סערה בירושלים: הקרב על 300 מיליון שקל

עיריית ירושלים: "המספר 800 מיליון שקל נאמר בשיחת טלפון בעל פה בין ראש העיר למנכ"ל האוצר" ■ באוצר תוקפים: "אי אפשר להסתמך על תקציב המדינה כל הזמן. הגיע הזמן שירושלים תיקח את גורלה בידיה"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדי עיריית ירושלים מפגינים מול בית ראש הממשלהצילום: אוליבייה פיטוסי
טלי חרותי-סובר

הסכסוך הנמשך בין עיריית ירושלים למשרד האוצר נסוב סביב שאלת גובה התקציב שהובטח לעירייה על ידי האוצר. מבדיקת TheMarker עולה כי הגרסאות השונות אינן מגובות באף מסמך. הסכום שהעירייה דורשת - 800 מיליון שקל - "נאמר בשיחת טלפון בעל פה, בין ראש העיר למנכ"ל האוצר, שאף ציין שזה על דעת השר ובתמיכתו". לעירייה אין כל סימוכין להצהרה הזו, מעבר לטענה כי הדבר נאמר בשיחת טלפון. מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, מכחיש את הטענה הזו, אך גם דבריו לא מגובים באף מסמך.

הממונה על התקציבים, אמיר לוי, שלח אתמול (א') מכתב לשר הפנים, ובו הציע כי לירושלים יוצמד חשב מלווה. לוי טוען בתוקף כי במשא ומתן עם אנשי העירייה נאמר שוב ושוב כי התקציב יהיה 525 מיליון שקל בשנה, וגם הוא כולל תוספת גדולה של כ-300 מיליון שקל. גם לגרסה זו אין גיבוי. לדברי לוי, הוסכם כי האוצר יהיה אחראי על התוספת הזו, אך בשום אופן לא דובר על תוספת של עוד 300 מיליון שקל, לה הוא מתנגד, וגם הסכום שהוצע הוא "מעל ומעבר".

עוד אומר לוי, כי על אף המבנה הדמוגרפי השונה של ירושלים, לא מדובר בגזירת גורל. "הייתי מצפה מראש העיר לבוא אלינו ולבקש תוכנית 922 למזרח העיר ולחרדים", הוא אומר, ומתייחס לתוכנית ההשקעה הממשלתית בסך 15 מיליארד שקל המיועדת למגזר הערבי. "אף אחד לא היה אומר לו לא". לוי משווה את שיעור גביית הארנונה של ירושלים - 85% - לזה של באר שבע - 93% - ואומר כי זהו הפער הנדרש עבור הגירעון.

"בעשור האחרון ניתנו 2 מיליארד שקל, שהיו אמורים להגדיל הכנסות עצמיות. אי אפשר להמשיך להסתמך על תקציב המדינה כל הזמן. זה בדיוק ההבדל בין אנשים שמסתמכים על קצבאות, לעומת אלה שיוצאים לעבודה. הגיע הזמן שירושלים תיקח את גורלה בידיה".

על אף ההתנגדות הנחרצת להעלאת התקציב, טוענים באגף תקציבים כי אמרו לאנשי העירייה שלא יעצרו בעדם, אם יבחרו לגייס בעצמם את התקציב הנוסף דרך המפלגות, הסיעות וראשי המשרדים הנוספים. באוצר הבהירו כי לא הציעו לגייס את את הכסף, אלא הציעו לעירייה לעשות זאת בעצמה. את עמדתו של לוי ניתן למצוא בתצהיר שנתן המשרד לבית המשפט, כשמנע את השביתה במערכת החינוך.

מנגד, טוענים בעירייה כי הסכום המלא הובטח להם, ומוסיפים כי הטיפול בירושלים לא יכול להיות זהה לטיפול בכל עיר אחרת. דרישת העירייה נובעת מההבדל בין הכנסות והוצאות העירייה, שמנהלת מבנה אזרחי סוציו-אקונומי ודמוגרפי מורכב: בעוד שמספר הילדים גדל (כשני שלישים מתושבי העיר הם חרדים וערבים), ההכנסות מארנונה יורדות, הן בשל עוני התושבים והן בשל חקיקה שקובעת פטור מארנונה למוסדות דת, עמותות או אפילו גורמים כמו הספרייה הלאומית, שהמדינה אינה משפה בעבורו.

העירייה טוענת כי עבור שירות שוטף, הסכום הדרוש הוא מיליארד שקל. אחרי משא ומתן עם האוצר, הסכימה העירייה לרדת ל-800 מיליון שקל, על פי הפירוט הבא: כ-580 מיליון שקל עבור תקציב שוטף, סכום זהה לזה שניתן לה בשנת 2016; 185 מיליון שקל בגין תשלומים שהעירייה מחויבת בהם, ועלו השנה, ומונע מהעירייה לספק לתושבים שירותים, בעיקר בתחום החינוך; 40 מיליון שקל עבור שיפור וצמיחה, סכום שעמד בהתחלה על 200 מיליון שקל, אך עליו העירייה התפשרה.

עוד דורשים בעירייה, כי האוצר יעמוד בהחלטה המשותפת ממארס 2016, אז החל המשבר. אז הוחלט על הקמת ועדה חיצונית, הכוללת אנשי אקדמיה וכלכלנים, שתבחן את המבנה המיוחד של ירושלים, ותיתן המלצה באשר לתקציב הראוי לה, וכן למנגנון השינוי הנדרש. "יש פה עניין מהותי שדורש  טיפול", אומר בכיר בעירייה. "המצב הנוכחי מביא אותנו כל פעם לאותו מקום של גול עצמי. לצד הסיכום התקציבי, נדרשת הקמת צוות משותף שיבחן פתרון קבע".

משרד האוצר מסר בתגובה: "אין סיבה להעלות את תקציב העירייה. דרישת הקמת הוועדה היא דרישה חדשה שאינה מוכרת לנו". נכון לעכשיו, נמנעה השבתת מערכת החינוך בעיר בהוראת בית המשפט המחוזי בירושלים, וניתנה אורכה למשא ומתן עד ליום רביעי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker