החשבת הכללית: התנגדתי לתשלום דמי תיווך בעסקת נשק גדולה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשבת הכללית: התנגדתי לתשלום דמי תיווך בעסקת נשק גדולה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו במסיבת עיתונאים לרגל פרישתה: "קוד הטיפול בנושא הוצאות בית ראש הממשלה צריך לעבור עדכון בוועדות הכנסת"

13תגובות

"משרד הביטחון שאל אותי, בהתייחס לעסקת נשק ספציפית גדולה עם מדינה אחרת, אם יש מקום לשלם דמי תיווך בעסקה. התשובה שלי היתה חד משמעית - לא", כך אמרה היום (א') החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, במסיבת עיתונאים לקראת פרישתה שהתקיימה במשרד האוצר בירושלים.

עבאדי-בויאנג'ו ציינה עוד כי למיטב ידיעתה בעסקות נשק עם מדינות אחרות, לא שולמו על ידי ישראל מעולם דמי תיווך, אך אינה יודעת להגיד אם אלה לא שולמו על-ידי הספקים. "אמרתי לאנשי משרד הביטחון ששאלו אותי כי בעסקת G-G (ממשלה מול ממשלה, מ"ב) לא צריך לשלם דמי תיווך - גם אם הספק משלם דמי תיווך. ביררתי, ובמשרד הביטחון נעשית כעת עבודה יסודית על כל נושא ה-G-G, כדי לקבוע מסמרות".

הדברים נאמרו על רקע פרשת הצוללות גרמניה-ישראל, שבה שולמו, ככל הידוע, דמי תיווך לאזרחים ישראלים ששימשו מתווכים בעסקה, כולל לעו"ד דוד שימרון, יועצו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בתשובה לשאלה מי מפקח על הוצאות בית ראש הממשלה, לאחר שהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שולמית פרגו ברנע הורחקה מטיפול בנושא לאחר ריב עם שרה נתניהו, אמרה עבאדי-בויאנג'ו, כי למשרד יש חשב ובנוסף מטפל בנושא גם סגן בכיר לעניינים מנהליים בחשכ"ל, וכן כי כמה נושאים הגיעו גם לטיפולה.

מיכל עבאדי-בויאנג'ו
ליאור מזרחי

לדבריה, בכל הנושאים שהגיעו לשולחנה היא טיפלה כחוק, לפי שיקול דעת, באופן מדוד וסביר, תוך התחשבות בהיבט הציבורי. לדבריה, קוד הטיפול בנושא הוצאות בית ראש הממשלה צריך לעבור עדכון בוועדות הכנסת, שכן זמנים השתנו, ונוהל הטיפול הקיים כיום, שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה לפני שנים, אינו עונה על הצרכים העכשווים. לטענה, ועדת הכספים של הכנסת צריכה לספק תשובות עדכניות בנוגע למה שייך להוצאות הציבוריות של ראש הממשלה ומה שייך להוצאות הפרטיות, שהרי גם כשראש הממשלה יושב בביתו הוא מטפל ומחליט בנושאי מדינה. "השאירו את ההחלטות ליועצת המשפטית של משרד רה"מ וחשב משרד רה"מ, כשלא תמיד הם יכלו לתת תשובות בהיעדר כלים מספיקים. ועדת הכספים של הכנסת צריכה להיכנס לעובי הקורה ולתת תשובות הרבה יותר חד משמעיות. קו הגבול בין הציבורי והפרטי צריך להיות הרבה יותר חד וברור לכל", אמרה.

החשכ"לית ציינה כי גם את נושא ההוצאות של שרים, בשאלות רבות, צריך לעדכן את הנוהלים. כך, למשל, הוצאות השרים המאושרות בחו"ל נמוכות כיום מההוצאות המאושרות לפקידי מדינה.

החשבת הכללית קיימה את מפגש העיתונאים לרגל סיום תפקידה באוצר ביום שלישי השבוע - לאחר כמעט שש שנים בתפקיד. עבאדי-בויאנג'ו היא האשה הראשונה בתולדות האוצר המכהנת כחשבת כללית. היא עבדה מול שלוש ממשלות, עם ארבעה שרי אוצר, ארבעה מנכ"לים שונים במשרד האוצר, ושלושה מנכ"לים שונים במשרד ראש הממשלה.

עבאדי-בויאנג'ו ציינה כי למרות כל ההסכמים וההבטחות, אין לאוצר עדיין בקרה מספקת על מערכת הביטחון. לדבריה "חשב משרד הביטחון, שהוא איש החשב הכללי באוצר, נכה עדיין בנושאים מסוימים הקשורים לתקציב וכוח האדם במערכת הביטחון. יש עוד בורות וחוריים שחורים מבחינתו, בעיקר בתחום הפנסיה".

לאחרונה הניחה החשבת הכללית על שולחן ראש המל"ל (מועצה לאומית לביטחון) ניר עבודה המפרט את שיעורי הפנסיה הנוספים שנותנים ראשי גופי הביטחון (צה"ל, מוסד, שב"כ, משטרה, שירות בתי הסוהר ועוד) לאנשיהם עם פרישתם לגמלאות. הנושא עלה לאחרונה לכותרות, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, על התוספות הנדיבות מאוד שמעניק הרמטכ"ל לפורשים לפנסיה מצה"ל ("תוספות הרמטכ"ל) - עד 21%.

לדבריה, יש הבדלים גבוהים גם במדיניות בנוגע לתוספות המקובלות בגופים הביטחוניים השונים. בכל מקרה, מדובר בסכומי כסף גבוהים מאוד, והגיע הזמן שהנושא ילובן בגוף בכיר מאוד, למשל הקבינט המדיני-ביטחוני. הוצאות בטחוניות נמוכות יותר, למשל כל רכש ביטחוני בגובה של 200 מיליון שקל, צריך להיות מאושר בוועדת השרים להצטיידות. "המצב כיום, שבו הרמטכ"ל חותם על הוצאה גבוהה כל כך מדי שנה, צ'ק נדיב מאוד לאנשים לכל החיים, בלי פיקוח של גוף מדינתי כלשהו, הוא בלתי נסבל. צריך לתת גמישות לראשי השירותים, אבל גם לשים גדרות" ואת זה צריך לעשות הקבינט המדיני-ביטחוני".

החשבת הכללית ציינה עוד כי בתקופתה, לראשונה, בכל הגופים הביטחוניים יש חשבים מאגף החשב הכללי באוצר. בנוסף על משרד הביטחון, שירות בתי הסוהר והשב"כ, שלהם היו חשבים של האוצר עוד מקודם, בתקופה מונו חשבים מאגף החשב הכללי באוצר גם במוסד, במשטרה ובשלושה גופי ביטחון נוספים. 

"ברית שומרי הסף"

עבאדי-בויאנג'ו הגדירה את אגף החשב הכללי אגף הביצוע המרכזי של האוצר, שומר סף, הגוף האחראי על ביצוע תקציב המדינה ובזמן. על כל צ'ק של המדינה חתום אגף החשב הכללי. לדעתה, "חשוב מאוד ששומרי הסף של המדינה ישתפו ביניהם פעולה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, גורמי האכיפה, חשבת כללית, פרקליטות המדינה, מבקר המדינה, והמשטרה. ברית שומרי הסף היא ברית חשובה. חשוב מאוד גם שרישומי החשב הכללי יהיו נכונים, מדויקים, שקופים, כדי להבטיח מינהל תקין.

"עשינו התקדמות עצומה בכל נושא הדו"חות הכספיים, הרחבנו והעמקנו אותם. שמרנו על אמינות הרישום של הממשלה בספריה. ניהלתי מערכה קשה. האמינות היא בסיס דרוג האשראי המכובד של המדינה. היו ויכוחים. גם בתוך האוצר. כמו שהממשלה רוצה דיווחי אמת על הכנסות החברות והפרטים היא חייבת לשמור על דיווחים אמינים שלה".

החשבת הכללית ציינה עוד כי בכשש שנות כהונתה, האגף שבראשו עמדה הוביל יוזמות ומהלכים שתרמו לכלכלת ישראל בתחומים רבים. בין השאר, לדבריה, בוצעו חמש הנפקות מטבע בחו"ל, 385 הנפקות בישראל, ביותר מ-690 מיליארד שקל, הושבו שלושה מיליון שקל לעובדי קבלן, קודמו פרויקטים בתחומי התשתיות, האנרגיה, התחבורה והמים, והמדינה ניצחה בבוררות התמלוגים מול כיל.

בהיעדר תקציב מדינה מאושר, ניהלה החשבת הכללית במשק 18 חודשים שני תקציבי מדינה, ב-2013 וב-2015. בתקופת כהונתה ירד יחס החוב תוצר של ישראל ב-9% ל-62.1%, רמתו הנמוכה מאז ומעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#