למרות הסתייגות בנק ישראל, חוק שטרום יעלה מחר להצבעה בכנסת - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות הסתייגות בנק ישראל, חוק שטרום יעלה מחר להצבעה בכנסת

היועצת המשפטית של בנק ישראל טוענת כי בחוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נפלו פגמים מהותיים בסעיף העוסק בחשיפת מידע פיננסי של לקוחות ■ ראש הוועדה, דרור שטרום: הסעיף כבר נבדק ואושר בכנסת

חדווה בר, המפקחת על הבנקים, ודרור שטרום
אמיל סלמן

למרות התנגדותו של בנק ישראל, תתבקש מחר (ב') מליאת הכנסת לאשר בקריאה השנייה והשלישית את החוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. ועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו), אישרה את עקרונות החוק כבר לפני חודש, כמו גם את העלאתו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. אבל בשל חילוקי דעות עם בנק ישראל ובשל קשיים בניסוח הסעיף העוסק בצפייה במידע פיננסי של הלקוחות על ידי צד שלישי, לא הועלה החוק להצבעה. רק ביום חמישי האחרון פירסמה הכנסת את הנוסח הסופי של החוק.

סעיף זה בחוק, הנפרש על פני שישה עמודים, מתייחס למידע שייחשף, המגבלות בשימוש במידע זה ועוד. כוונת המחוקק היא שהגוף שיבחן את תשלומי הריביות והעמלות לא יעדיף את ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף את ענייניו האישיים או על ענייניו של לקוח אחד על פני ענייניו של לקוח אחר.

היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, שלחה בשבוע שעבר מכתב ליועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, ובו טענה בין השאר כי נפלו פגמים מהותיים בהליך חקיקת  הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. שמיר התכוונה בעיקר להליך אישור סעיף צפייה במידע פיננסי של הלקוחות על ידי צד שלישי כחלק מהחוק -  מהלך שלפי בנק ישראל עלול לגרום להשלכות תקדימיות שליליות  בסוגיית הפרטיות. בבנק ישראל מוטרדים מכך שמהלך זה יביא להתייתרות הקמת מאגר נתוני אשראי - פרויקט עליו עמלים בבנק ישראל זה כמה שנים. 

ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות, אמר בתגובה לפניית שמיר כי "בנק ישראל פעל לאורך כל הדרך כנגד מגוון תיקונים שנעשו בחוק שמטרתם הגברת התחרות, לרבות התיקון המתייחס להשקת הממשק הטכנולוגי. הוספת התיקון נתמכה על ידי גורמי המקצוע, לרבות דרור שטרום, ואושרה על ידי חברי הכנסת שראו לנגד עיניהם את החשיבות בהגברת התחרות".

שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בבנקים, דחה את טענות בנק ישראל וקבע במכתב לינון כי "לא עולה על הדעת כי בהינתן העובדות והתהליך הארוך שנושא זה נדון בו תעלה בפניך עתה, יותר מחודש לאחר גמר הדיון בוועדה, טענה כה חריגה שאינה מתיישבת באופן מוחלט עם התהליך שאירע בדיוני הוועדה בכנסת".

שטרום הוסיף כי "גם בדיוני ועדת הרפורמות עלה הנושא שוב ושוב, אומץ על ידי חברי כנסת שונים, הוצע בנוסחים שונים ולבסוף - דווקא בשל הסתייגויות והערות בנק ישראל, נוסח על ידי משרד משפטים. מדובר אפוא בנושא שעלה מראשית התהליך, נדון שוב ושוב, זכה לתמיכת הח"כים והתגבש", מסביר שטרום במכתב ומוסיף כי "הטענה כאילו סעיף הצפייה במידע פיננסי צצה רק בדקה ה–90 לדיוני ועדת הרפורמות בכנסת - אינה נכונה".

עוד כתב שטרום כי בנובמבר האחרון הוא פנה ליועצת המשפטית של הוועדה בכנסת במייל ששלח ובו, לדבריו, פירט את התוספות שנדרשו בהצעת החוק - וזאת בהתאם לדברים שהועלו בדיוני הוועדות. היום צפוי ינון לפרסם את עמדתו בעניין העלאת החוק להצבעה מחר, בעקבות פנייתה של שמיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#