הברדק כשיטה: המערכת הפוליטית רוצה להותיר את קק"ל כקופה הקטנה שלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הברדק כשיטה: המערכת הפוליטית רוצה להותיר את קק"ל כקופה הקטנה שלה

שטנצלר ואפללו חילקו את כספי קק"ל - 900 מיליון שקל בשלוש שנים - כראות עיניהם, ללא פיקוח או בקרה ■ כעת מונה שפיגלר, המנכ"ל שלא עצר את החגיגה, למנכ"ל הביטוח הלאומי ■ האם גם שם ייכנע לסמכות ולא יילחם על כספי הציבור? ■ שפיגלר: "פעלתי בנחרצות לשנות סדרי בראשית שהיו שנים מנת חלקה של קק"ל"

18תגובות
מאיר שפיגלר
עופר וקנין

דו"ח הביקורת המקיף של מבקר המדינה על המתרחש בקק"ל, שהתפרסם בשבוע שעבר, מעלה חיוך מר במדינת הברדק הידועה גם בשם מדינת ישראל. מה כבר יש בדו"ח הזה שאמור להפתיע אותנו? גוף חוץ־תקציבי, שאינו מפוקח, אינו מבוקר ואינו כפוף אפילו לחוק חופש המידע, שנשלט בידי המערכת הפוליטית ולכן המינויים העיקריים בו הם פוליטיים ולא מקצועיים, ושנהנה מהכנסות של מיליארדי שקלים בשנה. השילוב הזה מוליד, באופן ברור מאליו, את ממצאי הדו"ח: הכסף זולג מקק"ל בדרך לא דרך, לפי גחמות אישיות כאלה ואחרות, וללא כל בקרה, שקיפות, קריטריונים, שוויוניות או תיעוד.

במקרה של קק"ל הברדק שירת את כולם היטב — וקודם כל את המערכת הפוליטית השולטת בקק"ל, ושעל פיה יישק דבר. גיבורי דו"ח המבקר הם שני היו"רים לשעבר של קק"ל — אפי שטנצלר, לשעבר ראש עיריית גבעתיים, ואלי אפללו, לשעבר ח"כ ושר הקליטה מטעם הליכוד ומטעם קדימה. שני פוליטיקאים זוטרים, שלא ממש הצליחו בפוליטיקה הלאומית (אפללו אף נודה מקדימה), ושהדרך של המערכת הפוליטית להיפרד מהם היתה להפנות אותם אל קק"ל.

העובדה כי קק"ל שולטת על 12% מקרקעות המדינה, מתוכן שליש מהקרקעות היקרות באזור המרכז, ושב–2011–2015 היא נהנתה מהכנסות של כמעט 10 מיליארד שקל בגין השבחת קרקעותיה בידי רשות מקרקעי ישראל, לא גרמה לפוליטיקאים של מדינת הברדק להעלות על דעתם שיש צורך למנות אישים בעלי שם לניהול הגוף. כך היו אלה אפללו ושטנצלר ששלטו יחד בכיפה, ועשו בה ככל העולה על רוחם.

דו"ח המבקר, שבדק רק חלק מזערי מפעילות קק"ל (בגלל שקק"ל אינה כפופה לביקורת המדינה, ונמצא רק סדק יחיד שדרכו המבקר היה יכול לפעול), מלמד איך עבדה שיטת הברדק: בקק"ל אין נהלים לגבי הקצאת כספיה, אלא רק נוהג, שגם הוא בגדר המלצה.

כך קרה שב–2012–2014 שטנצלר ואפללו אישרו באופן אישי 352 פרויקטים בסכום מצטבר של כ–900 מיליון שקל. כן, שני פוליטיקאים נטולי מוניטין משמעותי קבעו איך יוקצו 900 מיליון שקל למאות פרויקטים ברשויות מקומיות ברחבי ישראל. קריטריונים לאישורים, שקיפות, שוויוניות או אפילו הקפדה על הנוהג הלא־כתוב של קק"ל — כל אלה היו מהם והלאה. ברצותם, השניים מאשרים; ברצותם, הם אינם מאשרים.

"ההחלטות הסופיות התקבלו על ידי ההנהלה הפעילה הקודמת של קק"ל, ובעיקר יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר (שטנצלר ואפללו; מ"א)", כתב על כך המבקר בדו"ח. "נושאי משרה אלה בהנהלת קק"ל הם שהחליטו לפי הבנתם ושיקול דעתם, מבלי שההחלטות הוגבלו על פי אמות מידה כלשהן, ובלי שהליכי קבלת ההחלטות תועדו... בשנים האמורות הם אישרו את מימונם וביצועם של 352 פרויקטים (מתוך 356 פרויקטים שנדונו) בסך כולל של כ–900 מיליון שקל בגופים ציבוריים, רובם רשויות מקומיות".

"קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות, ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים", הוסיף על כך המבקר. "במצב זה של חוסר שקיפות ובהיעדר כללים ברורים ובנסיבות המאפשרות חריגות ושינויים ללא הנמקה, לא ניתן לבחון את האופן שבו מילאו נושאי המשרה בקק"ל את חובת הזהירות וחובת הנאמנות החלות עליהם מתוקף תפקידם".

יו"רי קק"ל לשעבר, אלי אפללו )מימין( ואפי שטנצלר
פלאש 90

קק"ל נשארת באזור הדמדומים

אפשר היה לצחוק על הדו"ח של המבקר, מאחר שאפללו ושטנצלר כבר אינם בקק"ל, לולא כמה עובדות מטרידות. האחת, קק"ל נשארה מחוץ לביקורת של מבקר המדינה, לאחר שממשלת ישראל בכבודה ובעצמה התנגדה להחלת הביקורת עליה.

העובדה שפוליטיקאים זוטרים חילקו בהבל פה 900 מיליון שקל לרשויות המקומיות ללא כל בקרה ופיקוח, וכי שרים בישראל בוחרים להותיר את קק"ל באזור הדמדומים שמחוץ לביקורת המבקר והשקיפות של חוק חופש המידע מחזקת את החשד שהברדק בקק"ל אינו מקרי. שיטה זו מאפשרת למערכת הפוליטית להתייחס לקק"ל כקופה הקטנה שלה, שממנה ניתן לשאוב מאות מיליוני שקלים לרשויות מקומיות שמקורבות פוליטית או אישית.

נהלים, סדר ובקרה הם מה שיקלקל את החגיגה הקטנה של הפוליטיקאים על כספי קק"ל, ולכן בחרו השרים יריב לוין וזאב אלקין (עם שתיקה כהסכמה מצד ראש הממשלה) לטרפד את החלת ביקורת המדינה על קק"ל. כלומר, הברדק אינו ברדק, אלא שיטה מכוונת לפתיחת פתח לניצול לרעה של כספי ציבור לרווחתה של המערכת הפוליטית הלא־תקינה של ישראל.

העובדה המטרידה השנייה היא שקיים חשש כי השיטה הקלוקלת של קק"ל תועתק עתה לגוף משמעותי הרבה יותר — המוסד לביטוח לאומי — לאחר שמי שהיה מנכ"ל קק"ל בתקופה הנבדקת על ידי מבקר המדינה, מאיר שפיגלר, נבחר זה עתה (בהמלצתה של ועדת איתור) למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. שפיגלר, יש לציין, הוא שחקן משני בדו"ח המבקר, ומצטייר בעיקר כמשרתם של שטנצלר ואפללו.

פעם אחר פעם מעלה הדו"ח מקרים שבהם שפיגלר ביצע את הוראותיהם של שטנצלר ואפללו, אף שאלה נעשו בניגוד לנוהג ובלי שום קריטריונים, ופעם אחר פעם הוא רץ בתגובתו למבקר המדינה להסתתר אחרי הסינר של השניים.

כך, מבקר המדינה מרחיב לגבי אחד הפרויקטים התמוהים ביותר שנבדקו בקק"ל — בניית גן משחקים לילדים עבור בית החולים דנה באיכילוב בתל אביב. השקעה של קק"ל בבתי חולים היא אופנה חדשה שהתחילה ב–2012 במהלך כהונתם של אפללו ושטנצלר, ובאופן מפתיע כל הפרויקטים שאושרו בידי קק"ל באותן שנים היו דווקא לבתי החולים החזקים והעשירים של המרכז — שיבא, אסף הרופא, בילינסון ואיכילוב. נזכיר שבקק"ל אין קריטריונים מסודרים לפרויקטים הנבחרים על ידה, ועדיין נטיית הלב של הארגון היא למקד את השקעותיו באזורי הפריפריה.

מהסיבה הזאת הדרג המקצועי בקק"ל לא תמך בבניית גן המשחקים באיכילוב, ואולם שטנצלר ואפללו אימצו בהתלהבות את הפרויקט, ואף הגדילו את הסכום המושקע בו, בניגוד לכל הכללים, עד ליותר מ–5 מיליון שקל.

המנכ"ל הרכין ראש — והבזבוז נמשך

אין צורך לחזור ולהזכיר שבמדינה שבה הרפואה היא ציבורית, ולא ניתן לשלם עבור בחירת רופא בבתי החולים הציבוריים, קשרים עם הנהלת בתי החולים — פרוטקציה, בקיצור — הם נכס שלא יסולא בפז. ניתן להעריך שמי שנמצאים בעמדה של תורמי מיליונים להקמת גני משחקים ושבילי הליכה בבתי החולים יכולים להיחשב, לפחות לכאורה, למי שהנהלת בית החולים חפצה בייקרם.

תהליך ההשקעה החריגה באיכילוב לווה על ידי שפיגלר, שרק התמנה למנכ"ל. כאשר נשאל על ידי המבקר על תרומתו להליך מעורר התהיות, הוא השיב כי "המכתב ששלחתי באוגוסט 2013 יצא בהנחיית היו"רים ובתיאום ובהסכמת כל הגורמים המוסמכים בקק"ל, חודשיים בלבד אחרי תחילת עבודתי בקק"ל, כשעדיין לא הכרתי את ההליך הנהוג לאישור פרויקטים".

שפיגלר העביר למבקר תגובה זהה לגבי אישור חריג שניתן לפיתוח סביבתי בישיבת דרכי נועם בקצרין ("באוקטובר 2015 הבהיר מנכ"ל קק"ל למשרד המבקר שבעת הוצאת ההתחייבות לעמותה הוא כיהן רק כמה חודשים בתפקידו, בקושי הכיר את הפרויקט ושלח את ההתחייבות לפי הנחיות יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר"). את אותה התגובה ניסה שפיגלר להעביר גם לגבי מקרה שלישי, של השקעה חריגה של 7 מיליון שקל מצד קק"ל בהקמת פארק באור יהודה, רק ששם הוא נתקל בהכחשות של היו"רים, שטענו כי שפיגלר קיבל את ההחלטות בעצמו.

שפיגלר, בניסיון להגן על עצמו מפני הביקורת של מבקר המדינה, דחה את העובדה שקיבל החלטות בעצמו, והבהיר כי בקק"ל על פי שני היו"רים נשק דבר, וכי הוא ביצע פקודות בלבד. המבקר מצטט את הדברים שכתב לו שפיגלר: "בראשית ספטמבר 2013 הייתי עדיין בתחילת דרכי בקק"ל, כאשר התרבות הנוהגת במקום היתה ש'אין בא ואין יוצא ללא אישור היו"ר', לשון המעטה..." (ההדגשה במקור; מ"א). כלומר, שפיגלר מודה בעצמו כי ביצע את ההוראות של היו"רים של קק"ל, ומדגיש כיצד הרכין ראש בפני "התרבות הנוהגת" שעל פי רצון היו"רים יישק דבר.

המנכ"ל המהולל הזה, שמדגיש את העובדה כי נהג להרכין ראש בפני סמכות שמעליו — גם כשזאת פיזרה כספי ציבור כראות עיניה — צפוי להתמנות עתה למנכ"ל הביטוח הלאומי. הסמכות שתהיה מעליו הפעם היא שר העבודה והרווחה חיים כץ — מהפוליטיקאים הכוחניים, הדורסניים ומטילי האימה שיש כיום בכנסת. האם יש מקום לחשש כי גם בביטוח הלאומי הוא ירכין ראש בפני סמכות ויעדיף להישמע להוראות השר כץ מאשר להילחם על שמירת כספי הציבור?

שפיגלר מסר בתגובה: "המקרים המתוארים התרחשו בחודשיים הראשונים לכהונתי כמנכ"ל קק"ל. במסגרת החפיפה שקיבלתי, הובהר לי שבידי היו"רים נתונה הסמכות לקבלת החלטות בכל הנוגע לפרויקטים ותקצובם. כשהתחלתי לבסס את כהונתי כמנכ"ל, פעלתי באופן נחרץ לשנות סדרי בראשית שהיו שנים מנת חלקה של קק"ל, ובמקומם להטמיע את עקרונות הממשל התאגידי, שלפיהם הנבחרים אמונים על קביעת מדיניות, פיקוח ובקרה והדרג הביצועי על ניהולה השוטף של המערכת.

"המסקנה שלפיה הרכנתי ראש משוללת כל יסוד עובדתי. פעולותי היו לכאורה לרועץ בקרב אותם גורמים שעד אז נהגו ליהנות ללא עכבות מהשמנה והסלתה שהיו בקק"ל. אותם גורמים, שאינם מעידים על הכלל, ממשיכים לפעול ללא לאות להשמיץ, להתריס, להסיט ולפגוע בי כמנכ"ל, ולגרור את התקשורת אחריהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#