ארגון מעש והמרכז להעצמת האזרח ממליצים: שימוע ציבורי לפני מינוי בכירים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארגון מעש והמרכז להעצמת האזרח ממליצים: שימוע ציבורי לפני מינוי בכירים

הארגונים הגישו לוועדת שקד־לוין בנושא מינויים במגזר הציבורי חוות דעת שיוצאת נגד הכוונה להרחיב את משרות האמון ■ עוד המליצו: ליצור מאגר מועמדים לתפקידים בכירים, ולהעביר את הליך הפיטורים מנציבות שירות המדינה לוועדה בראשות שופט

תגובות
שרת המשפטים, איילת שקד
אוליבייה פיטוסי

מעש והמרכז להעצמת האזרח ממליצים כי בעלי תפקידים בכירים בממשלה ייבחרו בהליך של שימוע ציבורי, בדומה לשימועים שעורך הקונגרס בארה"ב. הארגונים הגישו בשבוע שעבר את עמדתם לוועדת השרים בראשות איילת שקד ויריב לוין, שדנה בנושא המינויים לתפקידים בכירים בממשלה, ושוקלת לבטל את הצורך בוועדת איתור לשם מינוי בכירים.

מעש והמרכז להעצמת האזרח הם הארגונים המובילים בישראל בתחום המעקב וההמלצות בנוגע לאיכות הניהול של המגזר הציבורי. תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, ורחלי אדרי, מנכ"לית מעש, ניסחו הצעות לשני השרים במטרה להביא להסכמות בנוגע לשיפור המינויים בממשלה - וכתוצאה מכך לשיפור הניהול הממשלתי.

עו"ד רחלי אדרי
איליה מלניקוב

במסמך כותבים שני הארגונים כי יש הצדקה להתרעמות השרים בנוגע להתארכות המינויים בממשלה. "כארגונים המצויים היטב במבנה המינהלי של השירות הציבורי, המבצעים גם מעקב שיטתי אחר תופעות ותהליכים בתחום ניהול ההון האנושי, אנו מכירים בצורך העמוק לשפר את הליכי הגיוס, המינוי והפיטורים בשירות הציבורי. מערכת ניהול ההון האנושי, בוודאי בשירות הציבורי, חייבת לעבור שינוי עומק מערכתי, שמתאפיין בדינמיות רבה יותר באיוש משרות ותפקידים, בהליכי מינוי אפקטיביים וחדשניים, בשבירת הריכוזיות של גופי המטה ובהאצלת סמכויות רבות יותר למנהלים".

למרות ההסכמה העקרונית בנוגע לצורך לייעל את ניהול הממשלה בכלל ואת תהליך המינויים בה בפרט, שני הארגונים חולקים על הכיוון שאליו מושכים שרי הממשלה - ביטול ועדת האיתור, והפיכת הפקידות הבכירה בממשלה לאוסף מינויים פוליטיים.

תומר לוטן
חן גלילי

במסמך נכתב כי "יכולתו של המינהל הציבורי לקדם ולממש מדיניות באופן יעיל ואפקטיבי היא דרישה מוצדקת וחשובה מצד הדרג הפוליטי, הנגזרת מצורך אמיתי של השירות הציבורי להשתפר ולטייב פעילותו. ואולם הדרך לממש שינויים אלה אינה עוברת כלל דרך הגברת המינון של משרות אמון. למעשה, איוש עובדים בכירים על בסיס זיקה פוליטית, תוך זניחת המסננות המקצועיות, לא רק שאינו מטפל בבעיות היסוד של השירות הציבורי - אלא אף מביא לפגיעה ברורה באפקטיביות הממשל".

לאור זאת, שני הארגונים מציעים שורה של הצעות מהפכניות לשיפור הניהול ותהליך המינויים הממשלתי. ההצעה הבולטת ביותר עומדת בסתירה מוחלטת לכוונות של צוות שקד־לוין לבטל את ועדת האיתור, ולהפוך את המינויים של הפקידות הבכירה למשרות אמון של השרים. שני הארגונים מציעים מנגנון מהפכני ושונה בתכלית: לפי הצעתם, ועדת איתור תאתר שלושה מועמדים לתפקידים בכירים, ולאחר מכן טריבונל ציבורי יערוך למועמדים שימוע פומבי, ויבחר את המתאים מבין השלושה. בכך, לא רק שהשרים לא ימנו פקידים בהתאם לרצונם - אלא שנלקחת מהשרים אפילו הזכות שניתנת להם כיום לבחור בין שלושת המועמדים שבחרה ועדת האיתור. את הבחירה יעשה טריבונל, שיעבוד באופן דומה למנגנון השימוע הציבורי שעורך הקונגרס האמריקאי למועמדים בכירים בממשל.

בניגוד להמלצה הזאת, שמק­טי­נה את השליטה של השרים על מינוי פקידים בכירים, שני הארגונים מציעים גם כמה הצעות שמגדילות את כוחם של השרים ואת הגמישות הניהולית שלהם. כך, הם מציעים להוציא את הליך הפיטורים המסורבל במגזר הציבורי מידי נציבות שירות המדינה, ולהעבירו לוועדה בראשות שופט, שתצטרך להכריע לגבי בקשת הפיטורים בתוך שלושה חודשים. בנוסף, הם מציעים כי כל שר שנכנס למשרד חדש יקבל מהנציבות פירוט לגבי כל בעלי התפקידים שעומדים להתחלף במהלך כהונתו, ויכולת להשפיע על תנאי הסף והגדרות התפקיד. כלומר, שרים יקבלו את היכולת לקבוע מראש את כללי המשחק שישפיעו בסופו של דבר על המינויים במשרדם במהלך כהונתם. הארגונים מציעים גם לקבוע לוחות זמנים מחייבים להשלמת הליך המינוי לתפקידים בכירים - בניגוד למצב כיום, שבו התהליך יכול להימשך חודשים ארוכים.

שר התיירות, יריב לוין
טלי מאייר Tali Mayer

איום על מעמד הפקיד כ"משרת ציבור"

שני הארגונים כללו במסמך עוד שתי המלצות מרחיקות לכת. האחת - לבצע עבודת מטה שתסרוק את כל התפקידים הבכירים בממשלה, ותקבע להם מאפיינים ותנאי סף, כדי שלא יהיה צורך לבחון מחדש את תנאי הסף בכל פעם שמפורסם מכרז חדש. האפיון יאפשר לבצע מכרזים לאיוש תפקידים בכירים שיהיו מהירים ופתוחים לכל. כלומר, שני הארגונים ממליצים לבטל את המכרז הפנימי, שנותן עדיפות לעובדים מתוך הממשלה.

בנוסף, הם ממליצים כי מרבית התפקידים יאוישו מתוך מאגר של מומחים מזוהים. מדובר למעשה בהעתקת הרעיון של נבחרת הדירקטורים גם אל הפקידות הבכירה.

ההמלצה הנוספת היא להרחיב את קציבת הכהונה של הפקידות הבכירה מכ–850 תפקידים בכירים ביותר לכ–2,000, ולחייב לוחות זמנים לביצוע זאת. עד היום נקצבה כהונתם של 20 בעלי תפקידים בלבד מתוך אותם 850. ההמלצה היא כי תקום לשם כך מינהלת תעסוקה פנימית בממשלה, שתפקידה יהיה לדאוג לניהול הקריירה של פקידי הממשלה הבכירים - לרבות העברתם באופן רוחבי בין משרדים ותפקידים, בדומה לניהול הקריירה של קציני צה"ל. לפי ההמלצה, קציבת הכהונה תורחב לכל בעלי התפקידים בממשלה הרחבה - כלומר, גם לשלטון המקומי, בתי חולים, חברות ממשלתיות ועוד.

ועדת שקד־לוין אמורה להתכנס לדיון היום. ההדלפות שיצאו ממנה עד כה הצביעו כי בכוונתה ללכת בכיוון הפוך מהמלצות הארגונים - ביטול ועדות האיתור, הרחבת משרות האמון וכן ביטול נבחרת הדירקטורים לחברות הממשלתיות. זאת, במסגרת הלחצים הבלתי־פוסקים של שרי הממשלה ל"הגברת המשילות", כשלפי השרים משמעות הדבר היא לאפשר להם לפטר ולמנות פקידים כראות עינהם. באופן גורף, כל הארגונים המקצועיים העוקבים אחר עבודת הממשלה מתנגדים בתוקף לכיוון הזה של ועדת שקד־לוין, ורואים בו איום ישיר על המקצועיות של הממשלה ועל מעמד הפקיד כ"משרת ציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#