בנק ישראל מתריע: פגמים מהותיים בהצעת החוק להפרדת חברות האשראי מהבנקים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מתריע: פגמים מהותיים בהצעת החוק להפרדת חברות האשראי מהבנקים

היועצת המשפטית של בנק ישראל שיגרה מכתב בעניין על היועץ המשפטי של הכנסת, וטענה כי החוק עלול לפגוע בהגנת הפרטיות של לקוחות המערכת הפיננסית

4תגובות
עו"ד טידה שמיר
מיכל פתאל מיכל פתאל

היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, מתריעה מפני פגמים מהותיים בהליך חקיקת הצעת החוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, בסעיף המאפשר "צפייה במידע פיננסי". החוק אושר על ידי ועדת הרפורמות לפני חודש, אך לא הוגש להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה, נוכח הצורך לבצע שינויים נרחבים ומהותיים בנוסח החוק.

שמיר שיגרה הערב (ג') מכתב בעניין אל היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, עם שורה של העתקים, ובהם ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ויו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו).

לדבריה, "הפניה נעשית על רקע אי תקינות חמורה של הליך החקיקה, שהתנהל במסגרת ועדת הרפורמות. בדיון שהתחיל ב-13 לדצמבר 2016, הוקרא נוסח של סעיף שלא נכלל כלל בנוסח הצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה, המכונה 'צפייה במידע פיננסי'. על אף כינויו, הסעיף האמור אינו עוסק בצפייה בלבד, אלא מאפשר העברת כלל המידע הפיננסי של לקוח, לבקשתו, לידי גוף חדש, המוסדר כאן לראשונה, תוך יצירת מאגרי מידע רחבים, אשר עלולים להיות בעלי השלכות תקדימיות בתחום הגנת הפרטיות של לקוחות המערכת הפיננסית.

שמיר טוענת כי לבנק ישראל לא ניתנה הזדמנות ללמוד את ההצעה ולהביע את עמדתו. ההוראות החדשות יקבעו חובות שיחולו על תאגידים בנקאיים, עליהם מפקח בנק ישראל, ומשפיעות על לקוחות המערכת הבנקאית, עליהם מצופה מהבנק להגן. בנוסף, לא ניתנה לחברי הכנסת, לייעוץ המשפטי של הוועדה, ולגורמים נוספים - ביניהם כאלה העלולים להיפגע מהוראות הסעיף - הזדמנות להשמיע את עמדתם.

"וועדה להגברת תחרות בשירותים בנקיים ופיננסיים נפוצים (ועדת שטרום), המליצה להקים צוות בין-משרדי, אשר יגבש בתוך 12 חודשים חקיקה מוסדרת בנושא, לאחר שהכירה בכך שמדובר בנושא המעורר שאלות מקצועיות ומשפטיות מורכבות. העובדה כי מדובר בנושא חדש קיבלה ביטוי אף בהסתייגותו של ח"כ עיסווי פריג', אשר השתתף בדיוני ועדת הכלכלה בחוק נתוני אשראי, וביקש כי הדיון בנושא יפוצל.

"העובדה שאנו נמצאים כיום למעלה מחודש אחרי שהצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית, מבלי שניתן עדיין לקדם את הליך החקיקה, מעידה על כך שמדובר בהליך בלתי סביר ובלתי תקין בעליל. במהלך תקופה זו, פעלו גורמי הממשלה השונים בניסיון לגבש נוסח ההולם דבר חקיקה ראוי, ורק ב-8 לינואר 2017 הועבר ליועצת המשפטית של הוועדה נוסח של ההסדר האמור, שאותו נתבקשה לכלול בהצעת החוק שתעלה לקריאה שניה ושלישית.

"הנוסח הנוכחי, שגם לגביו עדיין מתקיימים דיונים בין גורמי הממשלה בשאלות מהותיות, מתפרס על פני כ-9 עמודים, וכולל תיקונים נרחבים לחוק הפיקוח על שירותים, לרבות בסוגיות שלא הוקראו, וממילא לא נדונו, במהלך הדיון בוועדה, ובמקרים מסוימים אף אינם עולים בקנה אחד עם העקרונות עליהם הצביעה הוועדה".

ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות, אמר בתגובה כי "בנק ישראל פעל לאורך כל הדרך כנגד מגוון תיקונים שנעשו בחוק, שמטרתם הגברת התחרות, לרבות התיקון המתייחס להשקת הממשק הטכנולוגי (Read only). הוספת התיקון נתמכה ע"י גורמי המקצוע, לרבות דרור שטרום, ואושרה ע"י חברי הכנסת שראו לנגד עיניהם את החשיבות בהגברת התחרות. 

"חשיבות השקת הממשק הטכנולוגי היא ביצירת תחרות, לטובת הלקוחות, בין הבנקים הקיימים. בנק ישראל צריך לראות לנגד עיניו לא רק את הבנקים, אלא גם את לקוחות הבנקים. כפי ששירות זה מוצע במדינות המערב ובמדינת ישראל בשוק הביטוח, כך נכון שייושם בישראל גם עבור שוק הבנקאות. החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות הוא על רקע דיכוי התחרות על ידי בנק ישראל בשנים האחרונות, שפגע בלקוחות הבנקים ובצמיחה במשק".

בחוות הדעת שפירסם היועץ המשפטי לכנסת, באמצע דצמבר 2016, בקשר להליך החקיקה של החוק למסוי הדירה השלישית בוועדת הכספים, הוא קבע כי היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, הדגישה בפני אנשי האוצר כי גם לאחר העברת הנוסח החדש, יש לכל הפחות לאפשר לחברי הכנסת מספר שעות לשם עיון בו והכנסת הסתייגויות. מדובר בהסדר מסוי ארוך ומורכב, הכולל גם סנקציות פליליות. בעת שהועבר נוסח זה, הן חברי הוועדה והן היועצת המשפטית היו בדיונים אינטנסיביים והצבעות בוועדה, ולכן מטבע הדברים לא יכלו להתפנות לקריאה ולימוד של ההסדר החדש.

"אפיק ציינה כי אפילו במושגים של חוק ההסדרים, קורותיו של פרק זה חורג באופן קיצוני מהליכי חקיקה תקינים. היא הוסיפה כי גם היא עצמה לא הספיקה ללמוד את הנוסח המעודכן ותתקשה לתת יעוץ משפטי הולם.

"אנו סבורים כי הצטברות הנסיבות לא עמדה בעיקרון ההשתתפות, שהוא כאמור עיקרון יסודי בחקיקה. עיקרון השתתפות שנקבע על ידי בג"ץ קובע כי תינתן לחברי הכנסת אפשרות מעשית לגבש את עמדתם בקשר להצעת החוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#