאל. לפי העיתונות האמריקאית, "הפגנות הנשים" שהתרחשו מיד לאחר השבעתו היו הגדולות בארה"ב זה עשרות שנים, אולי מעולם, והשתתפו בהן מיליוני אנשים במאות ערים. אמריקאים רבים יצאו להפגין סביב שדות תעופה בתגובה להחלטתו של טראמפ להגביל כניסה של אזרחים מכמה מדיניות מוסלמיות. בקרב חברות היי־טק גדולות ניצת כעס כלפיו על מדיניות ההגירה ומתן אישורי העבודה.

מאז השבעתו של טראמפ עברו רק שבועיים. ברור שמוקדם לקבוע אם יהיו לכל אלה השפעה על הבחירות לנשיאות בעוד ארבע שנים, אבל אם המנגנון שהחוקרים מצאו נכון, הרי שכבר עתה יש למחאות האלה יכולת השפעה על החלטותיו של טראמפ. בלעדיהן, אולי היה חותם על צווים נשיאותיים מהפכניים — אולי "הזויים" — עוד יותר.

האם נתוני מזג האוויר מאירוע אחד בארה"ב יכולים לשפוך אור על ההשפעה של מחאות גם כאן אצלנו בישראל? רבים ימהרו לקבוע שלא. ארה"ב היא מדינה עם שיטה פוליטית אחרת, היא גדולה עשרות מונים, נושאים מקומיים בה חשובים לא פחות מעניינים לאומיים, והשלטון נוטה ממילא להתחלף מדי שמונה שנים. לעומת זאת, בישראל אין מסורת עמוקה של מחאות, כל הפגנה מיד מקוטלגת בציניות כ"ימין" או "שמאל", ומזג אוויר נוח כמעט כל השנה, ואמור להשפיע פחות על הנכונות לצאת להפגין.

ישראלים רבים מרגישים שגל המחאות הגדול של קיץ 2011 לא השפיע על כלום, מפני שהשלטון לא הוחלף ומחירי הדיור לא ירדו. גם המחאות של השנים אחרונות נגד מתווה הגז הממשלתי, שהיו ההפגנות שמספר הממשתתפים בהן היה הגדול ביותר מאז 2011, לא עצרו את המתווה.

אלא שהקביעה הזאת מוטעית, גם אם לא בוצע בישראל מחקר כמותי שמוכיח זאת. מדוע? מפני שפוליטיקה ומדיניות אינם עולם של כן או לא, של שחור או לבן. עמדות פוליטיות של מצביעים ומחוקקים, כפי שהחוקרים מהרווארד הגדירו בעבודתם, נעות על צירים בעלי גוונים שונים של אפור — למשל, בין עמדות ליברליות לעמדות שמרניות — ואנשים נעים על פני הצירים האלה גם כשאין שינוי בזהות ראש המדינה, וגם כשקשה להבחין בשינויים בטווח הקצר.

במבחן הזה, אין ספק שהפגנות ומחאות חברתיות משפיעות על המדיניות הפוליטית. תוצאות הבחירות לכנסת שהתקיימו מאז 2011 הושפעו מאוד מאותה מחאה, ועמן האג'נדות, החוקים וחלוקת התקציבים, גם אם בראש הממשלה עדיין עומד בנימין נתניהו. המחאות נגד מתווה הגז השפיעו על המבנה הסופי שלו, שהיה מיטיב עוד יותר עם מונופול הגז אילולא התקיימו. הפגנות הימין משפיעות גם הן על התהליכים הפוליטיים.

מהניסיון שלנו, ברור שהפגנות ומחאות חברתיות משפיעות הרבה יותר ממה שהציבור חושב או מפנים. הפגנה מתחת לביתו של שר או מנכ"ל, גם לא גדולה במיוחד, משפיעה על ההחלטות שלו. מחאה ויראלית בפייסבוק גורמת למקבלי החלטות לעדכן, לשנות או לעדן את המדיניות שלהם. אנחנו יודעים את זה מהשטח, ועתה יש לזה גם הוכחה כמותית בארה"ב, ואין שום סיבה להניח שבני אדם בארה"ב כה שונים מבני אדם בישראל.

במלים אחרות, אם חשוב לכם משהו ואם אתם רוצים "שינוי" — צאו להפגין, צאו למחות, השתתפו במאבק, פשוט כי זה עובד. גם אם יורד גשם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#