אושר החוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים

66 חברי כנסת הצביעו בקריאה שנייה ושלישית בעד החוק שמתבסס על עיקרי ועדת שטרום ■ ח"כ אלי כהן: "החקיקה להגברת התחרות במערכת הבנקאית היא היסטורית עבור המשק הישראלי"

כרטיסי אשראי

החוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים יוצא לדרך: מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את החוק שהתבסס על עיקרי ועדת שטרום. 66 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, ולא היו מתנגדים או נמנעים. החוק הוא אחד מהבטחות הבחירות של שר האוצר משה כחלון, שיזם את הקמתה של ועדת שטרום.

הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שכרו סוללה של 9 משרדי לובינג על מנת לשנות ולעכב את כניסתו של החוק לתוקף, אך בסופו של דבר חברי ועדת הרפורמות לא נכנעו ללחצים ובסעיפים מסוימים (למשל צפייה במידע פיננסי) אף החמירו ממה שהוצע בנוסח הממשלתי.

אלו הסעיפים המרכזיים של החוק:

* הפרדה של שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי - תוך שלוש־ארבע שנים. כאל תישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות במשך ארבע השנים הקרובות.

* נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52%, בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. משמע, לא יהיה נתח שוק מובטח, כך שרמת התחרות תגבר. כמו כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.

* הפחתת מסגרות האשראי ללקוחות ב-50% תהיה מסכום של 5,000 שקלים ומעלה. זאת, במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית.

*במסגרת החוק, חרף התנגדות בנק ישראל, נקבע שיושק ממשק טכנולוגי - Read Only. באמצעות ממשק זה יוכלו החברות, בהסכמת הלקוחות, לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהם, במטרה להציע להם חלופות טובות יותר בבנקים אחרים. ממשק טכנולוגי זה הוא מחולל תחרות חיוני בין הבנקים הקיימים לטובת הלקוחות.

* בנקים יוכלו למכור שירותי מחשוב אלו לגופים בנקאיים אחרים. כמו כן, על רקע החשש שמא הבנקים ימנעו ממכירת שירותי המחשוב, בידי שר האוצר תהיה האפשרות לאחר 18 חודשים מיום אישור החוק, ככל שישתכנע שלא התפתחה תחרות, למכור שירותים אלו במחיר שיקבע. כמו כן, משרד האוצר יתחייב תוך 9 חודשים להכין מכרז להקמת תשתית מחשוב לאומית.

* מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.

* חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו תמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.

* כניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים. כמו כן, מאגדי האשראי שפעלו עד היום בשוק הישראלי עבדו מול עסקים שהיקף המחזור השנתי שלהם הוא עד 50 אלף שקל. בעניין זה הובהר על ידי רשות שוק ההון ובנק ישראל שהרף הרלוונטי הוא כמוגדר על פי כללי הלבנת הון שהם גבוהים משמעותית, באופן שירחיב את מספר העסקים שיוכלו לעבוד באמצעות מאגדי האשראי.

 * האחריות על העברת הוראות הקבע של הלקוח תוטל על הגוף הפיננסי שאליו עובר הלקוח.

* מסגרות האשראי יירדו ב-50% תוך 4 שנים ולא תוך שנתיים (כיוון שהחברות יכולות להימכר בתקופה של עד 3 שנים).

* נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים. בנוסף נקבעו הקלות לפעילות מאגדי אשראי, באופן שיפחית את עמלות הסליקה עבור עסקים קטנים.

* חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א לא יעלה על 10%, אלא במקרים בהם הסכימו שר האוצר ובנק ישראל שהדבר הוא חיוני. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.

"חקיקה היסטורית"

במסגרת דיוני ועדת הרפורמות נערכו תיקונים מהותיים בחוק, וכן נדונו נושאים חדשים שלא קיבלו ביטוי במסגרת הצעת החוק המקורית. זאת, במטרה שהחוק יממש את ייעודו להגברת התחרות, לטובת לקוחות הבנקים.

במסגרת תיקוני ועדת הרפורמות טופלו הנושאים: עמלות הסליקה, שעבוד שני, מנוע טכנולוגי להשוואת מחירים, שימוש במידע על ידי חברות כרטיסי האשראי, וכן התאמות במסגרת החוק בהן נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי, שב"א, מסגרות אשראי ועוד. במסגרת הדיונים בוועדת הרפורמות הוחלט להכניס תיקונים מהותיים בשוק הסליקה שלא נכללו במסגרת הצעת החוק במקור.

סוגייה נוספת שעלתה במסגרת דיוני הוועדה הייתה ההגנה להן זוכות חברות כרטיסי האשראי שעל פי "חוק הישראכרט" נתח השוק שלהן קטן מ-10% - בעוד שאמריקן אקספרס היא חלק מקבוצת ישראכרט ודיינרס הינה חלק מקבוצת ויזה, ונתח השוק המצרפי שלהן גבוה משמעותית מ-10%.

ח"כ אלי כהן
ח"כ אלי כהןצילום: אוליבייה פיטוסי

הגנה זאת מנוצלת על ידי אמריקן אקספרס ודיינרס לגבות עמלות סליקה גבוהות וחריגות. על אף שהנושא לא נדון בהצעה המקורית, החליטה הוועדה לפעול לתקנו והוא יפוצל מהחוק הכולל במטרה לתקן את העיוות. על רקע החשש שהחברות באותה קבוצה יפעלו לתיאום קביעת שיעורי העמלות, דרשה הוועדה מבנק ישראל שיפעל להבטיח כי למעט התפעול, מערך השיווק מול העסקים יפעל בנפרד. 

בהתאם, הוציאה באחרונה המפקחת על הבנקים הוראות למניעת ניגוד עניינים בין מותגי כרטיסי האשראי השייכים לאותה קבוצה, וכן העבירה את המלצותיה לשר האוצר לעניין ביטול ההגנה ביחס לכרטיסי האשראי שנתח השוק שלהם קטן מ-10%.

על רקע הדיונים שהתקיימו בוועדה, בנק ישראל הוציא הנחיות למניעת ניגוד עניינים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שאמורות להימכר, וזאת למשך תקופת הביניים, וכן פעלו להחלפת חברי הדירקטוריונים בחברות לכרטיסי האשראי.

הרפורמה בבנקאות מתבססת על הצעת החוק האמורה ועל חוקים משלימים נוספים שאושרו במסגרת חוק ההסדרים, בהם חוק אגודות אשראי (בנקים חברתיים ומנפיק), וכן חוקים שאושרו לאחרונה, בהם הקמת רשות שוק ההון, חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים ותיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות.

ח"כ אלי כהן, שמונה אמש לשר הכלכלה והתעשייה, וקודם לכן שימש כיו"ר ועדת הרפורמות, אמר כי "החקיקה להגברת התחרות במערכת הבנקאית היא היסטורית עבור המשק הישראלי".

לדבריו, "מדובר באחת הרפורמות החשובות, אם לא החשובה שבהן, שתאושר במסגרת הכנסת ה-20. החקיקה להגברת התחרות במערכת הבנקאית היא היסטורית כיוון שבמשך 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל. קידום מערכת בנקאית תחרותית חיונית לצמיחה במשק וליציבות המערכת הבנקאית. פתיחת השוק הפיננסי הריכוזי בישראל חשובה להגברת התחרות במערכת הבנקאית, והנהנים הישירים מהמהלך יהיו לקוחות הבנקים שיהפכו מלקוח שבוי ללקוח מחוזר".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ