לאוניברסיטאות זה נראה טבעי ששליש מהסטודנטים להנדסה נושרים מהתואר - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאוניברסיטאות זה נראה טבעי ששליש מהסטודנטים להנדסה נושרים מהתואר

בעשור הקרוב יחסרו 10,000 מהנדסים לתעשיית ההיי-טק ■ במקום שקצב הכשרתם יעלה, שיעור מקבלי התארים המדעיים באקדמיה צנח מ-13% ב-2004 ל-8.7% בלבד ב-2014 תוכנית ענק חדשה תנסה לגרום לאוניברסיטאות להגדיל את מספר המהנדסים ב-40%

51תגובות
יריד תעסוקה באוניברסיטת תל אביב
אייל טואג

ממשלת ישראל אישרה לפני כשבועיים את התוכנית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי־טק, הידועה בכינויה תוכנית המהנדסים. העילה לתוכנית היא צוואר הבקבוק שנוצר בהכשרת מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים בישראל, המונע מה"סטארט־אפ ניישן" לצמוח.

הנתונים מעוררים דאגה עמוקה: רשות החדשנות מעריכה כי בעשור הקרוב יחסרו 10,000 מהנדסים לתעשיית ההיי־טק, ובמקום שקצב הכשרת המהנדסים יגבר ויילך - על רקע המחסור המצטייר ושכר העתק שמקבל כל בוגר של לימודים רלוונטיים - הוא דווקא נסוג. שיעור מקבלי התארים המדעיים באקדמיה צנח מ-13% ב-2004 ל-8.7% בלבד ב-2014, וכתוצאה מכך אפילו מספר הבוגרים האבסולוטי ירד בהיקף חד מ-3,000 ב-2004 ל-2,250 ב-2014, וזה עוד אחרי שהמכללות הצטרפו לתחום והתחילו גם הן להכשיר מהנדסים.

בניסיון לבלום את הנסיגה במספר המהנדסים, התוכנית מנסה לתמרץ את המוסדות להשכלה גבוהה, ובמיוחד את האוניברסיטאות, להגביר את קצב הכשרת המהנדסים. התמריץ שהופעל עד כה בידי המועצה להשכלה גבוהה (וזרוע התקצוב שלה, ות"ת) לא באמת הצליח. בחמש השנים שבין 2011 ל-2015 גדל מספר המתקבלים לחוגי הנדסה במכללות ב-43%. באותו זמן האוניברסיטאות קפאו על השמרים, והגדילו את מספר המתקבלים לשנה א' ב-14% בלבד. לאור זאת, תוכנית המהנדסים מפעילה הפעם תמריץ מסיבי - תקציב של 700 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות מובטח לאוניברסיטאות לבדן, ובלבד שיגדילו את מספר המהנדסים ב-40%.

לשם כך מקיימת ות"ת מגעים עם כל אחד מהמוסדות האוניברסיטאיים, כדי לייצר תוכנית שתאפשר להתגבר על החסמים המונעים את הגדלת מספר הסטודנטים המתקבלים והמסיימים: בינוי מעבדות, תקציבים לקליטת סגל מרצים, תקציבים לקליטה של פוסט דוקטורנטים, וניסיון לבנות תוכניות לימוד חדשות, שיהיו אטרקטיביות יותר למועמדים מוכשרים, כמו למשל תוכניות דו־חוגיות שיקרצו לסטודנטים החוששים מלימודי מדעי המחשב לבדם.

.

שיעורי הנשירה במכללות גרועים יותר

אחת הבעיות הקשות של לימודי המדעים בכלל, וההנדסה בפרט — הם שיעורי נשירה גבוהים במיוחד. הפער בין מספר המועמדים המתקבלים לשנה א' למספר המסיימים תואר ארבע שנים מאוחר יותר, הוא גדול מדי.

לפי הלמ"ס, בשש השנים שבין 2009 ל–2015, שיעור הסטודנטים שהתחילו תואר ראשון באוניברסיטאות בתחומי המדעים וההנדסה ולא סיימו תואר היה 16.6%. בלמ"ס לא מגדירים את הסטודנטים האלה כנושרים, מכיוון שקיים עדיין סיכוי שגם בתום שש שנים אותם סטודנטים יצליחו בכל זאת לסיים תואר. ואולם ניתן להניח שמדובר בסיכוי קטן בלבד, וככל הנראה מדובר במי שנשרו מהלימודים האקדמיים.

בחוגים החשובים במיוחד לתוכנית המהנדסים, הנשירה היא גדולה עוד יותר - 20% במדעי המחשב ו–21% בהנדסת אלקטרוניקה. יותר מכך, הנתון הזה מתייחס רק לנשירה הקשה, כלומר מי שפרשו מהלימודים בלי תואר. יש גם נשירה רכה, של מי שפרשו מהחוגים הרלוונטיים ועברו ללמוד בחוג אחר או במוסד אקדמי אחר, המהווים 16% נוספים מהסטודנטים.

סטודנטיות במעבדה
אליהו הרשקוביץ

אם מוסיפים את נתוני הפרישה הרכה, הרי שמספר הנושרים מהחוגים הרלוונטיים מגיע ל–32% ומעלה. שליש מהסטודנטים המתקבלים לא מסיימים את לימודיהם באותו חוג שאליו התקבלו. המצב במכללות הוא גרוע יותר. הנשירה הקשה היא 25%–26% - לעומת 16.6% באוניברסיטאות.

נתוני המועצה להשכלה גבוהה, שהוצגו במאי בפני ראשי האוניברסיטאות במסגרת הכנת תוכנית המהנדסים, מציגים חתך מעט שונה מזה של הלמ"ס, אבל מעלים תמונה דומה: 72% מהסטודנטים להנדסת חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת סיימו תואר בתחום שבו התחילו בתוך שש שנים, ו–7% נוספים החליפו למקצוע היי־טק אחר. 14% פרשו בלי תואר כלל. מקרב מי שנרשמו ב–2009 ללימודי מדעי המחשב, רק 60% סיימו את התואר באותו חוג, ועוד 10% במקצוע היי־טק אחר. 19% פרשו בלי תואר בכלל.

.

"הסטודנטים נחטפים לפני סיום הלימודים"

בהשוואה למדעי הרוח, אגב, הנשירה במדעים היא נמוכה יותר - רק 50% מהסטודנטים במדעי הרוח מסיימים תואר באותו חוג, ושיעור הנושרים ללא תואר כלל הוא 27%. יחד עם זה, אפשר להזכיר כי חתך הקבלה למדעי הרוח הוא נמוך בהרבה מזה של המדעים, כך שניתן להניח שמדעי הרוח מרכזים אליהם את הסטודנטים החלשים ביותר, כך שלא מפתיע ששיעורי הנשירה בקרבם יהיו גבוהים יותר. לעומת זאת, רף הקבלה להנדסה ולמדעים מאפשר קבלה רק למועמדים חזקים - כאלה שלא היינו מצפים לראות 19% מהם פורשים מהאקדמיה בלי תואר כלל, ועוד 20% מהם משנים את הבחירה שלהם במהלך הלימודים.

האוניברסיטאות, אגב, מתגוננות בפני הנתונים האלה בשני טיעונים סותרים. לטענתן, הלימודים המדעיים קשים, ולכן רבים מהמתקבלים מגלים בסופו של דבר שמדובר בתחום לימוד שאינו מתאים להם ופורשים.

זהו טיעון שיכול להסביר את הנשירה הרכה מהחוגים האלה, אבל ספק אם הוא יכול להסביר את השיעורים הגבוהים של הנשירה הקשה - אלה שפורשים בלא תואר בכלל. לגבי הנתון הזה יש לאוניברסיטאות הסבר אחר, הפוך, והוא שהסטודנטים הטובים ביותר פורשים מהלימודים בלי תואר מכיוון שהם נחטפים במהלך הלימודים לעבודה בחברות ההיי־טק. המחסור במהנדסים הוא כל כך גדול, עולה מהטיעון הזה, שסטודנטים משתלבים בשוק העבודה במשרות מכניסות עוד לפני שהשלימו את התואר שלהם, ובשלב הזה התואר נהפך מיותר מבחינתם.

גם הטיעון הזה אינו מתיישב עם גרף הצניחה במספר המתקבלים ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות ב–15 השנים האחרונות, ועם השאלה - האם האוניברסיטאות באמת ניסו להגדיל את מספר המתקבלים, ובעיקר להפחית את מספר הנושרים מקרב המתקבלים לתואר ראשון - או שמא היה להן נוח לצמצם את השורות, ולקבל לשורותיהן את המצטיינים בלבד?

תוכנית המהנדסים מחדדת את השאלות האלה. את התקציב בסך 700 מיליון שקל המדינה תקצה רק לפי מספר הסטודנטים הלומדים בשנה ב' - אף שעיקר הנשירה מתרחש לרוב בשנה א' ללימודים. מכך עולה שהמדינה רוצה לראות את האוניברסיטאות יוצאות מגדרן כדי לקלוט יותר מועמדים, וגם משמרות את המועמדים שהתקבלו, לפני שכסף יגיע לקופתן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#