אג"ח חברתית ראשונה בישראל - למניעת נשירה באקדמיה - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אג"ח חברתית ראשונה בישראל - למניעת נשירה באקדמיה

עמותת אלומה פועלת להפחתת הנשירה בחוגי המדעים וההנדסה בשני מוסדות אקדמיים ■ אם הנשירה תקטן - תקציבי המוסדות יגדלו, והם יתחלקו ברווח עם המשקיעים באג"ח ■ זהו צעד מעודד, שמעיד על תחילתה של מדיניות מסודרת בנושא

13תגובות
אוניברסיטת חיפה. "האוניברסיטאות צריכות לשנות גישה"
דורון גולן/ג'יני

קשה לדמיין מהפך חזון קיצוני יותר מזה שעשתה עמותת אלומה. העמותה התחילה את דרכה בתוך הציונות הדתית, כזרועה העיקרית להפרדה מגדרית, והפעילה את השירות הלאומי של בנות הציונות הדתית, תוך הדרה ברורה שלהן מהשירות הצבאי הרגיל. בחלוף השנים אלומה עדיין נשלטת על ידי הציונות הדתית, אך כעת העיסוק שלה הפוך לחלוטין: אלומה נהפכה לאחת העמותות החשובות בישראל לצמצום פערים בכלל ולהעצמה נשית בפרט, באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מהפריפריה החברתית־כלכלית של ישראל, ובראש ובראשונה הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית בישראל.

"בחברה הדרוזית יש יותר נשים אקדמאיות מגברים", אומרת לורינה חטיב (20) מהיישוב כסרא־סמיע, סטודנטית שנה ב' ללימודי סוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. "בדרך כלל הגברים הולכים לעבוד באבטחה, וזה יוצר בעיה חברתית, כי הנשים משכילות יותר מהגברים, ולכן יש גידול במספר מקרי הגירושים. אני יודעת שזה יקשה גם עלי למצוא בן זוג, בגלל שאני לא מוכנה לחלוק את חיי עם מישהו משכיל פחות ממני, וזה מצמצם את אפשרויות הבחירה. אני רוצה לחיות ברמת חיים טובה, ולכן רוצה גבר משכיל שמשתכר היטב — וכאלה אין רבים בקרב הדרוזים".

חטיב היא אחת מהסטודנטים הערבים הלומדים באוניברסיטת חיפה — שהם כמחצית מכלל הסטודנטים באוניברסיטה — ונעזרים בשירותיה של עמותת אלומה.

אלומה מפעילה עבור המועצה להשכלה גבוהה (וזרוע התקצוב שלה, ות"ת), וכן בשם תורמים שונים, שורה של תוכניות שנועדו להנגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה החברתית ולחברה הערבית — בשלושה שלבי התערבות. השלב הראשון נעשה בבתי הספר, שם נעשות פעולות המסייעות בהנגשת ההשכלה הגבוהה לתלמידי תיכון באמצעות הגברת המודעות, סיוע בייעוץ והכוונה למקצוע לימוד מתאים, וכן סיוע קריטי בהכנה למבחן הפסיכומטרי — מחסום כמעט בלתי־עביר עבור החברה הערבית.

השלב השני נעשה במהלך הלימודים האקדמיים, באמצעות פעולות למניעת נשירה. השלב השלישי הוא סיוע בהשתלבות בשוק התעסוקה בתום הלימודים, באמצעות שילוב הסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים להתמחות בהתנדבות במגזר העסקי או במגזר השלישי לשם צבירת ניסיון תעסוקתי, וקרדיט רלוונטי בקורות החיים.

בסך הכל מרכזת אלומה חמש תוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה ומניעת נשירה, המטפלות בכ–18 אלף בני נוער וסטודנטים, בכ–90 יישובים ו–18 מוסדות להשכלה גבוהה, בתקציב שנתי של כ–30 מיליון שקל, ש–72% ממנו מגיע מתקציבי ממשלה.

לורינה חטיב (מימין) ולים בולוס
מירב ארלוזורוב

"סטודנטים עם ממוצע 34 — ולאיש לא אכפת"

באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית יפו מפעילה אלומה תוכנית ניסיונית ייחודית למניעת נשירה, שמבוססת על האג"ח החברתית הראשונה בישראל. אג"ח חברתית היא שילוב של פילנתרופיה ועסקים — פעילות של תרומה למטרות חברתיות, שמנוהלת כמו עסק ושיש ציפייה כי תישא תשואה כלשהי למשקיעים ולתורמים.

בישראל הונפקה האג"ח החברתית הראשונה בידי החברה לתועלת הציבור Social Finance, שהוקמה על ידי סר רונלד כהן — שמוכר בעיקר כאחד מראשי קרן אייפקס, אך בעולם הוא מפורסם גם בתור מי שהגה את הרעיון של האג"ח החברתיות.

האג"ח הראשונה מופעלת באוניברסיטת חיפה, ומושקעים בה קרן רוטשילד קיסריה, בנק לאומי ותורמים מאוסטרליה. מטרתה היא למנוע נשירה מחוגי ההנדסה והמדעים במוסדות האקדמיים. "שיעורי הנשירה מההנדסה והמדעים מגיעים ל–46% — בערך 40% בקרב היהודים ו–60% בקרב הערבים", אומרת יפעת סלע, מנכ"לית אלומה. "מטרתנו היא לצמצם את היקף הנשירה ב–35% לפחות. צמצום הנשירה מגדיל את ההכנסה למוסד האקדמי, בגלל תקציבי הוות"ת שגדלים ביחד עם מספר הסטודנטים, וכך הוא צפוי להתחלק עם המשקיעים באג"ח ברווח שנוצר לו מצמצום הנשירה".

היקף ההשקעה באג"ח היא 2.4 מיליון דולר, עבור שלושה מחזורי סטודנטים. החיסכון הצפוי למוסדות ממניעת נשירה במדעי המחשב היא של כ–100 אלף שקל לכל סטודנט. מדובר בתמריץ כלכלי שנראה משמעותי — ועל אף זאת, התערבות במניעת נשירה היא מדיניות חדשה של האוניברסיטאות.

לדברי סלע, "האוניברסיטאות צריכות לשנות גישה ולקבוע יעדי נשירה, ולא רק יעדי קבלה. הן צריכות לעשות הכל כדי שסטודנטים לא ינשרו. לא ייתכן שיש מאות סטודנטים עם ממוצע 34 ושאף אחד לא מתרגש מזה. זה נורא מתסכל".

באורח מעשי, אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל אביב־יפו הפריטו את פעילות מניעת הנשירה שלהן לידי אלומה, תוך שהן מתמרצות כלכלית את אלומה לעשות כמיטב יכולתה לצמצום הנשירה — ככל הנשירה תקטן, יגדל הרווח למשקיעי האג"ח.

בהתאם, אלומה, שגם כך מתמחה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות חלשות, וכאמור בעיקר לאוכלוסייה הערבית, מפעילה תוכנית סדורה שכל מטרתה היא לנטר את מצבם של הסטודנטים הלומדים בחוגי המדעים וההנדסה באותם שני מוסדות, לזהות בזמן אמת סטודנטים מתקשים, ולפעול כדי לחזק אותם באמצעות שורה של צעדים.

לשם כך מחתימה אלומה את הסטודנטים הלומדים בחוגים הרלוונטיים על הסכמה להעביר לידיה את כל הציונים שלהם. באחרונה העמותה אף יזמה מבחן מחצית חדש, כדי שכבר במחצית הראשונה של הסמסטר הראשון יהיו לה נתונים לגבי מצב הסטודנטים — והיא פועלת כדי למשוך סטודנטים חלשים לקבל עזרה. "אנו לא מחכים שיפנו אלינו", מבהירה סלע, "היועצות עוקבות באופן אישי אחרי מצבו של כל סטודנט, ונותנות לו טיפול הוליסטי — כי הקשיים הם רבים ומגוונים".

יפעת סלע
בשמת איבי

הקושי הלימודי הוא רק אחד מבין רבים

הקשיים שעמם מתמודדים הסטודנטים הם רבים, והקושי של לימודי הנדסה ומתמטיקה ברמה גבוהה הוא רק הראשון שבהם. חלק גדול מהסטודנטים הערביים באים מרקע חברתי־כלכלי מוחלש ומתקשים לממן את שכר הלימוד, שלא לדבר על מימון שכר לימוד, שכר דירה ומחיה בו־זמנית.

היועצות בעמותה מסייעות במציאת מלגות, מציאת מקום פנוי במעונות, וכן סיוע בשכר דירה. חלק מהסטודנטים הערבים ממשיכים להתגורר ביישובים הערביים הסמוכים, בגלל קשיי מימון או בגלל פער תרבותי שלא מאפשר להם להתגורר לבדם בעיר (בעיקר הבנות), ולכן נאלצים להיטלטל שעות בתחבורה ציבורית מדי יום.

בנוסף, הם נתקלים בקשיים תרבותיים ומנטליים רבים, בגלל הפער בין חיי הישוב הערביים ובין חיי העיר היהודית, וגם בשל גילם הצעיר — הערבים מתחילים ללמוד בגיל 18, מיד עם סיום התיכון, וההערכה היא שרובם עדיין לא בשלים לקשיים של חיי האקדמיה.

וכמובן, יש את הקושי העצום בפערי השפה בעברית ואנגלית גם יחד — לא רק שהם צריכים ללמוד בשפה זרה להם, אלא שהם צריכים ללמוד מתמטיקה בשפה זרה ועם מונחים שהם כלל לא מכירים.

הסטודנטים הערבים המשתתפים בתוכנית של אלומה אכן מדווחים על שלל קשיים. "החברה הערבית רואה בפסיכומטרי מכשול מפחיד", מספרת חטיב, "ואני החלטתי לעשות שנה מכינה, שסייעה לי בהשלמת אנגלית, מתמטיקה והתארגנות ללימודים. ובכל זאת, שנה א' היתה מזעזעת. במכינה לומדים בכיתות קטנות, ופתאום אתה נזרק לקורסים של 200 סטודנטים כשהמרצה לא מכיר אותך וגם לא מתעכב להסביר".

"עדיין קשה לי עם פערי השפה", מספרת לים בולוס (19) מכפר יאסיף, סטודנטית לפסיכולוגיה. "קשה לי להבין את ההרצאות, ויש גם סטודנטים יהודים שאני רוצה להשתלב אתם והם לא נותנים לי. קשה לי לפנות ליהודים כדי ללמוד אתם, ולכן קבוצות הלימוד לא ממש מתערבבות בין ערבים ויהודים".

את בעיית קבוצות הלימוד מנסה אלומה לפתור במרכז ההתערבות שלה באוניברסיטה, שמקיים קבוצת לימוד בכל אחד מהמקצועות הנלמדים בשנה א' — לרבות סיוע פרטני מסטודנטים מצטיינים בשנים מתקדמות, וכמובן מרתונים של הכנה לפני בחינות. וזאת פרט לתמיכה המורלית. "הסייעות נורא חשובות, כי הן תומכות", מספר מוחמד חטיב (21) מעראבה, סטודנט למדעי המחשב. "הן עזרו לי למצוא דירה, חיזקו אותי אחרי כישלונות, וגם עזרו לי בשיחה עם ראש החוג. זה נורא חשוב שיש תמיכה כזאת, אתה מרגיש שאתה לא לבד".

"חשוב להבהיר כי אנחנו עמותה חברתית", אומרת סלע, "כך שאם ניתקל בסטודנט מתקשה, שנראה שהוא באמת לא מתאים ללימודי מחשבים, נוכל להמליץ לו לנשור — אף שזה פוגע לכאורה ברווח של האג"ח. לכן חשוב שזה ייעשה בידי עמותות שפועלות שלא למטרות רווח, ולא בידי גופים עסקיים".

האג"ח החברתית מופעלת באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית יפו זה כשנה, ועדיין אין נתונים המעידים אם הפעילות נושאת פירות ומצליחה לצמצם את הנשירה בשיעורים גדולים. עם זאת, עצם הפעלתה היא פריצת דרך משום שהיא חייבה את המוסדות הרלוונטיים להגדיר את המדיניות שלהם בתחומי הנשירה, לרבות מדידת הנשירה לפני ואחרי — דבר שחלק גדול מהמוסדות האקדמיים לא עושים כיום (אוניברסיטת בן גוריון דיווחה גם היא על מדיניות מובנית).

בכך, האג"ח החברתית היא ניצן לשינוי העמדה של האוניברסיטאות ביחס לנשירה מהם, בגלל תוכניות ההתערבות המיוחדות של הוות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות חלשות שכוללות גם תקציבים למניעת נשירה. התמרוץ הגדול באמת עוד נמצא בדרך — 700 מיליון שקל, בחמש שנים, להגדלת מספר בוגרי החוגים למדעים ולהנדסה ב–40% — ואפשר לקוות כי הוא יחולל את המפנה המקווה ביצירת מדיניות מובנית של האוניברסיטאות בישראל נגד נשירה מהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#