איך מקבלים חמש דירות חדשות בתל אביב - על חשבון המדינה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מקבלים חמש דירות חדשות בתל אביב - על חשבון המדינה

הצעת החוק לפינוי כפר שלם קובעת כי כל אחד מבני המשפחות המתגוררות על קרקעות בבעלות המדינה, יהיה זכאי לדירה חדשה בדרום ת"א בשטח של 100 מ"ר - ללא הגבלה על מספר הזכאים ■ אף שעלות הפיצוי נאמדת ב-2 מיליארד שקל - שר האוצר ושרת המשפטים שותקים ■ לידיעת הציבור הבדואי

67תגובות

כמה יחידות דיור צריכה המדינה להעניק כפיצוי על פינוי לכל משפחה בדואית היושבת על קרקע שאינה רשומה על שמה — אבל טוענת לבעלות על הקרקע בגלל ישיבה עליה מדורי דורות, או בטענה שהמדינה היא זו שפינתה אותה לשם בשנות ה-50? בסוגיה זו מתחבטת המדינה כבר יותר מ–20 שנה.

בחמש השנים האחרונות ניסתה המדינה לקדם שתי הצעות חוק לפתרון תביעות הבעלות של הבדואים. ההצעה האחרונה, של בני בגין, הציעה לתובעי הבעלות על הקרקע בנגב פיצוי של מלוא ערך הקרקע (50% מהפיצוי בכסף ו–50% ממנו בקרקע חלופית). שתי הצעות החוק נכשלו עקב התנגדות של חברי כנסת קיצוניים מהימין, בטענה שאין סיבה שהמדינה תפצה את מי שאינם הבעלים הרשומים של קרקע — כאילו הקרקע היא שלהם.

כפר שלם. מספר המשפחות הזכאיות לפיצוי הוכפל
דודו בכר

בדיעבד, צריך לשפשף את העיניים ולא להאמין למראה הטעות ההיסטורית שעשו קיצוני הימין. הם דחו ברגל גסה הצעת חוק המעניקה לבדואים פיצוי של 100% על תביעות הבעלות, וכתוצאה מכך פתחו להם צוהר לדרוש פיצויים של 1,000% ואף 2,000% — פי 10–20 משווי הקרקע שהם טוענים לבעלות עליה. לחברי הכנסת הקיצוניים מהימין יהיה קשה להתנגד להבא לדרישות כאלה של הבדואים, נוכח העובדה שזה בדיוק מה שהם מציעים לפולשי קרקע יהודים — רק שבמקרה הזה לפולשים יש קשרים במרכז הליכוד.

זה בדיוק מה שמוצע בהצעת החוק לפינוי כפר שלם — שכונת המצוקה בדרום תל אביב, שהמדינה מתכננת לפנות את כל הבתים הלא חוקיים שנבנו בה, ולהקים במקומם עשרות מגדלי מגורים חדשים. הצעת החוק אמנם פרטית, של ח"כ נורית קורן (הליכוד), אבל נהנית מתמיכה נדירה של רוב חברי הבית: הרשימה המשותפת, המחנה הציוני והליכוד. כל חברי הכנסת מתייצבים כאיש אחד מאחורי הצעת החוק, שתידון בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), והם כולם יודעים למה: מדובר בהצעת חוק פופוליסטית, שקובעת תקדים גורף לגבי רף הפיצוי שתשלם המדינה למי שמתגוררים על קרקעות השייכות לה.

לפי רף הפיצוי המוצע, כל מי שתובע בעלות על קרקע מסוג זה יקבל מעתה דירה חדשה לעצמו, לילדיו ולנכדיו, ללא כל הגבלה על מספר הנפשות במשפחה הזכאיות לפיצוי. בפועל, כך מוצע, תביעת בעלות אחת תקנה זכות לכל בני המשפחה לקבל דירות על חשבון המדינה. מכאן ניתן להקיש כבר לתקדים הבדואי, שבו במשפחות רבות יש 10 ואף 20 ילדים.

לא להרגיז את הבוסים

הצעת החוק של כפר שלם מתקדמת בינתיים בכנסת מתחת לרדאר הציבורי, בגלל התמיכה הנדירה של כל חברי הכנסת, וככל הנראה גם של שרים בולטים. שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון אינם נעמדים על הרגליים האחוריות נגד הצעת החוק. יש שיאמרו שהם אפילו תומכים בה בסתר לבם. התוצאה היא שפקידי הממשלה במשרדי המשפטים והאוצר, שמתחלחלים לשמע גודל הפיצוי המוצע בהצעת החוק ומהתקדים המסוכן שעולה ממנה, נאלצים להתפתל בטיעוניהם נגד ההצעה כדי לא להרגיז את הבוסים.

ויש ממה להתחלחל: המקרה של כפר שלם דומה מאוד למקרה של תביעות הבעלות של הבדואים בנגב, מכיוון שבשני המקרים טוענים מי שמתגוררים שנים ארוכות על קרקעות המדינה, כי נוכח משך המגורים הארוך בקרקע, ונוכח העובדה שהמדינה שלחה אותם לקרקעות האלה — מגיעות להם זכויות בה.

הבדואים גורשו על ידי המדינה (כן, גורשו) ממערב הנגב בשנות ה–50, ונשלחו לגור על קרקעות המדינה באזור החיץ. תושבי כפר שלם פונו על ידי בן גוריון מאזור מגוריהם על גבול יפו במהלך מלחמת העצמאות, עקב סכנה לחייהם, ונשלחו לגור מזרחית לאיילון. אלה וגם אלה נשארו לגור על קרקעות המדינה במשך שנים ארוכות, ובסופו של דבר טענו כי ישיבתם הארוכה על הקרקע, כמו גם העובדה שהמדינה הושיבה אותם שם, מקנות להם זכויות בקרקע. בשני המקרים המדינה הכירה בצדקת טענתם, אף שהיה ברור כי הקרקע אינה בבעלותם, וכי חלק מהמתגוררים ניצלו את רשלנות המדינה כדי לפלוש לעוד קרקעות באזור ולבנות עליהן באופן בלתי חוקי.

הפזורה הבדואית בנגב. המדינה הכירה בטענתם
אוליבייה פיטוסי

עד כאן הדמיון בין המקרים, ומכאן העלילה כבר מתפצלת לנרטיב יהודי ונרטיב בדואי. המקרה היהודי כולל עשרות ניסיונות לפנות את תושבי כפר שלם, החל ב–1975 ועד 1996. במהלך השנים נערכו סקרים ונקבע מי המשפחות המתגוררות על הקרקע.

המדינה הכירה בזכותו של הדור הראשון (שפונה ב–1948) על הקרקע — כלומר זכותו של הדור הראשון לקבל דירה חינם מידי המדינה, באזור דרום תל אביב, בתמורה לפינוי הקרקע. רק שההכרה בזכות הזאת לא השביעה את רצונם של מתיישבי כפר שלם, שסירבו להתפנות. בעקבות זאת הרחיבה המדינה את ההכרה שלהם, וקבעה ב–1996 כי גם בני הדור השני המתגוררים בדירת הוריהם יהיו זכאים לדירה בדרום תל אביב, על חשבון המדינה. לא מעט משפחות התפנו באותן שנים מכפר שלם, אבל היו גם משפחות שסירבו להתפנות.

בימים אלה מבצעת המדינה ניסיון נוסף לפנות את כפר שלם, על רקע משבר הדיור וההבנה שעל הקרקע של כפר שלם, שכיום בנויים בה מבנים לא חוקיים בני קומה אחת, ניתן לבנות עשרות מגדלי דירות חדשים. אלא שבשלב הזה התושבים בכפר שלם, ובהם פעילים בולטים במרכז הליכוד, כבר הרחיבו את דרישותיהם — ומצפים כי גם הדור השלישי, כלומר הנכדים, יקבלו פיצוי בדמות דירת 4 חדרים (100 מטר) חדשה בדרום תל אביב.

אם תתקבל הצעת החוק, 700 משפחות שמתגוררות בכפר שלם יקבלו דירות 4 חדרים חדשות בתל אביב — על חשבון המדינה. מדובר במתנה בשווי של 1.5–2 מיליון שקל למשפחה, ובסך הכל בהוצאה של כ–2 מיליארד שקל למדינה, בשקלול עלויות הפינוי ועלויות נוספות. זאת, בזמן ששווי הקרקע המפונה בכפר שלם מוערך בכמיליארד שקל. כלומר, מדובר בפינוי שיעלה למשלם המסים כמיליארד שקל.

הצעת החוק אפילו אינה דורשת רצף מגורים בכפר שלם כזכות לבני הדור השני והשלישי לקבל את הפיצוי, אינה מגבילה את קבלת הפיצוי למשפחות מבוססות (משפחות שיש בבעלותן דירות אחרות יהיו זכאיות לקבל דירה חינם מהמדינה), מעניקה תוספת ותק לדור א', שמגדילה את הזכאות שלו לפיצוי בשווי של 1.8 דירות (ולא דירה יחידה), ואפילו מאפשרת להוריש את ה(היעדר)זכויות על הקרקע לאחרים. בהשוואה לקריטריונים שנקבעו על ידי המדינה ב–1996, הצעת החוק כמעט מכפילה את מספר המשפחות הזכאיות מ–380 ל–700, ואת סך הפיצוי המדינה מרחיבה מכ–800 מיליון שקל ל–1.8–2 מיליארד שקל.

גרוע מכל, היעדר ההגבלה על מספר בני המשפחה הזכאים לפיצוי, עשוי להגיע עד האבסורד שבו משפחה שמתגוררת בדירה יחידה תקבל פיצוי של חמש או שש דירות חדשות (כמספר בני המשפחה הזכאים בדור השני והשלישי), ובפועל תקבל זכויות גדולות יותר מאלה שהיתה מקבלת אילו היתה בעלת הקרקע — אז היו מפצים אותה במסגרת פינוי־בינוי רגיל במחירי שוק. מתברר כי להיות פולש לקרקעות מדינה זה לעתים העסקה הכדאית ביותר במשק.

הפקרות שתעלה מיליארדים

בממשלה מורטים את השערות מרוב תסכול — גם נוכח הסכום העצום שכרוך בפיצוי לכפר שלם, וגם נוכח התקדים המסוכן שיוצרת הצעת החוק לכל הפינויים הבאים מקרקעות המדינה. בדרך ממתינות השכונות גבעת עמל והארגזים בתל אביב, וכמובן עשרות אלפי בדואים בנגב.

לפיכך, מנסה המדינה כעת למזער נזקים באמצעות חזרה לקריטריונים לפינוי שנקבעו ב–1996, שאינם מעניקים זכויות לדור ג' (אבל כן מעניקים זכויות מלאות לדור ב'), ועם דרישות לרצף מגורים ולהיעדר אחזקה של נכס נדל"ן אחר בבעלות המשפחה. אבל בעיקר, המדינה מנסה להיאחז בקביעת המשק הסגור: כסכום ההכנסות שיהיו מהקרקעות של כפר שלם — כך יהיה גובה הפיצוי שיחולק בין המשפחות במקום.

במשרד האוצר ובמטה הדיור אוהבים מאוד את עיקרון המשק הסגור, משום שהוא פוטר את משלם המסים מלהיות מעורב באירוע, אבל אפשר להבחין כי מדובר במדיניות בת יענה: גודל הקופה — ובמקרה של כפר שלם מדובר בקופה ענקית של מיליארד שקל — אינה צריכה להשפיע על הזכאות. הרי בפער שבין 380 ל–700 משפחות זכאיות מסתתר התקדים המסוכן של כפר שלם. לפי אותו תקדים, כל משפחה בדואית בנגב אמורה לקבל 10–20 חלקות אדמה, ולא חלקה אחת כפי שמוצע לה במתווה בגין, וברור שלא ניתן יהיה לשלם לבנים, הנכדים והנינים בכפר שלם, ולא להסכים לשלם באותה מידה גם לבנים והנכדים הבדואים.

אז כן, ההפקרות של הצעת החוק בכפר שלם עומדת לעלות למדינה מיליארד שקל, לפחות באופן מיידי, והרבה מיליארדים נוספים בעתיד. יותר מכך, ההפקרות הזאת עלולה לעלות למדינה באובדן ערכיה — כשפולשים ובוני מבנים לא חוקיים יקבלו מהמדינה פרס, בדמות דירות חדשות רבות לכל בני המשפחה. אבל שר האוצר ושרת המשפטים שותקים כמו דגים.

אהרון מדואל, מראשי ועד התושבים בכפר שלם וחבר מועצת תל אביב־יפו, מסר בתגובה כי "כפר שלם מוכרז כאזור שיקום בחוק פינוי־בינוי, שקבע כי מחזיקי הקרקע יקבלו פיצוי לשווי אחזקתם. במקביל הוכרז כפר שלם כמשק כספי סגור, שמשמעותו היא שכל תמורת הקרקע שייכת לתושבים. הקריטריונים לפינוי לא קבעו מדרג דורי, אלא אבחנה בין ראש משפחה לנלווה, כשנלווה יכול להיות דור שני שלישי או רביעי. ההיגיון בקביעה נבע מהעובדה שהקריטריון הסדיר את זכויות הפינוי באופן חברתי, ללא הגדלה של תקציב הפינוי, שכאמור מנוהל כמשק כספי סגור.

"החלוקה הפנימית של קופת המשק הסגור בכפר שלם אינה עניינו של איש, אלא עניין התושבים בלבד. הסדר הפינוי שמוצע בחוק כפר שלם אינו בא על חשבון המדינה, וכל טענה אחרת היא שקרית. האלטרנטיבה לחוק שבה תומך גם יו"ר קבינט הדיור היא רישום בפועל של הקרקע על שם בעלי הזכויות — התושבים".

מלשכת כחלון נמסר כי "שר האוצר הנחה את מטה הדיור לדון עם יו"ר ועדת הכלכלה על הצעת חוק שתבטיח פיצוי תחת עיקרון המשק הכספי הסגור, ולעת עתה ייפסקו הפינויים במתחם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#