"נתניהו פעל כמסייע להסדר כובל - עבירה פלילית ששלחה אנשים לכלא" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נתניהו פעל כמסייע להסדר כובל - עבירה פלילית ששלחה אנשים לכלא"

בעוד רשות ההגבלים מנסה להתרחק מפרשת שיחות נתניהו-מוזס - בכיר לשעבר ברשות סבור כי קיים חשד סביר שנתניהו ניסה לפגוע בתחרות בין "ישראל היום" ל"ידיעות אחרונות" ■ לדבריו, רשות ההגבלים אף עירערה בעבר לעליון בתיק שבו מתווך או מסייע להסדר כובל זוכה מאשמה

3תגובות
בנימין נתניהו
RONEN ZVULUN/אי־פי

במקביל להתקדמות חקירת המתנות שקיבלה משפחת נתניהו מהמיליארדר ארנון מילצ'ן,  עולים סימני שאלה גדולים סביב פרשת השיחות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס. בעוד מומחים להגבלים עסקיים חלוקים בדעתם בשאלה אם מדובר בעבירה על חוק ההגבלים ועורכי דין המתמחים בתחום עסוקים בהשוואת המקרה לתיקים קודמים — רשות ההגבלים עצמה, בראשות מיכל הלפרין, מנסה להתרחק מהפרשה.

"השיחות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, בהחלט יכולות לעורר חשד של ניסיון לגבש הסדר כובל", אמר אתמול מקורב לרשות ההגבלים ל–TheMarker. לדבריו, "רשות ההגבלים תוכל להכריע אם יש או אין חשד לניסיון לגבש הסדר כובל רק לאחר שתקבל את כל חומר החקירה והתמלילים", הוסיף.

לפי הפרסומים, השיחות בין נתניהו למוזס עסקו בניסיון להקטין את תפוצת "ישראל היום" ואת שטחי המודעות בעיתון, כדי להשאיר מרחב גדול יותר בשוק ל"ידיעות אחרונות". בנוסף, השניים דנו בהצעת החוק להגביל את ההפצה החינמית של עיתונים (חוק "ישראל היום"). החשד הוא שמדובר בניסיון להקטין את התחרות בין שני העיתונים — או לבצע הסדר כובל, על פי חוק ההגבלים. מה שנתניהו אמור היה להרוויח מההסדר הוא סיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות", שמרבה לתקוף אותו.

בשיחה על הגבלת התפוצה של "ישראל היום" ציין מוזס: "כשדיברנו על מספרים זה היה 275 אלף עותקים והיום זה 325 אלף עותקים. אתה מבין למה כל זמן שעובר עושה בעיה?... ביום שישי זה 400 אלף עותקים. (אני) מנסה לחשוב על פורמולה של כמה עמודי מודעות". נתניהו השיב: "מה, אני יכול להגביל אותו בעמודי מודעות"? מוזס ענה: "יש כאן מודעות ממשלתיות... המדינה נותנת להם כסף, זה לא תקין". נתניהו השיב, כי "גם את זה רשמתי לי, לא נטפל בזה עכשיו".

נוני מוזס בלהב 433
ניר קידר

בציטוטים נוספים שפורסמו בערוץ 2 אמר מוזס: "צריך להוריד את המספר (העותקים של ישראל היום) לשני שלישים". נתניהו השיב: "צריך להסביר מה המספר, לא להוריד לגמרי".

כשמנכ"ל שופרסל נשלח לכלא

"ישראל היום" נמצא בבעלות מקורבו של נתניהו, המיליארדר שלדון אדלסון (ראו ידיעה מימין). מהציטוטים החלקיים שדלפו לתקשורת, לא ברור אם השיחות בין נתניהו למוזס הגיעו לאדלסון, וכיצד הוא הגיב להצעות. בשלב זה נראה כי לא נוצר בפועל הסדר כובל — אך גם ניסיון לבצע הסדר כובל הוא עבירה פלילית.

הסדר כובל הוא הסכמה להפחית את התחרות בין שני גופים עסקיים שאמורים להתחרות זה בזה — תחרות שאמורה ליצור, למשל, ירידת מחירים בשוק. אנשים שהורשעו בעשיית הסדר כובל, או ניסיון לבצע הסדר כובל נשלחו לכלא. כך היה בפרשת שופרסל, שבה ניסה מנכ"ל הרשת לשעבר, אפי רוזנהויז לבצע הסדר כובל, שעיקרו היה הפסקת מבצעים מצד יצרניות מזון כאסם, ויסוצקי וקוקה קולה ישראל ברשת המתחרה מגה. הוא הורשע ונגזר עליו מאסר בפועל.

אלא שבניגוד למקרים דומים, שבהם היה שיתוף פעולה בין חוקרי המשטרה לחוקרי רשות ההגבלים בחשדות ליצירת הסדר כובל, שוחד והפרת אמונים — בפרשה הנוכחית לא נוצר תיאום כזה. ככל הידוע רשות ההגבלים אף לא ביקשה ולא קיבלה את חומרי החקירה. ייתכן שמישהו ברשות סבור שלא צריך לחקור חשד להפרת חוק ההגבלים העסקיים במקביל לחקירת חשד לעבירה חמורה יותר של קבלת שוחד. גם המשטרה ומשרד המשפטים לא הציעו לרשות להשתלב בחקירה.

"נתניהו אינו איש עסקים"

חלק מעורכי הדין המתמחים בהגבלים עסקיים סבורים שחוק ההגבלים לא יכול לחול על נתניהו משני טעמים. ראשית, הוא חל רק על אנשי עסקים, ונתניהו אינו איש עסקים. שנית, רשות ההגבלים החריגה במפורש קובעי מדיניות מהחוק, ונתניהו פעל בשיחות אלה כקובע מדיניות ציבורית.

מנגד, חלקם טוענים כי ההגדרה של מסייע לעבירה נמצאת בחוק העונשין ולא בחוק ההגבלים — ולכן הסעיפים בחוק ההגבלים הנוגעים למי שיכול לעבור עבירת קרטל (אנשי עסקים) אינו רלוונטי למסייע (נתניהו). בנוסף, נתניהו לא פעל כרגולטור המסדיר את ענף העיתונות לטובת הציבור, אלא במטרה לקבל טובת הנאה אישית (סיקור אוהד), ולכן החרגת הרשות אינה חלה עליו.

עו"ד ניבה ברג לבנת, שותפה וראש תחום ההגבלים במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל (המשרד שבו ניהלה הלפרין את תחום ההגבלים עד מינויה לממונה על ההגבלים) טוענת כי לא מדובר בהסדר כובל. אלא שבמאמר שפירסמה בשבוע שעבר ב"גלובס" התייחסה ברג לבנת רק להבטחתו לכאורה של נתניהו למוזס לקדם את חוק "ישראל היום" — והתעלמה מהחלק בשיחות שנוגע לצמצום התפוצה ושטח המודעות ב"ישראל היום" תמורת סיקור אוהד לנתניהו ב"ידיעות אחרונות".

הבחירה הסלקטיבית איפשרה לברג לבנת לבחון את שיחות נתניהו כמאסדר (רגולטור) ולהתעלם כליל מהחשד של הקטנת תחרות. ברג לבנת גם לא התייחסה לטובת ההנאה האישית שהתלוותה לשיחות, בדבר הסיקור האוהד לנתניהו ב"ידיעות אחרונות".

לדבריה, חוק ההגבלים עוסק בחברות עסקיות, ולא ברשות שלטונית. לגישתה, רשות ההגבלים הבהירה בעבר כי כאשר רשות שלטונית מפעילה את סמכותה, חוק ההגבלים לא חל עליה — אפילו אם הרשות השלטונית פעלה כך בעקבות פניית גופים עסקיים.

ברג לבנת ציינה בהקשר זה את פניית איגוד המוניות לשר התחבורה, ישראל כ"ץ, בבקשה למנוע את פעילות אפליקציית הנסיעות השיתופיות Uber (אובר) בישראל. יש הטוענים כי משרד התחבורה לא קידם עד כה רגולציה המאפשרת את הפעלת אובר בישראל כדי לשאת חן בעיני חברי מרכז הליכוד בקרב נהגי המוניות. למרות זאת, עדיין לא נשמעו קולות הקוראים לרשות ההגבלים העסקיים לפתוח בחקירה פלילית בחשד להסדר כובל שבו מעורב השר כ"ץ, כפי שנדרש מהרשות במקרה של נתניהו.

שלושה חודשי מאסר למארגן קרטל

בכיר לשעבר ברשות ההגבלים הגיב אתמול לטענות של ברג לבנת ודחה אותן. לדבריו, ניתן לומר בדוחק רב שנתניהו פעל כרגולטור כשעסק בחוק "ישראל היום", אף שממכלול השיחות עולה חשד כי לנגד עיניו עמדה הטובה האישית שתצמח לו מכך — ולא אסדרת הענף. לדבריו, נתניהו לא פעל בכובעו כרגולטור של ענף העיתונות כאשר עסק במספר העותקים והמודעות של "ישראל היום", ומטרתו היתה כנראה להשיג רווח אישי בצורת סיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".

"ממה שפורסם, לא מדובר אך ורק בהפעלת כובעו השלטוני של נתניהו לצורכי חקיקה שתסדיר איסור הפצה של עיתון חינמי", אמר הבכיר לשעבר ברשות ההגבלים. "השניים מדברים על הפחתת העותקים של 'ישראל היום'. זה לא עניין של חקיקה — אלא חשד לתיאום בין מתחרים. נתניהו מצטייר כמי שלא פעל לצורך תפקידו השלטוני, אלא לטובתו האישית. כשאדם מקבל תמורה כנגד הפעלה של סמכויותיו השלטוניות, זה נראה כמו ניסיון להגיע לעסקת שוחד", הוסיף.

לעניין הקביעה בחוק, שלפיה הסדר כובל יכול להיעשות רק בין שני אנשי עסקים — השיב הבכיר לשעבר ברשות ההגבלים כי מתווך או מסייע להסדר כובל אינו חייב להיות איש עסקים. לדבריו, קיימים תקדימים משפטיים שבהם מתווך או מסייע נתפש כמי שביצע הסדר כובל מבלי שהיה צד שנהנה ממנו. יתר על כן, באחד המקרים שבהם בית המשפט לא הכיר בכך, רשות ההגבלים הגישה ערעור לעליון, וזכתה בהרשעת המתווך.

הבכיר לשעבר פירט כי בתיק מ–1999 העוסק ביצירת קרטל בין יצרני צנרת פלסטיק ליצרני חוטי חשמל, הורשע גם מי שארגן את הקרטל — אף שלא היה יצרן צנרת.בתיק אחר מספטמבר 2016, שבו הורשעו יזמי נדל"ן בתיאום מכרז ברכישת קרקע מהסוכנות היהודית, הרשיע השופט דוד רוזן גם את מי שתיווך בין הצדדים והסווה את המהלך, ושלח אותו לשלושה חודשי מאסר.

בפרשה נוספת בנוגע לחלוקת שוק במכרזי רימזור צמתים, שנידונה בבית המשפט העליון ב–2005, הורשע בסיוע להסדר כובל מי שהיה בורר בין שתי חברות מסוכסכות. הסדר הבוררות כלל הסכם לחלוקת שוק בין החברות. הבורר הואשם על ידי רשות ההגבלים בסיוע להסדר כובל, זוכה בבית המשפט המחוזי, והורשע שוב בבית המשפט העליון, לאחר שרשות ההגבלים ערערה על הזיכוי.

לדברי הבכיר לשעבר, "במקרים אלה, השאלה אם המתווכים או המסייעים הם אנשי עסקים לא נבחנה כלל". עם זאת, הוא ציין כי קיימים יסודות בעבירת הסיוע שאותם צריך להוכיח באמצעות חוק העונשין, והם שונים מעבירות ההסדר הכובל. כמו כן, הוא ציין כי מהציטוטים שפורסמו עד כה משיחות נתניהו־מוזס עולה חשד שנתניהו פעל כמסייע על פי חוק העונשין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#