כישלונה של הבחינה הפסיכומטרית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כישלונה של הבחינה הפסיכומטרית

עשירים מקבלים ציון גבוה יותר בבחינה הפסיכומטרית בזכות קורסי ההכנה היקרים, ובכך הבחינה פוגעת בשוויון ההזדמנויות ■ אם זה לא מספיק, הרי שהבחינה גם מחמיצה תכונות חשובות להצלחה בלימודים - עובדה שנשים מקבלות ציונים נמוכים יותר בבחינה, אך מצליחות יותר בלימודים

80תגובות
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב
ניר כפרי

אוניברסיטת תל אביב הודיעה השבוע על שינוי תנאי הקבלה ללימודים אצלה. במקום תנאי הקבלה הרגילים, כלומר שילוב של ממוצע ציוני בחינות הבגרות עם ציון הבחינה הפסיכומטרית, האוניברסיטה תאפשר מעתה גם קבלה על סמך ציוני אמת אקדמיים — ציונים בקורסים שיילמדו באופן מקוון וחופשי. מי שילמדו שלושה קורסים אקדמיים, וישיגו בהם ציון העולה על 85, יוכלו להתקבל ללימודים כסטודנטים מן המניין גם בלי להידרש לציון פסיכומטרי (אבל עם דרישה לתעודת בגרות).

המהלך התקדימי של אוניברסיטת תל אביב נועד לאפשר לאוניברסיטה להתמודד עם השתנות הזמנים — בעידן האינטרנט הרשת מוצפת בקורסים אקדמיים הניתנים באופן מקוון, ומוסד אקדמי שלא יצטרף לגל החדש עלול למצוא עצמו מחמיץ חלק משמעותי מהקהל הרלוונטי לו. במקום להילחם בטרנד החדש, אוניברסיטת תל אביב החליטה להצטרף אליו, כשהיא מגדילה בכך את הביקוש לשירותיה. על הדרך, היא גם מקדמת מהפכה חברתית, משום שהיא מאפשרת שוויון הזדמנויות למי שמתקשים לצלוח את הבחינה הפסיכומטרית מסיבות שאינן קשורות לכישוריהם.

זה לא סוד שהבחינה הפסיכומטרית, שהיא כאמור סנן לקבלה ללימודים אקדמיים, סובלת מהטיות חברתיות, תרבותיות וסוציו־אקונומיות קשות. הציון הממוצע של דוברי עברית (576) גבוה ב–20% מהציון הממוצע של דוברי ערבית (478). הציון הממוצע של תושבי המרכז (587) גבוה ב–13% מהציון הממוצע בפריפריה (517). והגרוע מכל, הציון הממוצע של עשירים (605) גבוה ב–25% מזה של עניים (486).

בהנחה שלא כל החוכמה נמצאת אצל העשירים דווקא, וגם מבני עניים יכולה לצאת תורה, הרי שהסינון הפסיכומטרי הוא אחד החסמים הגדולים ביותר לשוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. העובדה שניתן לשפר את ציון הפסיכומטרי באמצעות קורסי הכנה, וכי הקורסים עולים אלפי שקלים ולכן זמינים רק לבני עשירים, מלמדת שהבחינה הפסיכומטרית דורסת ברגל גסה את זכות היסוד לשוויון הזדמנויות.

ביטול הפסיכומטרי יביא לשוויון הזדמנויות

על אף הממצאים המובהקים שלפיהם הבחינה הפסיכומטרית ניתנת להטיה באמצעות קורסי הכנה, וכי הדבר גורם להטיה חברתית קשה בקבלה לאקדמיה, האקדמיה הישראלית מתעקשת שנים ארוכות על הבחינה הפסיכומטרית בטענה כי היא מהווה אמצעי ניבוי חשוב להצלחה באקדמיה. ליתר דיוק, השילוב של ציוני בגרות עם ציון הפסיכומטרי מהווה סנן מדויק יחסית לסיכוי ההצלחה באקדמיה, ולכן, עם כל הצער והכאב, באקדמיה מסרבים לוותר על הבחינה.

סטטיסטית, הטענה הזאת נכונה. מחקר שפירסם החודש איתן רגב ממכון טאוב, חושף שוב את הקשר המובהק בין ציוני הבגרות והפסיכומטרי, ובין הסיכוי לסיים תואר אקדמי. כך, בקרב גברים חילונים בעלי תעודת בגרות ופסיכומטרי, שהתחילו לימודים אקדמאיים, רק 14% ינשרו בלי תואר. כאשר מתקבלים ללימודים בלי בגרות או בלי פסיכומטרי שיעור הנושרים מזנק ל–33%. וכאשר מתקבלים ללימודים אקדמיים בלי בגרות ופסיכומטרי גם יחד, שיעור הנושרים מזנק ל–63%.

מרבית הנשירה הזאת צריכה להיות מיוחסת למוסד האקדמי העיקרי שאפשר להתקבל אליו ללא בגרות וללא פסיכומטרי — האוניברסיטה הפתוחה, ששיעורי הנשירה ממנה בקרב גברים חילונים מגיעים ל–75%. הנשירה מהאוניברסיטה הפתוחה נובעת מכמה סיבות — זהו מוסד שרבים מהלומדים בו מנסים לשלב עבודה ולימודים, ולא תמיד עומדים בעומס, וזהו בעיקר מוסד שמחייב לימוד עצמי — שיטת לימוד שמתאימה רק למעטים. עם זאת, העובדה שהאוניברסיטה הפתוחה היא כיום מוסד הלימוד האקדמי השוויוני ביותר בישראל, בכך שהיא מעניקה הזדמנות שווה לכולם ללא קשר לתנאי הרקע שלהם, ללא ספק תורמת לשיעורי הנשירה העצומים. רבים מהלומדים באוניברסיטה הפתוחה פשוט חסרים את היכולת הנדרשת ללימודים אקדמיים, וזאת גם הסיבה שהם מנסים את מזלם שם ולא במוסדות הרגילים, המחייבים עמידה בתנאי קבלה נוקשים.

כלומר, חוסר השוויוניות של הבחינה הפסיכומטרית אינו רק עניין של שרירות לב אקדמית — יש גם לא מעט הצדקה לדרישה לעמוד בבחינה הזאת.

יחד עם זה, אין ספק שמתן אפשרות לכניסה לאקדמיה ללא הבחינה, באמצעות היכולת ללמוד בקורסים מקוונים, היא פתרון מצוין — בדרך זו ניתנת הזדמנות שווה לכולם, וגם האקדמיה מקבלת ציון ניבוי מצוין. במידה רבה, ההתנסות בקורסים מקוונים היא ניסוי בתנאי אמת — מי שמסוגל לגשת לבחינה אקדמית ולהוציא ציון של 85 ומעלה, הוכיח בכך שיש לו היכולות הנדרשות כדי להשלים תואר. במקרה כזה, מה חשובה כבר הבחינה הפסיכומטרית (ותרשו לנו להוסיף — מה חשובה גם תעודת הבגרות), הנבחן הרי הוכיח את עצמו כבעל התאמה אקדמית.

גברים מצליחים בפסיכומטרי - אך נושרים במהלך התואר

יש תכונות חשובות מציון פסיכומטרי

אחד הממצאים המעניינים בניתוח של רגב הוא הפער הגדול בהצלחה באקדמיה בין גברים לנשים. יותר נשים מסיימות תואר אקדמי (43% מהחילוניות לעומת 28% מהחילונים). ופחות נשים נושרות במשך הלימודים (18% מהחילוניות לעומת 24% מהחילונים). זה קורה למרות שהציון הפסיכומטרי של נשים הוא במובהק נמוך יותר מזה של גברים — בממוצע הציון הפסיכומטרי של גברים חילונים גבוה ב-11% מזה של נשים חילוניות.

ההסבר המתבקש — שנשים לומדות מקצועות קלים יותר, ולכן הן מצליחות יותר באקדמיה — אינו נכון. רגב ערך בדיקה שניטרלה את ההבדלים במקצועות הלימוד הנשיים לעומת הגבריים, וגילה שגם כך הסיכוי של סטודנט חילוני לנשור מהלימודים גבוה ב–7% מזה של סטודנטית. רגב קובע שהבעיה אינה בהצלחה האקדמית הגבוהה יותר של נשים, כי אם בציון הפסיכומטרי הנמוך יותר שלהן. הוא מסביר זאת בכך שיש יותר נשים מגברים שמנסות להתקבל לאקדמיה, לרבות נשים יותר חלשות, מה שמוריד את הציון הממוצע של המין הנשי (לעומת הגברים, שרק החזקים שבהם ניגשים מלכתחילה ללימודים אקדמיים). הוא מסביר זאת גם בהטיה שקיימת כנראה בבחינה הפסיכומטרית, שבודקת ידע אך כנראה מחמיצה את התכונות הנוספות הנדרשות כדי להצליח באקדמיה כגון נחישות, התמדה ויכולת ריכוז.

"בהינתן העובדה ששיעור גבוה יותר מן הנשים מגיעות ללימודים אקדמיים ניתן היה לצפות ששיעורי הנשירה בקרבן יהיו גבוהים משל הגברים, אך בפועל ההפך הוא הנכון". כותב רגב. "הנתונים הללו מצביעים ככל הנראה על קיומם של גורמים נוספים אשר מביאים לכך ששיעור גבוה יותר של נשים מסיימות בהצלחה את לימודיהן האקדמיים.

"ייתכן, למשל, שנשים ניחנות בכושר התמדה, נחישות וריכוז גבוהים יותר, המובילים לשיעורי הצלחה גבוהים יותר באקדמיה. אפשרות נוספת היא שנשים ניחנות ברמות גבוהות יותר של יכולות אחרות אשר אינן משתקפות בציוני הפסיכומטרי, אך באות לידי ביטוי ביכולת לסיים את התואר בהצלחה". רגב מציין שההשערה הזאת עולה בקנה אחד גם עם שיעור גבוה יותר של נשים בעלות תעודת בגרות.

אם כן, לא רק שהפסיכומטרי חשוד כמחסום הפוגע בשוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית, הוא מתברר גם כמחסום פחות אפקטיבי ויעיל מכפי שחשבנו — הוא מחמיץ תכונות חשובות שמבטיחות הצלחה באקדמיה, כלומר הוא אינו עומד באופן מלא בתפקידו כמדד החוזה הצלחה באקדמיה. במקרה שלנו, מדובר בהטיה שחוטאת למחצית האוכלוסיה, הנשים, ודווקא האוכלוסיה שמצליחה יותר באקדמיה. זו עוד סיבה לפתוח את האקדמיה לסוגי קבלה אחרים, שאינם מתבססים על הפסיכומטרי לבדו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#