מה שטוב ל-MIT כנראה לא מספיק טוב לאוניברסיטאות בישראל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מה שטוב ל-MIT כנראה לא מספיק טוב לאוניברסיטאות בישראל

המדינה עומדת להשקיע 700 מיליון שקל בהגדלת מספר המהנדסים בוגרי האוניברסיטאות ■ רק שלנוכח שיעורי נשירה ממוצעים של 40%-20%, ובהיעדר מדיניות נשירה מסודרת גם בקרב האוניברסיטאות וגם בקרב ות"ת - עוד ארוכה הדרך עד שהתקציב הזה יישא פירות

52תגובות
כיתת חרדים במכינה של הטכניון
רמי שלוש

פרופ' יכין כהן, עד תחילת החודש דקאן לימודי הסמכה בטכניון, מספר שכשלימד ב–MIT התפעל מכך שכמעט אין סטודנטים שנושרים מהלימודים באוניברסיטת היוקרה האמריקאית. כשנשאל אם זה לא מובן מאליו — הרי MIT עושה סינון קפדני של המתקבלים אליה, כך שרק תלמידים מבריקים מצליחים לחצות את רף הקבלה — השיב כהן כי זה אינו המצב, מאחר שגם MIT מחויבת למכסות קבלה של סטודנטים אמריקאים חלשים. "הזנב שלהם לא פחות ארוך משלנו, הם רק דואגים שלא ינשרו ממנו", הוא מספר.

התיאור הזה של כהן מהדהד כששומעים את הדיווח של סטודנט צעיר למתמטיקה באחת האוניברסיטאות הגדולות בישראל, מספר על היחס של המרצים לסטודנטים הצעירים בשנה א' ללימודי החוג. "כל מה ששומעים במהלך ההרצאות בקורס חדו"א א' (קורס היסוד של החוג למתמטיקה), זה ש–75% מהסטודנטים ייכשלו בבחינה. המרצים דואגים להזכיר לנו את זה כל הזמן".

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה (דרך זרוע התקצוב שלה, ות"ת), מחזקים את הרושם הרע שמקבלים סטודנטים בחוגים למדעים ולהנדסה. לא רק שאוניברסיטאות המחקר בישראל לא מגדילות את מספר המתקבלים לחוגים אלה — במדעי המחשב היתה אפילו צניחה של 25% במספר המתקבלים בתוך 15 שנים — אלא שהן גם אינן עושות מאמץ ניכר להילחם בשיעורי הנשירה הגבוהים מהחוגים האלה.

במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב רק 56% מסיימים את הלימודים בחוג שבו הם התחילו (עוד 17% סיימו בחוג אחר ו–26% נשרו ללא תואר אקדמי). במדעים הפיזיקליים, שיעור המסיימים באותו חוג הוא 58% (עוד 20% סיימו בחוג אחר, ו–22% נשרו ללא תואר אקדמי).

נכון שהנתונים במדעי הרוח גרועים יותר — רק 50% סיימו את התואר (24% סיימו בחוג אחר, 27% נשרו ללא תואר) — אבל בהתחשב בהבדלים בחתך הקבלה בין מדעי הרוח למדעים המדויקים, שיעורי הנשירה במדעים ובמקצועות ההנדסה נראים מפתיעים לרעה.

חוסר הנוחות נובע מכך ששיעורי הנשירה האלה אינם מדירים שינה מעיני האוניברסיטאות, המתבצרות בעמדה של מוסדות אלטיסטיים שרק המצטיינים צריכים לבוא בשעריהם, בבחינת "אם אתה לא מספיק טוב, אז לא צריך אותך — יש מספיק מכללות בשבילך". העובדה שמרצים בחלק מהחוגים האלה מתפארים בשיעורי כישלון גבוהים בבחינות שלהם, רק מחזקת את התחושה המציקה הזו. נראה שיש בחוגים המבוקשים מי שחושבים שככל שהם מכשילים יותר סטודנטים, כך הם מעידים על עצמם שהם ברמה גבוהה יותר.

גם בעמותת אלומה, שמנהלת מטעם המועצה להשכלה גבוהה חלק גדול מהפעילויות להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות חלשות, מדווחים על בעיה בגישה של חלק מהאוניברסיטאות.

"האוניברסיטאות צריכות להיות יותר ברורות בקביעת יעדי הנשירה", אומרת יפעת סלע, מנכ"לית אלומה. "צריך לקבוע יעדי נשירה — ולא רק יעדי קבלה. צריך להתאמץ כדי שמי שהתקבל לא ינשור. לא יכול להיות שיש חוגים שיש בהם מאות סטודנטים שמסתובבים עם ציון ממוצע 34. זה מתסכל נורא".

לא עוצרים את הנשירה
שיעור הסטודנטים בלימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ב 2008- ,
לפי תחום לימודים ומצב סיום לימודיהם

התמריץ הכלכלי לא תמיד עוזר

האם האוניברסיטאות לא יוצאות מגדרן כדי להילחם בנשירה? התשובה כנראה משתנה בהתאם למוסד, ובהתאם לסוג האוכלוסייה. בחמש השנים האחרונות החלה ות"ת להפעיל תוכניות רחבות היקף של הנגשת ההשכלה האקדמית לאוכלוסיות חלשות — חרדים, ערבים, אתיופים וסטודנטים מהפריפריה. כל אחת מהאוכלוסיות האלה קיבלה תקציבים ייעודיים, המתמרצים את האוניברסיטאות לקלוט אותן ולוודא שאין מקרבן נשירה.

כתוצאה מכך, התפתחו בשנים האחרונות תוכניות למניעת נשירה, שממוקדות באוכלוסיות המטרה הללו. אבל מה לגבי סתם סטודנטים יהודים מתקשים? שם התקציבים הייעודיים כמעט שאינם קיימים, וכל מה שיש הוא התקצוב הבסיסי של ות"ת, שחלק ממנו מותנה במספר מסיימי התואר. "סטודנט נושר מזיק לאוניברסיטה פעמיים", מסבירים בות"ת, "הוא גם לא משלם יותר שכר לימוד ובמקומו כבר לא יוכלו לקבל שכר לימוד מסטודנט אחר, והוא גם גורם לאובדן תקציב של ות"ת לאוניברסיטה".

לכאורה, לפי עדות ות"ת, האוניברסיטאות מקבלות תמריץ כלכלי שאמור היה להביא אותן להילחם בנשירה, אבל עובדה שזה קורה רק בממדים מוגבלים, ועובדה שהמדינה מרגישה צורך להקצות כעת תקציב מיוחד — בסך 700 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות — לשם הגדלת מספר בוגרי המדעים וההנדסה באוניברסיטאות ב–40%. התקציב הזה ישולם לאוניברסיטאות רק עבור סטודנטים בשנה ב' ואילך, מתוך הכרה של המדינה כי המדידה לפי מספר הסטודנטים בשנה א' אינה מספקת, בשל שיעורי הנשירה הגבוהים בין שנה א' ל–ב'.

ייאמר לזכות האוניברסיטאות, שלא כל נתוני הנשירה והקבלה הבעייתים הם באשמתן. כך, את הירידה במספר המתקבלים למדעי המחשב, למשל, אפשר להסביר גם בירידה במספר המועמדים המתאימים — בשל הצניחה במספר הניגשים לבחינת בגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד במתמטיקה.

גם התמריץ הכלכלי של ות"ת אינו מספיק גדול כדי להניע את האוניברסיטאות להגדיל את מספר המתקבלים לשורותיהן, מאחר שלפחות חלק מהחוגים נמצאים כבר בשיא הקיבולת שלהם, והתקציב הנדרש להגדלת קיבולת — וכולל קליטת אנשי סגל חדשים ובניית מעבדות יקרות במיוחד — הוא גבוה.

700 מיליון השקלים של תוכנית המהנדסים החדשה אמורים לפתור את הבעיה הזאת, באמצעות מתן התקציבים המתאימים לאוניברסיטאות כדי שיגדילו את הקיבולת של החוגים הרלוונטיים, בין השאר באמצעות מתן תקציבים לקליטת אנשי סגל, ובינוי ורכישת ציוד של מעבדות.

לא שומרים על הסטודנטים
שיעורי הנשירה של סטודנטים שהחלו ללמוד ב 2008- הנדסת חשמל, אלקטרוניקה, תקשורת ומחשבים

עניין של מדיניות

ואולם לנוכח הגידול המתמשך במספר בוגרי החוגים להנדסה ומחשבים במכללות, הקיפאון המתמשך באוניברסיטאות בתחום הקבלה ובתחום הנשירה מעורר תהיות. הדבר צורם במיוחד אל מול הדוגמה של MIT, המלמדת כי שיעור נשירה גבוה מחוגים "קשים" באוניברסיטאות יוקרתיות הוא כנראה לא גזירת גורל — אלא רק עניין של מדיניות ושל בחירה.

המדיניות בהקשר הזה אינה אחידה בין המוסדות. "אצלנו", אומר כהן, "אין קורסים שמכשילים בכוונה, או אפילו מאותתים על כוונה להכשיל. ברור לנו שסטודנטים לחוצים, שמסתובבים עם פנים נפולות, זה רע לסטודנטים ורע לטכניון. אובדן התקציב בגלל נשירה הוא משמעותי, ולכן ההנהלה לוחצת כל הזמן לצמצם את הנשירה. אם יש אצלנו סנוביות, זה רק בתחום רף הקבלה ללימודים שהוחמר, לא בתחום הנשירה. הנשירה נתפשת כנזק בכל הרמות, גם לסטודנט וגם לאוניברסיטה, וכולם רוצים למנוע אותה".

למרות זאת, גם כהן מאשר שקרוב ל–30% מהסטודנטים שמתחילים את הלימודים בשנה א' לא יסיימו את לימודיהם בטכניון, והוא קושר זאת בעיקר לירידה ברמת הלימודים בתיכון, ולכך שסטודנטים מתקבלים לטכניון בלי הרקע הלימודי המתאים. בעקבות זאת, הגביה הטכניון את רף הקבלה אליו, ובנוסף הוא מרחיב את שירותי המכינות שלו כאמצעי להכנת אוכלוסיות חלשות לקראת הקושי של הלימודים האקדמאיים.

במקביל, מפעיל הטכניון מערכת למניעת נשירה. המערכת כוללת מינוי של סגן דקאן בכל פקולטה שזה תפקידו, דיון פרטני בכל מקרה נשירה לרבות זכות ערעור לסטודנט, וכן יחידה לתמיכה בסטודנטים מתקשים — יחידה לקידום סטודנטים — שחלק משמעותי מהתפקיד שלה הוא מניעת נשירה. היחידה תומכת בסטודנטים מתקשים באמצעות הכוונות, תמיכה רגשית, הפחתת חרדות, איתור לקויות למידה, סיוע כלכלי, פרישה של עומס הלימודים וכן שיעורי חונכות פרטניים שניתנים חינם בידי סטודנטים מצטיינים.

"אנשים צעירים מגיעים אלינו עם חלום", אומרת שרה קציר, מנהלת היחידה. "ובסמסטר הראשון לפעמים החלום משתבש. מדובר בנוער מוכשר, כי עובדה שהוא התקבל לטכניון, שיכול ללכת לאיבוד סתם. חובתנו לוודא שמי שהתקבל ללימודים גם יוכל לסיים אותם. הטכניון עבר מהפכה חברתית בעשור האחרון, וכיום 40% מהמתקבלים הם מאוכלוסיות חלשות, זאת הדרך לצמצום פערים בחברה הישראלית — ואנחנו חייבים לשמר את האנשים הללו ואת התקווה שלהם".

למרות הכוונות הטובות, בטכניון אין מדידה ברורה של הנשירה, אין פרופיל של הנושרים ושל סיבות הנשירה, וגם אין יעדי נשירה — אף שמדובר באחת האוניברסיטאות הפעילות יותר בנושא בישראל. גם בות"ת, אגב, אין נתונים ואין יעדים בתחום.

לנוכח היעדרה של מדיניות נשירה סדורה, קשה להתפלא שתמונת הנשירה בישראל שונה כל כך מזו של אוניברסיטאות יוקרה כמו MIT. נשאלת השאלה אם התקציב החדש להגדלת מספר המהנדסים באוניברסיטאות בתוך חמש שנים, הוא זה שיחולל את התפנית המיוחלת במדיניות?

מחר: התחלתה של מדיניות נגד נשירה: אג"ח חברתית ראשונה בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#